"בדרך כלל איני אוהב לסייף עם נשים - אפילו הטובות ביותר - אלא שהפעם הזאת גיליתי שאני נהנה. נהניתי להתבונן במיומנות ובחן של ההתקפה, ונהניתי להשיב לה, ומצאתי את עצמי חושב על המוח שנמצא מאחורי הסגנון הזה. בתחילה רציתי להתיש אותה במהירות, לסיים את התחרות, ולחקור אותה. עתה גיליתי שאני מתאווה להמשיך את הקרב...
כן, זו היתה דארה! כעת היתה גבוה ונהדרת. יפהפיה ואיומה בעת-ובעונה-אחת. מראה קרע את רקמת מוחי. היא נשאה את זרועותיה למעלה בהתרוננות, ומפיה נבע צחוק בלתי אנושי. רציתי להסב את עיני אך לא יכולתי לנוע. האם באמת אחזתי, ליטפתי, תיניתי אהבה עם - זה? הרגשתי דחיה עצומה ועם זאת משיכה כמותה לא חשתי מימי. לא יכולתי להבין את הכפילות המדהימה הזאת."
שורות שלקוחות מאמצע וסוף הספר "תותחי אוואלון". כל כך אהבתי את הספר הזה. אם כתבתי באמצע שלו שהעלילה לא טובה אני מתחרט על כך כעת. אבל רק הסוף היה באמת מה שאני מחפש מעלילה. את המתח הזה, הצורך לחסל שורות מהר ולא לעזוב את הספר לרגע. כל השאר היה המון פוטנציאל לא מנוצל לדעתי.
כל אופן, כשקראתי את השורות באמצע חשבתי לעצמי שרוג'ר זילאזני מבין בדיוק את הראש שלי. יותר מזה, הוא כתב בדיוק את מה שאני כתבתי פה רק הרבה יותר מוצלח.
כאילו ציירתי רעיון שהאמנתי בו בלב שלם וניסיתי להמחיש אותו בציור ואז בגלריה של אומן גדול, רפאל במשל הזה ואסכולת אתונה כציור (אחד הציורים האהובים עלי) נתקלתי בדיוק ברעיון שניסיתי להמחיש עם צבעי הפנדה העלובים שלי. עם פרטים מדויקים לחלוטין. מקושט ובמלוא ההדר.
הרגשתי במשחק איתה. זה היה משחק שונה ממשחקים שאני משחק בדרך כלל. אני אוהב דיונים ענייניים. לא על אנשים או רגשות. זה מה שמגרה אצלי את המוח. מעטים האנשים שמצליחים באמת לגרות אותו עבורי. אחותי הצליחה מעט פעמים, בחור נוסף הצליח מעולה ואני אוהב אותו על כך עד היום ועוד אחד הצליח אבל אני לא אוהב את הגישה שלו בנושא. בחיי היומיום אתה נתקל עם אנשים שרובם מתחת לרמה האינטלקטואלית לדיון שיהיה כיף. המשחק איתה היה של הומור וניתוח פנימי. לי היה מניע, להוציא מזה זוגיות ולה היה מניע, להוציא מזה בן שיח שלא מעוניין בסקס. זה המישור של הקרב. זה לא קרב אינטלקטואלי כמו שאני אוהב. זה קרב אחר. זה משחק אחר, מרגש. אני לא רוצה לשחק אותו והיא ממש לא רוצה לשחק אותו אבל אני נהנה לשחק אותו וגם אני חושב שהיא נהנית ממנו לפעמים.
היא הייתה סייפת טובה.
אני לא חושב שהיא מרושעת. היא לא. היא חושבת שהיא מרושעת אבל גם אני חושב שאני רשע, חרא של אדם ושקרן. כנראה שאני צודק במישור מסוים, כנראה שהיא צודקת במישור מסוים אבל במבט כולל שנינו טועים. אני חושב שהיא מבולבלת ואבודה במציאות שהיא יוצרת לעצמה. היא רואה את ההצלחה אבל מפחדת לגשת לקטוף אותה. היא מפרשת שצעדיה מרוע אבל אינם כאלה לדעתי. ייתכן שדברים רעים שהיא עושה שהיא לא מצליחה להסביר למה היא עושה אותם או שההסבר השטחי אליהם נראה לא מוסרי גורמים לה להאמין שהיא רעה. במישור הזה אני גם רע. אבל הרבדים של הדברים הופכים אותם למורכבים יותר ממה שהם נראים מבחוץ.
אני דוחה אל אנשים כי אני לא רוצה שהם יפגעו בי למשל. אני אומר לעצמי לפעמים שזה מהכיף של זה או שאני עצבני עליהם או שסתם ככה.
היא אתית. העובדה שיצא לה מהפה המשפט "אני לא בסדר עם זה מבחינה אתית" באחת השיחות הופך אותה להיות אתית. כמו שהעובדה שאני מנסה להתנדב או שאני לא עושה דברים בגלל מוסר עמוק יותר הופך אותי לאתי. רוב האנשים לא פונים למוסר עמוק יותר. אין להם את זה. הם חיים את החיים בהתאם לסביבה. זה מה שמבדיל בינינו לבין רוע.
אם כן, מה מפריע לי בה שאני ציטטתי את החלק השני של אותה דארה שאני כל כך אוהב (דארה מהספר, כן? פאק איזו דמות חושנית ומגניבה ומוצלחת ואני כל כך אוהב את הראש של רוג'ר שאם היה לו גוף שאני יכול לשכנע את עצמי שהיה של אישה, מצידי שישאר גבר, והיה עדיין חי הייתי מטריד אותו עד שהיה מת ולא אכפת לי כמה מוזר זה נשמע)? ולמה אני מקדיש פסקה שלמה כדי לנתח אותה? היא לא באור הזרקור פה, אני כותב על עצמי ואני זה מי שמעניין את עצמי! ובכן, זאת העובדה שאומרים לי שהיא צרה. מסביבי אני שומע אנשים אומרים לי שהיא לא חכמה כמו שאני חושב, או יפה או וואט אבר. זה אפילו לא אנשים שנכשלו בחיזורים אחריה (כי למי אכפת מה יש להם לאמר? הם טיפשים...), אלו אנשים שאני עובד איתם ולא רוצים אותה ולא מבינים למה אני נמשך אליה.
אני מזלזל בדעה שלהם כמובן. אני מזלזל בדעות של הרבה אנשים. אני גם לא מבין את הטעם שלהם בנשים הרבה פעמים.
ייתכן שהיא לא חכמה כמו שאני חושב? ובכן יש תחומים שידי על העליונה בבירור בעיני. מנגד, היא מודעת יותר במישור הרגשי בעיני. אני לא יודע עד כמה יותר ממני והאם זה ברמה שמציבה אותה לאתגר מול אנשים אחרים שאני כן מעריך את היכולות הרגשיות שלהם. טוב, אולי חלקם כן מוצלחים ממנה במישור הזה. לא כולם. אני ממש לא טוב עם החרא הזה.
ייתכן והיא מסוגלת גם להציב אותי במבוכה פילוסופית. עוד לא בחנתי את היכולות שלה. מעניין אם אי פעם זה יקרה. אני אוהב כשזה קורה וזה בדרך כלל לא קורה עם אנשים.
היא נראית טוב בעיני. אמרו לי בעבר שיש לי דירוג משוני ליופי. אני מוצא אותה יפה.
כשאני חושב על זה, הדבר האולי בלעדי שמפריע לי בה באמת וגורם לי להרגיש שאני יותר טוב ממנה זו העובדה שהיא מפחדת לקטוף את ההצלחה. אני מנסה לעשות את זה. אם יש לי משהו אחד זה אומץ לעשות את זה. אני מאמין שתיכנות יעזור אז אני עושה את זה. אמרו לי שאני צריך לעבוד בעבודה בשביל זה אז אני עובד. אמרו לי שאני צריך לעבוד על החלק הרגשי אצלי אז אני עובד. קשה לומר שאני לא מנסה.
אז היא לא דארה.
היא בת אנוש עם פגמים ויתרונות (שרצוי שאכתוב: תרבותית, משכילה, חכמה, נראית טוב, בעלת מודעות עצמית גבוה ויכולות רגשיות טובות, מצחיקה, דפוקה במוח כמוני וזה מה שעולה לי במוח ברגעים אלו). אני חושב שמי שמופתע שכתבתי את זה מוקף יותר מדי בספרות של זילאזני (לא שיש עם זה משהו רע, כשאסיים את כל הספרים כנראה שאזקק מהם אבקה ואסניף אותם ואמות במחשבה שעשיתי את הדבר הכי טוב בחיים).
אז למה התחברתי לחלק האחרון?
אני מאמין שזה כי אני רוצה אותו. אני רוצה למצוא פגם אולטימטיבי בה שיגרום לי להידחות ממנה לחלוטין. אני לא מוצא כזה. בשלושה ימים האחרונים ההתנהגות שלה עיצבנה אותי ואני ממעט לדבר איתה בגלל זה אבל גם לזה יש גבול. אני לא מסוגל למנוע את עצמי מלגשת אליה בסופו של דבר או להפסיק לראות אותה מחייכת.
היא ממש מעצבנת אותי אבל. אני אפילו לא יודע למה באמת היא מעצבנת אותי. היא פשוט מעצבנת. אני כועס עליה כי היא כועסת עלי וזה נשמע מפגר לחלוטין.
יותר מזה, זאת נבואה שניבאו בפני. היא אמרה לי אותה בסופ"ש. מישהו אחר גם טען שזה יקרה. הוא סיפר לי שהתאהב במישהי וחיזר אחריה ולבסוף השיג אותה ואז לא רצה אותה יותר כשהייתה בידו כי כל הדברים הקטנים שעיצבנו אותו אצלה הפכו להיות גדולים.
כשאנגוס בתפוח לא ארצה אותו יותר. האם זה נכון? אני לא חושב.
מטריד אותי אבל שאני כועס עליה עד כדי כך שאני לא רוצה לדבר איתה וששני אנשים ניבאו את זה בפני.
מטריד אותי שאומרים לי שאני מבצע עליה אידאליזציה ואני אומר לעצמי שלא ומחפש בה פגמים ומוצא אבל הם עדיין לא משהו שמעניין אותי בבחורה.
היא אומרת לי שהיא רעה. אני מת לראות את זה. אני יודע שזה לא ידחה אותי. אני פשוט מת לראות כמה רעה היא מסוגלת להיות. זה מעניין אותי. הלא נודע.
ואז יש את הידידה שלי מהעבר. הקודמת. הבחורה שרציתי פעם. לא רציתי אותה כמו שרציתי את זאת. לא נמשכתי אליה מינית ולא אהבתי את האישיות שלה או המוח שלה עד כדי כך. מה שכנראה באמת גרם לי לרצות לצאת איתה הייתה העובדה שהסתדרנו כל כך טוב כידידים ואני לא מאמין במוסד הידידות. ייתכן שזה קשור לעובדה גם שהיא הייתה זמינה בפני כי היא חיבבה אותי ואני חיבבתי אותה (מה שבדרך כלל לא קורה).
אני בהחלט מתחיל עם הבחורה הנוכחית כי אני סובל אותה הכי הרבה מהאנשים סביבי. בדיוק כמו שרציתי את הקודמת בגלל זה.
אני בהחלט מתחיל איתה כי אני לא אוהב לחפש נשים. הן בדרך כלל מאוד מאכזבות אותי. הערוצים גם שבחורות טובות נמצאות בהם מהולים בהרבה זבל. צריך לסנן בפינצטה בברים ובטינדר כדי למצוא בנות שכיף לצאת איתן.
אני בהחלט מתחיל איתה כי אני לא אוהב לחפש נשים. הן בדרך כלל מאוד מאכזבות אותי. הערוצים גם שבחורות טובות נמצאות בהם מהולים בהרבה זבל. צריך לסנן בפינצטה בברים ובטינדר כדי למצוא בנות שכיף לצאת איתן.
אבל יש בזה יותר מזה. אני חושב בכנות שזו בחורה שאני מעוניין בה. אחרת הייתי פשוט מוותר משעמום, או גועל. זה קורה לי תמיד אז אני יודע.
אחזור לידידה למשפט אחד שמהדהד אצלי ממנה "הוא כמו אח בשבילי". אני חושב שכל גבר ששומע את זה מרגיש צורך מיידי לבצע ספוקו על כך שהטיל בושה על הכבוד שלו בתור נושא ג'ניטלייה.
ידידות בעיני היא פיקציה. אין דבר כזה שגבר ואישה ירצו קשר חזק ולא מיני בלי שאחד מהם לפחות יתעניין ביותר. אני פשוט לא רואה את זה קורה. ואם זה המצב, למה לצאת לשטות הזאת?
אז שתהיה כל כך קרוב אליה בלי שזה יהיה מיני? אין לי בעיה להתייעץ עם נשים ואפילו להיות קרוב אליהן ולהקשיב למה שהן אומרות. אם זה מגיע למחוזות שאני קורא אותן כמו מפה וממש שומע את הצרות שלהן, הן לא קשורות אלי ביולוגית ואין בזה מיניות אז אני לא מתכוון להיכנס לחרא הזה.
לא אקנה לך מתנות, לא אנהל איתך ריבים גדולים, לא אתעניין שתיפגעי כי מה זה מעניין לי את התחת? את לא רוצה לחלוק משהו יותר עמוק מידידות. תזדייני.
אז היא לא הזדיינה. זה היסתרך נצחים של ידידות עד שהפסקתי לדבר איתה. אני מרוצה מההחלטה במידה רבה.
לבסוף נסכם את כל הבולשיט שכתבתי פה כך:
סביר להניח שאם כל הגברים היו כמוני המין האנושי היה נכחד מזמן.
יום טוב למי שקרא את זה
עדכון עדכון עדכון ^^
ידעתי שהמצב יהיה מכוער אז יצאתי מהבניין לפני שמישהו נורה. חזרתי היום וגיליתי שהוא נורה.
עשיתי החלטה סופר חכמה וסקסית בסופ"ש וסגרתי. התברר לי היום שאבא שלי התקשר בסופ"ש כמצופה, אחיי בכו, אחותי רבה עם סבתא שלי ועל אבא שלי, אמא שלי רבה עם אבא שלי והם עזבו אחרי חצי שעה.
אני כל כך שמח שלא נוכחתי בזה.
זה ענה לי על השאלה למה המקרר היה ריק היום כשפתחתי אותו. סבא וסבתא שלי לא בישלו במהלך השבוע ולא נתנו לנו אוכל מהסופ"ש.
זה הפתיע אותי שרק עכשיו זה נודע לי ואז קלטתי משהו מעניין. לא ראיתי אף אחד מהבית במשך כל השבוע. סגרתי פעמיים והתאמנתי בזמן הפנוי. הסיבה היחידה שהייתי עכשיו בבית היא שהברזתי מאימון כי הייתי גמור מעייפות. האם אני בורח מהבית? ייתכן. לא חושב. לא יודע. אני נהנה בינתיים מהמצב. נראה איך יתגלגל.
רציתי לדבר על זה איתה מחר אבל כנראה שלא אעשה את זה. אני כועס עליה. זה שאני נהנה לדבר איתה יצטרך להידחות למען הכעס הזה.
עדכון עדכון עדכון ^^
ידעתי שהמצב יהיה מכוער אז יצאתי מהבניין לפני שמישהו נורה. חזרתי היום וגיליתי שהוא נורה.
עשיתי החלטה סופר חכמה וסקסית בסופ"ש וסגרתי. התברר לי היום שאבא שלי התקשר בסופ"ש כמצופה, אחיי בכו, אחותי רבה עם סבתא שלי ועל אבא שלי, אמא שלי רבה עם אבא שלי והם עזבו אחרי חצי שעה.
אני כל כך שמח שלא נוכחתי בזה.
זה ענה לי על השאלה למה המקרר היה ריק היום כשפתחתי אותו. סבא וסבתא שלי לא בישלו במהלך השבוע ולא נתנו לנו אוכל מהסופ"ש.
זה הפתיע אותי שרק עכשיו זה נודע לי ואז קלטתי משהו מעניין. לא ראיתי אף אחד מהבית במשך כל השבוע. סגרתי פעמיים והתאמנתי בזמן הפנוי. הסיבה היחידה שהייתי עכשיו בבית היא שהברזתי מאימון כי הייתי גמור מעייפות. האם אני בורח מהבית? ייתכן. לא חושב. לא יודע. אני נהנה בינתיים מהמצב. נראה איך יתגלגל.
רציתי לדבר על זה איתה מחר אבל כנראה שלא אעשה את זה. אני כועס עליה. זה שאני נהנה לדבר איתה יצטרך להידחות למען הכעס הזה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה