אז היה סופש טוב בסופו של דבר.
הוא התחיל קצת מבוזבז. שישי של התרפסות מול הטלויזיה. למדתי קצת תיכנות אבל לא הרבה.
ארוחת שישי הייתה כואבת. סבתא שלי בישלה חרא. זה מפתיי כי בדרך כלל האוכל שלה בין לא רע למעולה. אני חושב שזה מיזוג של הגיל והעובדה שהיא עשתה משהו מטומטם מאוד לאחרונה. היא פותחת חזית עם אמא שלי. המשפחה היחידה שלה בארץ והיא מזיינת את זה.
הגיל גם מראה את אותותיו אצלה.
אבא שלי התקשר. הוא מתקשר כל סופש אבל לא יצא לי לדבר איתו בהם.
נכנסתי לשירותים כדי לחרבן. חיכיתי שם שעה שיפסיק לדבר. הוא שלח לי אחרי זה הודעות.
לא עבדתי על אף אחד. פתחתי חזית.
יצאתי בשישי, כתוב על זה כמובן. הוא לא יצא לי מהראש. קצת השתכרתי. נהניתי אבל חזרתי מוקדם. הייתי צריך את ההתעווררות הזאת.
הוא שלח לי מייל גם. ידעתי שאם אני קורא אותו זה על וודקה. אבל אחים שלי היו ערים כשחזרתי. ניהלתי את הבית כהרגלי.
צפיתי עם אחי הקטן בטלויזיה, גרמתי לו לצחוק ובמקביל עבדתי עם אחי השני על עבודה שלו במתמטיקה.
ראינו את אווטר. זאת תוכנית מעניינת. חבל שהיא ילדותית. הניסיון לסווג אומנויות לחימה לאלמנטים מעניין. אם אני הייתי מסווג הייתי הולך על אייקידו בתור מים, קראטה בתור אש או אדמה, קונג פו בתור אש וגודו בתור אדמה. אבל ההגדרות קצת יותר מסובכות מזה. קראטה עצמו בנוי מספקטרום עצום שנע בין המון גרסאות ועבודות שונות. לא כולן נועצות רגליים בקרקע ותופסות באגרסיביות את האמצע של היריב. למרות שהקונספט יפה, הקרבות שם אינם נאמנים לעקרון הזה. לוחם אדמה למשל מבצע זינוקיפ רבים לאוויר ובעיטות שלא אופייניות עבודה יציבה לקרקע. מים לא מנצל נקודות חולשה של היריב ומתחמק ממנו.
ניקיתי את הכלים. הרדמתי את אחים שלי.
מזגתי וודקה. האמת שאבא שלי שלח לי אותה. שתיתי רבע בקבוק. כבר הייתי שפוך וקצת שיכור גם ככה. חשבתי. מה אני אמור לעשות עכשיו. הוא אמר שיתקשר מחר. יהיה עימות ואני צריך החלטה.
התקשרתי לבחורה. הצטערתי על כך. היא לא נתנה לי אינפורמציה עוזרת. היא נתנה לי עצה שלא רציתי לקבל. מה גם שהיא הייתה בבר ואין סיבה לדכדך אותה. היה לה שבוע קשה גם ככה.
ישבתי וחשבתי. כתבתי פה שיכור כי חשבתי שזה יעזור להפיק מחשבה יעילה אבל זה נכשל. עד היום אין לי תשובה. הוא קדח לי בווטסאפ היום. אני צריך לעשות משהו ולא יודע מה.
אני מניח שלכאן זה מתחלחל... פשוט להתעלם ממנו ולא להסביר למה.
אני רוצה לכתוב לו למה. אני רוצה לשפר את זה. אולי אפילו לדבר איתו לכיף. אבל לא אוכל לדבר איתו לכיף אם זה לא סגור. מגעיל אותי שאחים שלי מבלשטים איתו ככה. כמו לשקר מבחינתי. ואני נשבעתי לעצמי שלא אשקר יותר. אני מנסה לדבוק בכך.
חשבתי על לסגור השבת רק כדי שהיא תעזור לי לנסח את זה. לשבת על הדשא ולעבוד על זה. היא סוגרת השבת.
לא אעשה את זה. זה מפגר לחלוטין. במיוחד כשהסןפש הזה היה כל כך פרודקטיבי ויש לי עבודה בשישי הבא.
המשפחה ירדה בשבת לבקר את דודי בדרום.
לא באתי. אני שונא אנשים. ניקיתי את החדר. אני אוהב לנקות אותו ולהחליף מצעים, נותן אווירה של חדש.
תיכנתתי המון. ממש השתפרתי באנגולר. התחלתי לעבוד קשה בתיכנות.
עבדתי על המאקיוורה. סתם בשביל הכיף. דיממתי כמובן. אני אוהב איך שהבד עליה משחיר בהדרגה מדם. אומרים שמשם בא הרעיון של מעבר מחגורה לבנה לשחורה. הדם והבוץ השחיר לאט לאט את החגורות. כשהידיים יכאבו פחות אתן עוד פעם אגרופים.
יצאתי בערב היום. יציאה מעצבנת. ישבתי בבית של מישהי עם עוד מישהי וזיינו את המוח. אני חושב שהיה ניצוץ קל ביני לבין אחת מהן. מקווה שלא. לא איתה. ממש לא.
לא נהניתי. לא השתכרנו וזיינו את המוח. זה היה קצת שיחת כוס (שיחת כוס - שיחה בנושאים נשיים ועם אווירה נשית). התייעצויות בנושאים של ילדים ( לאן לנסוע לחול, ברים, פסיכומטרי ), צבא, על אנשים שאנחנו מכירים וכמובן... שתי בנות... על בנים. למה בנות מרגישות צורך עז בקבוצה לזיין את המוח על נושאים של נשים? גברים לא ידברו על חולצות של גברים וכוסיות כשיש מישהי. היא תהיה חלק מהשיחה כנראה. אבל כששתי בנות ואני באותו חדר ארגיש כאילו אני לא מבין כלום.
נהניתי בדרך חזרה. גיטרה פול ווליום באוטו עם בירה. אמרנו שניפגש שוב. אני מקווה שלא. אם כן אז לפחות עם המון וודקה. גלונים. הררים של בירה קרה.
טוב, זה סופש.
שבוע טוב פיפול.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה