יום חמישי, 28 באוגוסט 2014

סססססכמ"ש

סוף שבוע ^^


In the days of my youth, I was told what it means to be a man,
Now I've reached that age, I've tried to do all those things the best I can.
No matter how I try, I find my way into the same old jam.

Seventeen, I fell in love with a girl as sweet as could be,
The only took a couple of days 'til she was rid of me.
But when I whispered in her ear, I lost another friend, oooh.

I know what it means to be alone, I sure do wish I was at home.
I don't care what the neighbors say, I'm gonna love you each and every day.
You can feel the beat within my heart.
Realize, sweet babe, we ain't ever gonna part.


ובכן, השיר הזה עוסק בהתבגרות והוא מתאים מאוד לרוח התקופה. אני מבוגר והשבוע עסקתי במשמעות של זה המון.
החלטתי להוריד את המסכה. אני אוהב אותה. הדמות שיצרתי היא גיבור על בעיני. אחד שהמציאות העלובה שבני האדם יצרו לא רלוונטית אליו. אבל יש לדמות הזאת השלכות על העולם מסביב. מעבר לכך, היא אינה מי שאני ומי שאני מייצג כעת. אני כבר לא יכול להיות ילד. אני לא יכול להתנהג כמו ילד. לא כשאני מתחזק בית ומשגיח על ילדים קטנים. אני צריך להיות בוגר.
אני לא יכול לשחק עם כדורי נייר, לריב ריבים של ילדים, לצעוק כמו אידיוט או לשחק משחקי אגו. כלומר, אני לא יכול להיות בן 19. אני לא יכול להתעסק בביצים כמו שאר האנשים שאני עובד איתם בצבא (שזה מצחיק, רובם בני 20-23 כי הם מגיעים ממכינה). הם מתנהגים כך. אני צריך לקחת את הדברים האלו כשטויות הילדותיות שהם ופשוט לזנוח אותם. כשהם זורקים זה על זה כדורי נייר אני צריך לעלות למעלה ולקרוא את הספר שלי כמו שאני נוהג.
אל תבינו לא נכון, אני עדיין אצחק ועדיין אעשה את זה בצורה המוזרה והכיפית שלי. פשוט אעשה את זה בצורה יותר מפותחת.
כמו בסגירה שלי השבוע. אני מתרגל את הצוותים השומרים בסגירות בשריפה. עשיתי משהו לא שגרתי ופתחתי צינור מים. אני נהניתי מזה, נהניתי לראות את השומרים שפתחו נהנים מההקפצה הלא שגרתית שביצעתי להם ונהניתי להנחות אותם. זה מעשה שונה ומצחיק אבל בהחלט בעל חשיבות ואינו ילדותי. יש לו גם מטרה. שהם ידעו לפתוח צינור כדי לא למות בשריפה (או לעלות למשפט כי ברחו משריפה). כך אני צריך לנהוג גם עם אחיי הקטנים אני מניח.
הקטע הוא, שתמיד היה בי את הצד הבוגר הזה. בבית, באימונים, בשיעורים ובעבודה. לא בצבא או בבית הספר למשל. אני אוהב את הבחור הבוגר הזה. במיוחד הבחור של האימונים.

אני מתקדם ממש בתיכנות. יצאתי לפרויקט לבנות אפליקציית רשת אמיתית. זה נבע מצורך שלי בממשק לכתיבת בלוג יותר נוח מהאחד הזה ואולי יותר דיסקרטי. כנראה שאפרסם את האפליקציה גם לקהל. היא ממש קרמה עור וגידים. בחור מהצבא עוזר לי לפתח אותה והשבוע בנינו ממש תבנית, תוכנית עבודה ואת הGUI.
למה הוא נענה לבקשה שלי? פסקה הבאה ^^

אם יש תכונה אחת טובה אצלי זה האינטיליגנציה. לא יכולות רגשיות, לא אישיות, לא מראה ולא כושר. השכל שלי הוא המאפיין הכי חשוב שלי שהציל את התחת שלי הכי הרבה.
בשלושה שבועות האחרונים עשיתי ממ"נים באנגלית של האוניברסיטה הפתוחה. ממש נכנסתי לרוח של סטודנט לאחרונה. אם זה קורסים במדעי המחשב או הממ"מנים האלו. רק בלי לשלם כסף או להרוויח מזה כלום באמת.
עכשיו הנה הקטע: האנגלית שלי ממש טובה וגם אם היא לא הייתה, יש לי פטור מהפסיכומטרי לקורסים באנגלית. אם כן? למה עשיתי אותם?
בהתחלה זה היה כי אני אוהב לעזור. לא הייתה לי בעיה אז עשיתי את זה.
אחרי זה הפקתי מזה אוכל. אני עבדתי והוא בישל לי. סידור לא רע.
כעת הוא גם הבטיח לי שיבנה איתי את האפליקציה.
תמיד האמנתי בזה. תעזור ותקבל בתמורה. זה לא תמיד נכון ולפעמים זה דופק אותך אבל יש המון פעמים שזה עובד.
בהתחלה כשהגעתי לקרייה הכנתי בחור שם לבגרות ב4 יחידות כדי לשפר את ממוצע הבגרויות שלו. לא הייתה לי סיבה בהתחלה. אחרי זה הוא התחיל לתת לי להפסקות צהריים נקנקיות חזיר מאוד טעימות. תענוג אמיתי. במיוחד כי האוכל של הבסיס גורם לי לרצות למות.

האמת, גם היום ראיתי את זה.
מישהי היום נתנה לי סופלה שוקולד שהיא הכינה פשוט כי היא מכירה אותי ואני נחמד אליה. יש לי גישה לכל מקום שארצה במפקדה כי אנשי ב"מ מכירים ומחבבים אותי ועזרתי להם בשתחצים.
המש"קית ת"ש שלי סידרה לי המון כסף (תאכלס לא רציתי אותו אבל לא יכולתי לסרב ואני לא בטוח אם היא עשתה את זה פשוט כי היא אוהבת להיות טובה במה שהיא עושה או כי אני מנסה מאוד להיות נחמד אליהם), יש מקומות שאני פשוט בא ונותנים לי שקיות שוקו ויש לשכה שכשהיא רוצה שיעשו אצלם עבודות אחזקה הם מבקשים שאני אבוא.
אין מה לומר, אני מצליח למנף את המפקדה הזאת לכיוון שאני רוצה וזה יוצא לטובתי. אף על פי שאני מתעב חצי מהאוכלוסייה במפקדה והשתטיתי במסדרונות המון (זפלין פול ווליום ומתחיל לשיר).
השבוע גם נכנסתי למשרד חינוך ונתתי להם שמות של מרצים מצוינים והם הולכים ליצור איתם קשר. ככה הרצאות החובה יהיו פחות מייגעות. השאלה היא איך אני מוציא ממשרד חינוך עכשיו משהו בתמורה.
זה מזכיר לי גם שרציתי להעביר הרצאה-אימון אייקידו. ייתכן ואבקש מהם להריץ אחת אם יהיה לי די ביטחון מול האנשים האלו, אאמין שאפשר להוציא מהם רצינות לשעתיים ויהיה לי משהו מגובש בראש.
גם אם לא, אכתוב את הדבר הזה מסודר ואעלה לפה כנראה.
זה משהו שאני מאוד רוצה לעשות. ללמד אייקידו. קבוצה קטנה בחינם. אני רוצה לקחת איזה תלמיד או שניים ולהעביר אותם את המסע הזה בדיוק איך שאני חושב שצריך להעביר אותו. בתקווה שאחד מהם יהיה אישה. פשוט כי אני מאמין שאישה תבין יותר את הרוח של האומנות הזאת, תפעל ברכות יותר וגם כי יצא לי להתאמן רק עם שתי נשים ואני מוצא אימון איתן מעניין (אחת מהן מזעזעת, השנייה אני מחבב אבל לא אוהב לעבוד איתה).
מה שכן, זה בהחלט יפעל לטובתי אם ארצה לצאת לאיזו משלחת צה"לית שקר-כל-שהוא-החדרת-ציונות-וקרביות-בנערים-אמריקאים-כדי-שיבואו-למות-פה-מלחמות-שלא-שלהם-ולתרום- לפרויקט-הכושל-הזה-ים-של-כסף-אבל-לפחות-יש-כוסיות-ברות-זיון-מחו"ל-פאק-יש-פה-יותר-מדי-מקפים.

כעת לאינטרקציות כושלות שלי עם נשים השבוע ^^
היו מספר כאלו. את הבחורה נשאיר לסוף (למה היא תמיד נכנסת לסכמ"שים האלו?!).
יום שלישי הידידה יזמה איתי שיחה. זה היה בעיני חוצפה שהיא פונה אלי בצורה יומיומית כשניתקנו קשר והיא לא דיברה איתי מאז (או אני אתה). ייתכן ותעקוב מזה שיחה נוספת או משהו. נראה. אם כן אבהיר את העמדה שלי בצורה נחרצת.
היום דיברתי עם איזו מש"קית חינוך חדשה. בחורה נחמדה, נראית גם סבבה. נראית מצחיקה.
עמדתי לידה כשהיא שמרה עם הסופלה שקיבלתי כי לא רציתי להוריד אותו למטה והיא התחילה לדבר איתי על חבר שלה לשעבר וזיוני מוח דומים. לא הבנתי מאיפה זה בא. בחיים לא דיברנו. ואז היא הראתה תמונות שלה לפני ואחרי שהיא הרזתה מדיכאון מהפרידה ממנו בבקיני. אין לי בעיה לראות תמונות של כוסיות בבקיני, זה היה כיף. גם יכולתי לומר לה בלי לשקר שהיא נראית כך או כך כוסית רצח שזה פנאן. הייתה לי בעיה עם זה שהיא חולקת איתי דברים בלי שאני מכיר אותה. אני שונא שמכניסים אותי למשבצת הידיד וזו הכנסה משונה במיוחד.
מישהו אמר לי פעם שהשיחה שהדבר הכי גרוע שבחורה יכולה לחלוק איתך זה על פנטזיות מיניות כשהיא לא בקשר איתך כי זה אומר שהיא מרגישה בטוחה לחלוק איתך דברים. למה זה רע? כי אתה כל כך עמוק במשבצת הידיד שהשם שלך מתנוסס עליה. על אותו משקל, אני לא רואה משהו טוב יוצא מזה שהיא מראה לי תמונות שלה בביקיני ומדברת איתי על אקס שלה.
אולי יהיה מצחיק איתה אבל.
היום גם סידרתי יציאה לשבת. זה טוב, רציתי הרבה זמן שיקנו לי בירה ולהשתכר אבל לא היה לי עם מי.
לא בדיוק סידרתי, זוג בנות שאני מכיר הציעו לי. אני קורא להן בנות כי הן לא ידידות שלי בעיני ואני בהחלט לא רואה אותן בתור פוטנציאל לקשר.
אני לא מדבר איתן על דברים אמיתיים יותר מדי, לא צוחק איתן על דברים דפוקים יותר מדי והן לא מכירות אותי יותר משאיש זר שאני מדבר איתו מכיר אותי. מצחיק לי איתן אבל זה לאן שזה מגיע.
הנה עוד בנות שנכנסות לרשימה של נשים שאין לי בעיה להיות איתן בידידות: כאלו שאני לא נמשך אליהן מינית והן לא אלי. הן לא נראות טוב אז אין לי בעיה לתקשר איתן.
מחכה לבירה שלי.
דבר אחרון ומעניין הוא דייט שיש לי עם מישהי בשישי (אני מאוכזב שכתבתי דייט עכשיו). האמת שהיא מטינדר. הצעתי לה כי היא נראית מעניינית. אני מאוכזב שעדיין לא עשיתי שום צעד לגבי הבחורה שהשוויתי אותה להיטלר. לא יודע למה לא הגעתי לזה. אולי כי אני מפחד שאעשה צעד לא נכון ואהרוס את זה. פשוט אלך ואתן את זה בסופו של דבר. מה יכול להשתבש? זה היופי הקטן בטינדר. אומנם יש שם חרא יותר במערכת ביוב עירונית אבל לפחות שני הצדדים יודעים קצת מה הם מחפשים. סקס או זוגיות.

כעת הבחורה. סגרתי איתה השבוע. זה היה שיא האינטרקציה בינינו השבוע. היא אמרה לי שאיני רוצה קשר בינינו. היא לא יודעת מה אני רוצה. כמובן שאני רוצה קשר. אין מספיק אנשים עם אותה תדירות מוח כמו שלי. השאלה היא סוג הקשר. חברות לא תצא לי מזה וזה כבר לא מעניין כי זה לא רלוונטי. ידידות אני ממש לא רוצה כי אני לא סובל לדבר עם בנות על גברים שהן שכבו איתם ובולשיט אפלטוני. מה יש בין לבין? יזיזות! סתם סתם, אין יזיזות :(
תאכלס אני רוצה מה שהגדרתי בצורה כל כך מופשטת ומפגרת לה:
אני מחפש מישהו שאני יכול לומר לו את החרא שעובר עלי והוא יצחק ואז הוא יספר לי את החרא שעובר עלי ואני אצחק עליו ואז שנינו נצחק ביחד מזה ואולי נפיק פיתרון. מין שותף סוד. מערכת מאוד קלינית.
נשב על כוס בירה פעם בכמה זמן ונדבר על החרא שלנו באווירה טובה. לא נעשה פעילויות ידידותיות יותר מדי. לא ניכנס עמוק לחיים זה של זה כי זה פשוט יכניס אותנו כגורמים בחיים זה של זה וזה יהרוס את כל הדבר הזה.
זה גם יאפשר לי להתרחק ממנה כשאני עצבני ולחזור בלי שנרגיש לא בנוח.
אז למה היא חושבת שאני לא מעוניין בקשר? זה ברור מאליו בעיני. כי פעם אחרונה שהיא נתנה לי טפיחה על השכם אני כתבתי משהו מטומטם ויצאתי אידיוט (התחלות ^^). משהו על זה שאני בן אדם אחלה וזה למה היא לא מזדיינת איתי. כן, אני מטומטם. 
ביום שלישי כמדומני נפגשנו בקפה של הבסיס ודיברנו. אני לא אהבתי את השיחה כי הרגשתי שאני מטיף לה ומחנך אותה. אני לא אוהב לעשות את זה. זה מתנשא וחרא בעיני. אמרתי לה שהיא צריכה למצוא שעות שינה כי היא מתפרקת מזה שהיא ישנה משהו כמו שלוש שעות ביום. זה נכון, אבל מאוד שיפוטי. כאילו שאני מנהל את החיים שלי יותר טוב.
אני דואג לה. אני חושב שהיא פוגעת בעצמה ואני לא רוצה שהיא תיפגע בעצמה. לא יודע למה. רוב האנשים לא אכפת לי שהם פוגעים בעצמם.

מעבר לזה, יש את הפסיכולוגית. אף פעם לא הודיתי לה על הסיישן שלנו. אתמול בלילה דיברנו על איזה דבר מטומטם שסבתא שלי עשתה ואז אחרי זה שלחתי לה מכתב תודה. היא כתבה לי שאפשר עוד לדבר.
כנראה שלא אעשה את זה. היא מאוד מחפשת לאחד את הקשר בין שני הצדדים של המשפחה אבל יש לי יותר מדי משפחה על הראש עכשיו. עם אבא שלי אני בקושי מצליח לנהל קשר רחוק אז עם הפסיכולוגית? זה על אף החיבה שלי.
אני מתחיל להבין במשבר עד כמה הצד של סבתא שלי משמעותי בנזק הרגשי של שני ילדיה ובתורם הנזק לי ולמשפחה. מפתיע אותי גם שהיא כל כך כזאת ומנגד כולנו יצאנו מאוד אינטיליגנטים ומודעים יחסית בצורה גבוה לרגשות אצלנו. כנראה שמהלנו את הגנים שלה טוב טוב. אם זה הגנים של סבא או הגנים של אמא שלי.
גם בצד של אחות אבי אותו דבר קרה.
כולנו צריכים טיפולים פסיכולוגים רבים. חלקנו לקחו. אני לא יכול כי אמא שלי לא מאמינה בזה שאני צריך פסיכולוג ואני לא מסוגל לומר לה שאני כן.
אני מאמין שהדור הזה יהיה הדור האחרון שיתמודד עם החרא הזה ואחריו יש רק טוב בשושלת שלנו. פשוט כי יצאנו כל כך חדים ומוצלחים בדרכנו שלנו. כן, אני מאוד צנוע.

אימונים ^^
כואב לי הגוף יותר מדי. הלסת שלי בבוקר התגלתה כבלתי נסבלת, המרפק שלי כואב מהטכניקות והידיים מאגרופים למאקיוורה.
זה כיף אבל.
גם בקושי ישנתי השבוע כי האימונים עד מאוחר. ללילה ישנתי כשלוש שעות.
אבל זה בסדר, תמיד הייתי רכב אמיד מאוד. הגוף שלי התמודד עם תקופות בלי שינה של שבירה גופנית. במיוחד בצבא. יש לי סיבולת מאוד גבוה.
צר לי שפרויקט חיסכון היה צריך להיעצר השבוע. אמשיך אותו שבוע הבא. אני גם לוקח חופשה מהצבא ואני יודע את התאריכים שלה למען עבודה בבקרים.

אז זהו זה,
שבת שלום פיפול

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה