הייתי אמור לכתוב עכשיו שהיום היה חרא ואתמוח היה כיף. זה היה ממש כתוב. החלטתי לנסות להפוך את זה לחיובי. אז בוא נמצא את החיובי ביום המחורבן הזה.
ובכן הייתי אמור לסגור עם מישהו שאני אוהב ואני סוגר בסוף עם האויב הכי גדול שלי ( כי מלודרמטיות זה כיף ומצחיק ). אבל! הייתי אמור לסגור עם הבחורה והיא הוציאה גימלים.
לא שיש לי בעיה איתה. נהניתי אתמול איתה למשל ממש בשיחה (ואז הרחקתי אותה כמו שאני יודע טוב D:), סתם מוזר יהיה לסגור ועוד ביום האהבה... למה לסבך.
משהו חיובי נוסף הוא העובדה שאני מרגיש שאני מתגבר עליה. פחות ופחות אכפת לי ליצור איתה אינטרקציה. אני נהנה איתה עדיין אבל לא אחפש אותה בנרות. אם תרצה לצאת אשמח אבל מעבר לכך אתמקד בדברים יותר חשובים. סקס זול ובלי מחשבה למשל.
אני גמור מעייפות כי האחים המפגרים שלי רבו בלילה והעירו אותי והתעוררתי מוקדם כי אני מצונן מהתחת. אבל! שתיתי בזכות זה 2 כוסות קפה שבזכותן קראתי יותר וכתבתי את הרשומה הזאת.
הבנתי גם שאחים שלי צריכים מסגרת. ייתכן ואדאג לספק להם אותה.
אני גיליתי שלאבא שלי יש יום הולדת מחר ולסבתא שלי יש אזכרה ביום שאני סוגר. מה אני אמור לעשות לו ליום הולדת לעזאזל? אבל! הייתי אמור לסגור מחר וגיליתי שאני לא בסוף. אנצל את ההזדמנות לכתוב לאבא שלי מה אני חושב עליו ולא לשלוח לו. אולי אפרסם פה.
פספסתי מסדר בוקר כי שכחתי אותו וייתכן ואעלה על כך משפט. אבל! פספסתי מסדר בוקר. זה יתרון בפני עצמו.
בנוסף שוחחתי עם דבורן שהיה כיף לדבר איתו והשתפרתי במפוחית.
אז אני מרגיש עייף וחרא ורוצה למות ואני סוגר.
ננסה להסתכל על הצד החיובי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה