שירה קוריאנית

Flowers on the Hill/Kim So Wol
When you go away at last,
 sickened with the sight of me,
 know that I shall let you go,
 saying nothing, make no fuss;

 but climbing high on Yongpyon's hills,
 there I'll pick azalea flowers,
 armfuls of purple, just to spread
 along the pathways as you go.
 Then go, with muffled parting steps
 trampling down those flowers you find
 strewn before your departing feet;

 and when you go away at last,
 sickened with the sight of me,
 know that for the life of me
 I'll not shed tears then, no, not one.

כשהיא תעזוב אותי בגועל על דבר נורא שאמרתי לה כי לא יכולתי לשלוט בעצמי ולא יכולתי לתת לנו להיות, לא אתנגד או אפגע בה. לא ארצח או אאנוס אותה כמו שאנחנו צוחקים שיקרה.

אקשט את דרכה בפרחים שאותם היא תמעך ותהרוס ותחוש כי פגעה בי.

לא אבכה. היא תיעלם מזיכרוני כמו יתר הנשים בחיי.

אבל כעת אין טעם לחשוב על סופנו. עדיף להינות מהרגע. לצחוק איתה, ללמוד ממנה, להילחם איתה ולחייך באותם רגעים מועטים שאני מרשה לעצמי להרגיש טוב. עדיפה לנו הידידות הזאת מאשר המחשבה על הסוף.