אני מניח שאנורקסיה

מצחיק שלפעמים סטטוסים בפייסבוק מציתים קצת רצף מחשבות.

אז קראתי סטטוס של איזו מישהי. אני מחפש אם כתבתי עליה פה כבר בעבר. הסיבה היא שיש בה משהו חשוב בחיים שלי. לא יודע למה אבל היא השפיע עלי המון בלי שהיא כנראה מודעת לזה או בלי שאני אשפיע עליה באיזו שהיא צורה. במיוחד בנפח ההתנדבותי. זנחתי אותו לבשנתיים האחרונות ואני מרגיש על זה רע. היום פחות כי... בחיאת... אין לי פאקינג זמן. כמו הרבה דברים שמדכא אותי שאין לי להם פאקינג זמן. אימונים למשל. הרוח שלי.

חיפשתי את הפעם האחרונה שיצרתי איתה קשר מכתבים בבלוג. ציטוט הנ"ל מנציח את אחד הדברים הכי חשובים שקיבלתי ממנה:

"כך או כך תמיד יישארו לי הזיכרונות. הזיכרון מהילדה שעזרתי לה, מהחניך שלי צועק את שמי ורץ אלי מהר ומחבק את רגליי, בקושי מצליח לגרד את הברך שלי עם ראשו. אני משחק איתו כדורגל וצוחק מהאנרגטיות והשטותיות שלו, כאלו הם ילדים. הזיכרון שלי במשחק הכדורסל לכבוד בנה של המשפחה השכולה שבו הם הודו לי, הטלפון שלהם כשהם הודו לי, החיוך של ניצול שואה שאני יודע שהוא לא העז לחייך לפני הפרויקט.

זיכרונות שתמיד יהיו בתוכי ותמיד יגרמו לי להרגיש טוב."

כל אחד זוכה לכינוי אנונימי, נקרא לה הפמניסטית D:

וכמובן שנעסוק בפמניזם.

ובכן... אני ממש גרוע עם פמניסטיות ופמניזם. אני נופל בהמון בורות ובכללי ההבנה שלי בנושא חרא. זה לא עוזר כשאני כותב דברים כמו שאני הולך לכתוב עכשיו.

רצוי ראשית להפריד בין העולם הרגשי שלי לעולם שאני רואה.

כשאני עוסק במיניות, כמו שאעסוק פה, יש את המיניות האישית שלי ויש את העמדות שלי בנושא מיניות. עסקתי פה המון במשיכות שלי ובכנות, אני לא רואה את האנושות שורדת איתן. הדבר הכי קרוב שאני יכול להגדיר את עצמי כרגע הוא ספיאוסקסואל מאוד (כלומר אני יכול להימשך למישהי שאינה קרובה לאידאל היופי שלי בגלל השכל שלה), טרנסג'נדר (כלומר אני ממש מתכחש למגדר שהוצב לי) ומשהו בין דו להטרו (כי ההתנסויות שלי עם גברים לא היו חדות מדי, זה משעשע כי אני כרגע מסמס עם בחור נחמד ומעניין ומנגד אין ספק שאני נמשך לנשים מאוד, גם אוהב את המגדר וגם כמובן האהבה הרומנטית היחידה שלי הייתה לאישה).

מנגד, התפיסות שלי למיניות ותרבות המגדר נובעות מתפיסות אבולוציוניות שקטפתי עם הזמן. אני עדיין בור בנושא. דווקא אחרי מקיאוולי יש התלבטות כואבת בין עמנואל קאנט שאני צריך גם לקורס שאני מת להעביר בהתנדבות ואני מגבש במוח והוא אדור לבין אסופה של חיבורים על מגדר מאת פילוסופים וביולוג.

העולם השני הוא הצורה שבה אני רוצה לחנך את הבת שלי (הכנויה סופיה בבלוג) לבין איך שאני מצפה בתור פסימיסט ששאר בני האדם יחנכו את ילדיהם. גם זה נובע מתפיסות ביולוגיות. אני מבין את הקושי בהגדרות מגדריות בתור אחד שמתעב את המודלים שעוצבו בחברה. אני מקווה שאציע חופש בחירה מוחלט לילדים שלי בנושא ואנתק את האמונות שלי מזה.

אז נצטט מהספרים ^^

"Human females contribute bodily resources directly, but this ability lessens in their mid-thirties, and terminates completely at menopause. Males, on the other hand, contribute other resources, which generally contribute to accumulate as the male's age increases." [The New Psychology of Love, A Dynamical Evolutionary View of Love, Douglas T. Kenrick, p.29, הסבר לנטייה של נשים להימשך לגברים מבוגרים ושל גברים להימשך לנשים צעירות]

"Physical appearance provides a wealth of information about a woman's youth and health, and hence her fecundity (probability that an act of sexual intercourse would lead to conception...) and reproductive value (future reproductive potential). It is not that women do not value physical appearance. They do, and physical cues to health are important in women's mate selection as well. But physical appearance provides additional cues to youth, a strong correlate of fecundity, which is more central to men's than to women's mate selection...

The features of physical appearance that embody standards of female attractiveness all support the attractiveness-fertility link: clear skin, smooth skin, lustrous hair, long hair, symmetrical features, absence of open sores, pustules, or lesions, relatively small waist, relatively large breasts, and low waist-to-hip ratio"[The New Psychology of Love, The Evolution of Love, David M. Buss, p.68]

לא ננבור במשיכה של נשים לגברים למרות שזה נושא מעניין כי זה לא קשור לנושא העגום שאני מנסה לתקוף - אנורקסיה.

למה אנורקסיה קיימת?

יש הבדלים בין גברים לנשים. אי אפשר להתכחש אל זה. הם כנראה שפחות שכליים (המוח הגברי יותר גדול מהנשי אבל לא נמצאו הבדלים ביכולות קוגנטיביות בין גברים לנשים) וגם פחות גופניים ויותר קשורים לעובדה שאישה מגדלת תינוק ברחם במשך תשעה חודשים ואז להניק אותו עד גיל שנתיים בזמן שכל שגבר צריך לעשות כדי לדאוג שהצאצאים שלו ישרדו הוא להזריע את האישה שבידיה סביר להניח שהגנים שלו ישרדו את התקופה הנדרשת להם עד שהם יוכל להיות עצמאיים ולשרוד בכוחות עצמו.

כמובן שזו רק אסטרטגיית רבייה אחת מיני רבות שיונקים מסוגלים לסגל לעצמם אבל היא קיימת והיא עובדת פצצה. במיוחד במקומות עם לחץ סביבתי מאוד חזק. הסיכוי של כל צאצא אינדבידואלי שלך לשרוד נמוך מאוד ולכן במקום להשקיע בצאצא אחד ולהשתקע עם אישה אוהבת עד לגיל שהוא ישרוד לבד (כי סביר להניח שהוא ימות עד לגיל כזה כי אין המון משאבים), עדיף לגבר לפזר ים זרע לים זוויות שונות עד שמשהו מזה ייקלט וישרוד.

גם גבר שמתמסד לא יכול להסתפק בכך שהאישה תהיה אם טובה לגידול הילדים שלו.

כלומר, הוא צריך גם את זה. זה למה יש מנגנונים גם אצל גברים שידאגו שהם יתאהבו בנשים מסוג שהגוף שלהם אומר שהן השקעה טובה לגידול הילדים. אבל הוא צריך גם שהרחם שלה לא תהיה כבשן להשקעות העתדיות שלו. לכן לגברים מאוד חשוב אישה פורייה ובריאה.

פה נכנס הדבר הכיף הזה שאני תמיד נהנה לקרוא עליו, ברירה זוויגית D:

דמיינו שאתם הולכים בקניון עם שטר של מאה שקל ואתם רעבים. יש ים דוכני אוכל. אתם תרצו להשקיע במאכל הכי טוב את המאה שקל שלכם. עסקי מזון מוצלחים ישרדו ויתרבו (אממ פה האנלוגיה קורסת קצת) ועסקי מזון גרועים ימותו לבד בלי שמישהו יקנה נקנקייה מהם ואז יאמר לחברים שלו כמה הנקנקייה אדירה כדי לקנות עוד נקנקיות ולעשות עוד כסף לעסק ובתולים ותמיד חושבים על הבחורה ההיא שהיה להם סיכוי איתה והם פישלו.

אז מאחר וגברים משקיעים רק בנשים מסוימות, מן הסתם רק הן ישרדו הלאה. הנשים האלו צריכות להיות כמובן בריאות בגופן. כמו שאני מחפש אוכל שנראה טעים, גבר יחפש אישה שתראה בריאה. על כן התכונות שציטטתי למעלה. שיער שופע, עור חלק, שדיים גדולים וכן הלאה.

אבל! מקדונלדס מלמדים אותנו שאפשר לגרום לעסק להיראות סופר טעים ושיהיה לו בעצם טעם חרא. גם את זה נשים עושות. מעמידות פנים שהן בריאות כשהן לא. אם זה גנטית בהעברה של תכונות שנראות ככה ואז מתרבים איתן וממשיכים שרשרת כושלת ואם זה בצורות תרבותיות כאלו ואחרות כמו איפור, הגדלת חזה, בגדים מעצבים (פוש אפ, מחוכים) וכן הלאה.

אז קרה שיש נטייה בעולם המודרני שאנשים רזים בדר"כ במעמד סוציו אקונומי יותר גבוה מאנשים שמנים. הם יכולים להרשות לעצמם אוכל בריא יותר, הם מאושרים יותר ולכן צורכים מזון טוב יותר ויש להם זמן לשחות ברכות.

קרה גם שהשמנה היא אחד מגורמי התמותה הגבוהים ביותר בעולם המודרני בו יש כמות משאבי מזון מאוד גבוה.

מן הסתם שגם התרבות וגם ברירה זוויגית תתמוך באנשים רזים ולא באנשים שמנים. עדיף לי בתור גבר להשקיע באישה שיש לה פחות סיכוי למות (היא בכושר ולא סובלת מהשמנה, הרי המוח שלי יודע שגוף רזה הוא אינדיקטור מצוין לגוף בריא) וכזאת שבאה ממעמד טוב כדי שהילד יקבל את המשאבים שהוא צריך ויעלו לו את סיכויי ההישרדות.

ואז יש את המקום שבו זה נדפק. המון מנגנונים אנושיים מתקלקלים בדרך. דופאמין נגיד היא מערכת הישרדותית מצוינת אבל במקומות מסוימים לא פעם בתרבות האנושית היא מובילה להתמכרויות לחומרים מאוד לא בריאים. אוכל, סקס, הימורים, אלכוהול, סמים, קניות, אהבה (מי כמוני יודע) ופצפצים. עבור כולם המוח שלנו מפריש דופאמין מרוב שמחה אבל הם כמובן לא טובים לנו בכמויות מוגזמות.

אז המערכת הזאת נדפקת כשנשים מנסות להיראות כמו בעלות פוטנציאליות לזיווג מוצלח גבוה יותר על ידי הרזייה מוגזמת.

לא ברמה שאנורקסיות מגיעות אליה. לא ברמה הזאת:

https://psicologiaalimentacion.files.wordpress.com/2013/02/anorexia1.jpg

גברים לא קונים את זה וזה גם לא משווק כי זה לא סקסי, זה לא פוטנציאל גבוה לצאצא חי. אני מנחש, לא התעמקתי בנושא, שנשים מגיעות לרמה הזאת לאחר שהרכבת סוטה לחלוטין מהמסלול בהשפעה של העובדה הפשוטה שהן רוצות להיראות סקסיות והסביבה מטפחת שרזה זה סקסי מסיבות הגיוניות בפרספקטיבה ביולוגית.

יש את אלו שאומרים שפעם התרבות הציגה שמנות כסקסיות וזה מראה שזה הכל הפטריארכיה הנוראית. זה שטויות בעיני. תרבות היא מיצג של ביולוגיה תחת השפעות סביבתיות למיטב היכרותי המועטה בנושא. שמנות היה סקסי כי לא היה אוכל באירופה של ימי הביניים. אישה שמנה מעידה על כך שאצלה יש יותר סיכוי שהצאצא ישרוד ותו לא.

זה גם לא שהחברות הקדומות היו יותר טובות ביחס לנשים וליופי הנשי. אני מזכיר שבסין שברו רגליים לבנות כדי שיראו כמו ברבורים.

אז פה אני בבעיה. אני מבין למה רזה זה סקסי ואפשר להבין למה אנורקסיה זו תופעה נפוצה. אני לא תומך בה אבל אני גם לא מאמין שיש יותר מדי מה לעשות. אני לא מאמין שאפשר להשפיע על התרבות כל כך עם מחאות פמניסטיות וחינוך בנושא. זה שזור בסיבות ביולוגיות. אולי אנשים נבונים יצאו בהצהרות של "אני לא אגעל ממישהי כי היא שמנה ואצא איתה בכל זאת!" אבל רוב האנשים לא נבונים והם יצאו ויזדיינו עם מה שהם מוצאים לנכון בלי להתחשב באיזה אידאולוגיה. הם יראו שמנה ויאמרו שזה מכוער בעינם ואני לא מצפה מהם ליותר. אני לא מאמין שבני האדם האלו יכולים ליותר.

יש בזה משהו יפה בmu הזה. הם עושים מה שמרגיש להם נכון ולא מה שהם חושבים שנכון. זו התוצאה השלילית של זה אבל זה מייצג את התפיסות שאני כתבתי פה על מושין ותחושה וזה משתלב עם הטקסט שכתבתי אתמול על ההמון.

וכל מה שאנשים אידאליסטים כאלו ואחרים יעשו לשם הצדק, לא שווה שנקל. כי כמה שהם ישקיעו בהנזל, גרטל, וינסנט וגרטווד שלהם בבית בשוודיה, לאחמד מערב הסעודית או אברהם מבני ברק יש שמונה ילדים וזה מה שמשנה לתרבות ואבולוציה. כמה אתם בהזמנה ולא כמה איכותיים ומדהימים הילדים שלכם. כי אמנם הילדים של אברהם נבארים טיפשים שלא יודעים לחשוב לבד אבל הם פאקינג שמונה ילדים שישרדו ויביאו עוד שמונה ילדים ואז יהיו בקרת האיכות של העתיד. הם יבחרו מה טעים, מה לקרוא, מה לראות בטלויזיה וכן הלאה. השוק החופשי יותאם להם. לא לאינגה ופרנהיים.

וזה תופס גם לשמנות המסכנות. תזיין את השמנה. תצא עם המכוערת. אני לא יותר טוב ממך. המשקית לא כוסית על בסטנדרטים שלי ואני הייתי מאוהב בה על הגג. הבחור שאני מסמס איתו שמן בן שמן.

זה לא יתפוס אבל. הצאצאים שלך יתקשו לעמוד בסטנדרטים הקשים של הסקסי התרבותי. הם אולי יתרבו עם אנשים איכותיים כמוהם אבל הם מדולדלים.

זה ממצה גם את כל התפיסה שלי של אירופה. האוטופיה הנורדית הבלונדינית. היא לא נצחית בעיני. היא תיפול מול כל הברוטאלים הבהמיים.

זאת הייתה התפיסה שלי עוד לפני מקיאוולי אבל כיף שהוא כותב את זה. בדיונים הוא עוסק ברומא מול ונציה וספרטה. הוא כותב על ההגנה של החופש של האזרחים ושל השלטון ודן האם היא צריכה להינתן לשלטון או לאזרחים. ונציה וספרטה הן דוגמאות לרפובליקות שדואגות רק להישאר מתפקדות ושפויות בזמן שרומא זה הדבר הזה שהחליט שהוא יותר טוב מכולם וכולם צריכים להיות כמוהו.

ונציה וספרטה מוצגות באור מאוד חיובי מול רומא. זה נראה כי יש להן סיכוי הרבה יותר גדול להישאר יציבות ולא להתפרק לטווח הארוך במיוחד כי הן לא כובשות שטחים כך שהצבא שלהן נשאר קטן, חזק ובלי משחקי שליטה עם השלטון ולא מתווספים אזרחים שיכולים לדרוש את השלטון. אבל, בסוף הקטע המהנה במיוחד לקריאה הוא טוען שזה אידאלי ומושלם מדי לעולם האנושי שלנו. הן יצטרכו בסופו של דבר להילחם עם האויבים מסביבם ופה הבעיה:

"If heaven be so Benevolent that it never has to wage war, the idleness would result in making it either effeminate or divided"

 אירופה אימתנית כמו צבאות האיטלקים בימי הרנסאנס. נאמר שהצרפתים ידעו להילחם והאיטלקים ידעו פוליטיקה וזה רלוונטי היום לאירופה ולעולם הערבי בדיוק כמו שזה רלוונטי לצרפת ואיטליה של ימי הביניים. לא הייתי מגדיר את זה "נשיים" אלא אחרת. הייתי מגדיר את זה אידאליסטים ויפי נפש ולצערנו אידאלים ויופי קיימים רק בתודעה האנושית. המציאות כואבת ומכוערת.

ואני? אני צבוע וגאה בזה.

את סופיה אגדל במשפחה מצומצמת של עד כשלושה ילדים. אומר לה בדיוק מה שאני אומר כאן. אין לי שום בעיה שהיא לא תהיה רזה. יותר מזה, אומר לה שזה דוחה רזון. אומר לה שזה לא רלוונטי בשום צורה אבל כי יופי זה לטיפשים והיא הרי סופיה, אלת החוכמה, ותעסוק בחוכמה. כמובן שגם מהקיצון השני, השמנה, ארחיק אותה באומרי שזה גם חולני ודוחה ובמקום לאכול זבל אפשר לאכול אוכל בריא בלי לשקול כמו ענף.

ואדאג שהילדים שלי ילמדו במקומות הכי טובים שאני יכול להרשות לעצמי ואטפח בהם ספקנות והשכלה. חיים רק פעם אחת ורצוי להנות מזה. אתן לנכדים של הנכדים שלי לדאוג מהעולם המכוער שהם יוולדו לתוכו.