מספרים על נינקו קיובי נו קיטסונה. שועל בעל תשע זנבות. הוא נדד ברחבי העולם בצורה של לוחם מבוגר.
נשים וקרבות היו אהבותיו בחיים. פעמים רבות היה מתסיס שני אדונים זה מול זה רק כדי שתהיה לו ההזדמנות לצלול למלחמה עקובה מדם.
אחרי קטל רב היה מבזבז את שלל המלחמה בבתי תה על סאקה וגיישות. ביצע מעשים ותנועות הגיוניות רק במיתוסים מהסוג הזה.
פעם אחת, אחרי מלחמה שנמשכה עשרות שנים בה ששחט די אנשים כדי שנשמותיהם ירדפו אותו למשך כל חייו הארוכים, פנה לבית תה קטן בכפר פשוט.
הוא נהנה מהגיישה הטובה ביותר שנתקל בה מימיו. יותר מזו שבערים הגדולות.
היא פרטה עליו במיומנות שפרטה על השמיסן. שלטה במחשבותיו ובצחוק שלו.
הוא נכנס לשינה עמוקה לאחר ששיעשע אותו במיטה. היא התעוררה באמצע הלילה. משהו בלקוח שלה נראה לה מוזר. הוא היה שובב, אנרגטי ומצחיק כמו נער צעיר אבל מבוגר, חכם ומנוסה כמתאים למראה פניו.
היא בחנה את האורח שלה שישן עמוק ושמה לב פתאום בתשעה זנבות צמודים לגבו בעזרת אובי מהודק היטב.
היא הזדנבה מהמיטה באיטיות והביאה חוט משי איתו קשרה את צווארו כקולר.
השועל התעורר בהפתעה כשגילה שלכדו אותו. הוא שינה את צורתו מהר. יודע שבני אדם לא מסוגלים לראות אותו כשהוא בצורה המקורית שלו. "לא תצליח להתחמק ממני, אני רואה מי אתה באמת".
הוא הסתכל עליה כמו חיה פצועה מול טורף אימתני. במהרה נמלט משם.
בימים שלאחר מכן מחשבות עליה רדפו אחריו. הוא לא היה מסוגל להוריד את הקולר ממשי שעל צווארו.
הוא היה כל כך מבולבל. הוא לא היה מסוגל להנות בצורת אדם מקרבות או נשים אחרות.
לבסוף חזר אליה עם מנחה בפה. מבולבל לחלוטין מבת האדם הזאת. בתמורה לשובו היא בישלה לו ארוחה גדולה ושיחזרה את הערב שהיה להם.
הוא זעם על עצמו שחזר אליה ושוב ניסה נשים אחרות ללא הועיל.
הוא מצא את עצמו חוזר אליה כל פעם עם מנחה בפה.
כבר לא מגיע אליה בצורת אדם. הוא כבר לא צריך. היא יכולה לראות אותו בתור מה שהוא.
היא הצליחה לאלף ולמסד את הלוחם הגדול.
"אם תאלף אותי, אזי נהיה זקוקים איש לרעהו. אתה תהיה בשבילי יחיד ומיוחד בכל העולם, ואני אהיה בשבילך יחיד ומיוחד בעולם...
כאשר אתה מאלף מישהו אתה אחראי לו לעולמי עד."
אבל לסיפור סוף טרגי.
לילה אחד בו שכבו זה לצד זה, הוא הבחין פתאום בשערות שיבה.
היא הייתה יפה גם איתם ועם קמטים ואפילו בלי שיניים אבל ההבנה נפלה עליו פתאום.
הוא קיטסונה והיא בסך הכל אישה. גם עכשיו גילו היה כפול ומכופל מזה שלה. הוא ראה ארבעה דורות קיסרים קמים ונופלים והיא לא תהיה מסוגלת לחיות די זמן כדי לראות את הארבעה הבאים נופלים איתו.
הוא הסתובב מיואש. המחשבה העסיקה אותו בלילות. בסיוטים.
לבסוף פנה לאינארי או-קאמי והתחנן בפניה שתציל את אשתו.
סיפורו נגע באלה אבל היא לא יכולה הייתה להעניק לבת אדם חיי נצח. כדי שהשדה יגדל שוב ויצמיח עוד אורז צריך שהגידולים של העונה הקודמת יקטפו.
אבל, היא בירכה אותו בצורה אחרת.
היא אמרה לו שכל בניו ימצאו אישה כמו זו שלו שתכרוך את קולר הקטיפה סביב צווארם.
מעתה, לא יהיה שועל בודד לנצח אצלו במשפחה.
וכך היה. אישתו האהובה מתה. היא עשתה מה שמיליוני אחרים לא הצליחו לעשות. העצב ממותה הרג אותו כשעוד כרוך קולר הקטיפה על צווארו.
אבל ילדיו מצאו נשים ונישאו להן באותה צורה.
קמתי באמצע הלילה.
חמקתי מהמיטה ושיניתי את תצורתי לקיטסונה.
רצתי במהירות לביתה. היא חיכתה לי ישובה בגינה, מעשנת סיגריה על יד השולחן.
"היי"
"מה זה?! היד שלך מדממת"
"כן, מישהו חשב שהסתכלתי על חברה שלו אז זה נהיה מכוער"
"דביל..." היא אמרה וצחקה, נכנסה לביתה, הביאה תחבושת ויצאה לחבוש לי את היד.
"אז מה עשית?"
"מן הסתם שאמרתי לו שאני לא כי היא נראית כמו הכלאה בין פרה לאתון"
"מה יהיה קיטסונה?"
"תאמרי לי את אינארי"
"אמרתי לך להפסיק לקרוא לי ככה, אני לא האלה שלך"
הייתי מיואש. מבולבל. ייתכן וזו סוף השרשרת המשפחתית?
היא חזרה לשולחן, הוא התיישב לידה.
"אז איך את מסבירה את זה?"
תפסתי את קולר הקטיפה.
תפסתי את קולר הקטיפה.
"אתה קשרת את זה"
"זה מסמל משהו..."
"אני לא מאמינה בסיפורים"
"טוב..." סיימתי את זה בזה "אז איך היה היום שלך?"
"הבת זונה עדיין לא קובעת לי מספיק משמרות"
"את יודעת למה?"
"היא אמרה לי שזה בגלל שאני עדיין לא יודעת להכין קפה ושאני לא מוציאה
מספיק כסף במשמרות שלי"
"אני ראיתי את המקום הזה, זה חרטא. המסעדה מתה, אין מצב שאפשר לחלץ משם
יותר מ400 שקל במשמרת"
"סאמא שלה"
"איך קוראים לה שוב?"
"אורטל"
אורטל... כן אורטל. נזכרתי בה. זה היה בתקופה שזיינתי חברות שלה. היה לי איתה סיפור ממש
מוזר. מסתבר שהיא הייתה דלוקה עלי כי היא שלחה את אינארי לשאול אותי מה אני חושב עליה.
עשינו סקס והיה כיף וזה. התנשקנו הרבה ונרדמנו כשאני מחזיק את הידיים שלה. בבוקר, בלי לחשוב על זה אפילו, אני צועק עליה "לכי מפה!"
מסכנה, הייתה מבולבלת, לא הבינה מה עשתה. אני גם לא מבין למה צעקתי עליה. הייתי כנראה שיכור תחת ומבולבל.
"עופי! אני לא רוצה לראות אותך יותר!" שזה חבל כי הסתדרנו לא רע לפני שעשינו את זה.
סימסתי לה בצהריים שאני מצטער אבל היא לא ענתה.
צחקתי "היה כיף לדפוק חברות שלך"
"אתה לא מבין כמה אני שמחה שאתה הפסקת"
האמת שגם אני שמחתי. רובן היו מכוערות.
ואז הוא יצא החוצה.
"מאמי, את באה למיטה?"
עמדתי ביניהם. הוא לא ראה אותי. אף אחד מלבדה לא ראה אותי במצב הזה.
"רגע, אני מסיימת קודם את הסיגריה"
הוא בא לשבת. דפקתי לה מבט עצבני. היא קראה את המבטים שלי יותר מאנשים אחרים. הם לרוב קושרו למה שאני חושב שצריך לעשות לאנשים אחרים ואיפה הם נמצאים בספקטרום השנאה והתיעוב שלי.
"אני צריכה קצת שקט... היה לי יום ממש מעצבן"
"מה קורה לך? דברי איתי על זה. את לא צריכה כל הזמן להינעל בעצמך"
"אני יודעת... אני עוד שנייה עולה ונדבר, תן לי רק לסיים פה בשקט ואני עולה"
"איך שאת רוצה"
הוא עלה למעלה.
"שתדעי לך, מבין כל החברים שלך, אותו אני הכי שונא"
"אתה מודע לכך שיש רגע בו הוא מפסיק להיות חבר... זה בדרך כלל כשאנחנו מתנשקים בחופה"
"אני עדיין לא מבין מה את מוצאת בו! הבן אדם פאקינג מעריץ את סטיב ג'ובס. אי אפשר להעריץ את סטיב ג'ובס בלי שיהיה לך זין על המצח. הוא פופוליסט" תמיד הלכתי על דוגמאות נורא מפגרות כשהסברתי לה למה צריך לשנוא חבר שלה. הפעם באמת צדקתי אבל. הבן אדם יכול לבנות את תוכנית הלימודים לאקדמיה לדושים.
מן הסתם ידעתי שהיא איתם כי הם מנחמים אותה וגורמים לה להרגיש טוב, מצחיקים אותה והסקס טוב.
אבל גם אני הצעתי לה את כל הדברים האלו. זה מה שבילבל אותי. גם הייתי יותר טוב בהם.
תמיד חשבתי בצורה התחרותית הזאת.
"אתה יותר טוב? אתה יוצא עם אימואית"
"היא לא אימואית"
"היא מתבכיינת על החיים שלה וממציאה בעיות כדי להיראות עמוקה ומיוחדת. היא מנסה להיות כמוך וכמוני אבל היא סתם יוצאת בכיינית. היא אימואית. אין לך שום זכות לצחוק על חבר שלי".
"בטח שיש! לפחות המוח שלה מתפקד"
"I'm an emo kid, non-conforming as can be
"You'd be non-conforming too if you looked just like meI have paint on my nails and make-up on my face
I'm almost emo enough to start shaving my legs
'Cause I feel real deep when I'm dressing in drag"
"כן..." השפלתי את הראש בצחוק. קשה שלא לקבל את הלוגיקה שלה.
"איפה היא באמת עכשיו? לא מוזר לה שנעלמת?"
"אני ממש טוב בלברוח מהמיטה בשקט"
"אתה בן של זונה"
"קצת... אבל אני אוהב אותה"
"לא אתה לא"
לפעמים היא לא הבינה אותי לחלוטין.
התבאסתי "לאבא שלי זה היה כל כך פשוט... הוא הבין הרבה יותר טוב בנשים"
"אתה יכול להפסיק עם זה? אתה הרבה יותר מוצלח מאבא שלך"
"במה בדיוק?"
"הוא היה שכיר חרב שחירחר מלחמות והרס עשרות משפחות. הוא אנס נשים אחרי שהרג את בעליהן בקרב ואז עזב אותן עם הילדים שלו. הוא מת לבד ממורמר ודוחה."
זה עשוי להיות נכון אבל תמיד תפסנו אותו כראש המשפחה. הוא הבין את החיים כל כך טוב והיה כל כך מוצלח. הזוגיות שלו עם אישתו הייתה כל כך מושלמת. בחורה שגם אהב וגם הייתה החברה הכי טובה שלו. זה היה כל כך פשוט. איך אתה מתחרה עם דבר כזה? איך אתה מגשים את הייעוד שהוא נתן לך?
דורות רבים הצליחו ואני נכשלתי בזה כל כך.
אני מצאתי את האחת. קשרתי את הקולר סביב צווארי אבל מה שיש בינינו אף פעם לא היה מיני או ממוסד.
חשתי כישלון.
"טוב אין לי כוח לזה... אבל אני באמת אוהב אותה. הסתכלתי עליה היום בלילה כשהתעוררתי והרגשתי משהו ששכחתי כבר לפני הרבה זמן."
"אני שמחה בשבילך" היא באמת הייתה שמחה. מה שעשה את זה כואב עבורי.
"אני חושב אבל שאפסיק לבקר אותך"
"כמו פעמים קודמות שהפסקת?"
"זה באמת שונה... כשאני איתה אני כבר לא צריך להעמיד פנים שאני זיין או דוש או להעמיד פנים שאני טיפש כי היא לא ברמה השכלית לשיחות."
"אמרת לה מי אתה באמת? בחיאת היחידה שהייתה כנה איתה זאת אני"
"צודקת, עוד לא אמרתי לה. אבל זה יגיע. זה יהיה יותר הדרגתי איתה ואחשוף אותה יותר לאט כדי שלא תיבהל אבל זה יגיע"
"אם הייתה אוהב אותה ומרגיש אליה משהו הייתה מספר לה"
"אני יודע... לפעמים אבל צריך גם להתפשר כדי שדברים כאלו יגיעו"
"אז למה באת לפה קיטסונה?"
"נטו כדי לומר לך את זה"
"תעשה מה שאתה רוצה... אין לי בעיה" תמיד הצחיק אותי איך הייתה מרוחקת רגשית כדי שלא יפגעו בה.
אחד הדברים שחיבבתי בה.
"אני רוצה שתזכרי שלא משנה מה יהיה, אני תמיד יהיה איתך. אשמור עליך גם אם את לא רואה אותי."
ki-tsune, המשמעות היא תמיד מגיעה.
הסרתי את הקולר ונתתי לה אותו.
לא נראיתי יותר בפניה.
היא חשבה שאני לא נמצא שם יותר. היא קיבלה את האומץ להזיל דמעה.
היא צדקה בסוף. האימואית לא הייתה האחת בשבילי. רבנו בסוף כששמתי לב כמה היא מזיינת את השכל על שטויות. אבל גם היא לא הייתה אוקאמי אינארי שלי. היא פשוט הייתה בחורה. תמיד שמרתי עליה. נשכתי אנשים שהטרידו אותה. גרמתי לדוש שהיא נישאה אליו להתייחס אליה טוב.
מצאתי את אותה אינארי אחרי שנים על האדמה. היא באמת הייתה מה שהובטח לי. חברה קרובה ומאהבת חמה. היא זו שקשרה סביב צווארי את חוט הקטיפה והפעם לא הייתי מסוגל להוריד אותו. הכי קרובה והכי חמה בכל העץ המשפחתי שלו.
זה סיפור כמובן. כתוב חלקית טוב חלקית רע.
אהבתי את הדיאלוג. אני לא יודע אם הוא מציאותי אבל מאוד אהבתי אותו. הוא מודרני, מצחיק אותי (כן, אני צוחק מדברים שאני כותב ולפעמים מוצץ לעצמי גם את הזין ונותן לי לייקים בפייסבוק) ומעביר את מה שאני רוצה שהוא יעביר.
זה התחיל בצורה של מיתוס. מאוד יומרני ומטופש אם תשאלו אותי אבל מה שהיה בדמיון שלי היה מגניב ומותר לי פה להיות יומרני ומטופש.
החלק השני מדבר על דבר בהווה ולכן הוא באמת כתוב בצורה יותר עכשווית.
אבא שלי עושה פה הופעה. הוא הדמות המיתית שטיפחנו. מי שאני רוצה להיות כמוהו. אין מה לעשות, יהיו שרידים אליו בצורה הזאת. הקטע הוא שבמשך שנים חשבנו שבאמת מצא זוגיות מושלמת בקלות. הוא תמיד אמר לנו שאימנו הייתה החברה הכי טובה שלו וזה נכון. היא הייתה האדם היחיד שבאמת ממש חיבב.
הם הכירו בפאקינג תיכון והתחתנו. אין זוגות כאלו בדרך כלל.
הבחורה בסיפור מנפצת לו את המיתוס הזה. הוא עדיין מרגיש שאינו עומד בדמות הזאת למרות שהיא לא קיימת. היא סיפור.
גם הבחורה בטינדר מופיעה פה. היא לא אימואית. האימואית זו בחורה אחרת שאני מכיר.
היא פשוט קצת שיגעה אותי באס אמ אסים. משחקים שיגרתיים של רמיזות עדינות (ראו טקסט מאתמול שבו פחות או יותר ביקשתי לאנוס אותה בצורה מאוד מטרידה).
רציתי לכתוב את הסיפור הזה בשלוש בלילה אחרי ש...שהינו קצת במיטה.
קראתי קצת היום קצת חומר רקע בשביל לכתוב לדמות של תודעה ריקה והיה לי חשק לעשות משהו על שועלים בגלל זה. חיה אגדית ביפן.
זה שקראתי לאחרונה הנסיך הקטן נתן עוד פוש לנושא.
מה שאני מרגיש לבחורה מהטינדר קצת דומה למה שאני מרגיש בסיפור. אני צריך למצוא בחורה נורמאלית וגם אם זה ייקח זמן, נבנה מזה קשר. אולי אתפשר קצת בהתחלה אבל זה לא יהיה נורא בטווח הארוך.
הבחורה גם נכנסת פה (אני מרחם על מי שינסה להתחיל לקרוא את הבלוג הזה מהאמצע, הרבה רקע להשלים, מנגד ככה פחות סיכוי שיכנס חזק לפה ^^). ברגע שאמסד קשר נורמאלי עם בחורה אולי לא אצטרך אותה או שאהנה פחות איתה.
נראה.
בינתיים אני נהנה ממה שיש בינינו. גם ביני לבין הבחורה מהטינדר וגם ביני לבין הבחורה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה