פרפר שחור

https://www.youtube.com/watch?v=yfDo9AE5r8w

If the sun refused to shine

I would still be loving you

Little drops of rain 

Whisper of the pain

Tears of loves lost in the days gone by

With you there is no wrong

Inspiration's what you are to me

Inspiration, look and see

Happiness, no more be sad

Happiness.... I’m glad

אני שוכב בחדר המכונות הקר. מנסה לקום מהרצפה הקפואה ולא מצליח. לא כשהוא נמצא פה. כנראה שאצטנן ולא ארגיש רע מזה. המכונות פועמות חזק מסביבי, מזרימות נוזלים בקצב מהיר והחדר מתחמם. אבל הרצפה נשארת קרה ואני לא שומע שום רעש. ייתכן שהתחרשתי? לא. הוא פשוט מהפנט אותי.

פרפר מתעופף מעלי. או שזה היה עש? הוא מתעופף באציליות של פרפר אבל נראה כמו עש מגעיל ונצלן. חרק מעופף. זבוב.

הפרפר שלי היה לבן. אני בטוח בזה. משהו פה לא נכון.

אני מביט בפרפר בשברון לב. למה הוא נראה כך? למה הוא כל כך מתאמץ לשקר לי?

ולפתע אני מעז להסתכל סביבי ורואה את פיח המשאבות המתאמצות שממלא את החדר. ליבי. אני מכבה אותן בעוד אני ממשיך לשכב.

פרפר חג מעלי. או שזה עש?

לפתע בפירפור כנפיו הפיח יורד והוא חוזר להיות אותו פרפר לבן שאהבתי. אותו פרפר קסום. שואל את עצמי האם כשהפסקתי את פימפום הלב הוא יפסיק להטריד אותי?

אני מרים את ידי כדי ללכוד אותו אבל מגלה שהתעופף כבר הרחק מהישג ידי. כל שיש לי לעשות הוא לנסות להמשיך ללכוד אותו בתקווה שאוכל שוב לשמוע את רעש המכונות ולהרגיש את החום עולה. כדי שאוכל להרגיש את העולם שמסביבי שוב.

אני מגלה כי הלב ממשיך לפמפם בתוכי. החד רק משקף אותי.

הכרתי פעם פרפר לבן. הוא התעקש שהוא עש. הוא פחד.

כעת הוא הרחק מהישג יד.