ואז יש את ההוא. הנער. ההגדרה לאהבה אפלטונית. אנשים טועים להשתמש במונח כאהבה לא מינית אבל זה לא נכון. מסופר על אלקיביאדס שחשק במורו סוקרטס. מינית כמובן. ואותו סוקרטס אהב את יופיו של הנער הצעיר. אבל הם לא שכבו למרות כל נסיונותיו של אקליביאדס להביא לכך. סוקרטס ניסה לתעל את התשוקה המינית לאפיקים חדשים של שיחה פילוסופית. בן שיח שאתה מדבר איתו באותה אהבה ותשוקה של סקס בוער. אנשים רגילים לא יבינו את זה אבל אני חוויתי את זה. היה לי נער.
הדרכתי אותו בעבר בתנועת נוער. הוא התבגר כעת והשתנה.
אני זוכר פעם כשדיברנו בבית הספר, תקופה נהדרת.
כל אחד מאיתנו גילה שושנה בביצה הזאת. דיברנו במשך שעות על הכל. סוף סוף מישהו לחלוק איתו רעיונות גדולים, להתפלפל. באמצע היום נתקלנו זה בזה במקום שחשבנו שלא נפעיל בו את המוח וביזבזנו שעות על שיחה. לבזבז? נהנינו.
רקדנו. המוחות שלנו התעלו על הצרות הרגילות והסתחררו יחד. כאילו הם התנשקו, עשו סקס, אבל בלי מגע מיני. אפלטוני.
הוא הביא אותי למבוכה פילוסופית. כמו שאני אוהב. אני הצגתי לו צורות חשיבה חדשות. היה מדהים.
הנער כבר מבוגר. הוא עדיין שימר על יופיו ושכלו החד. עוד מעט מתגייס לצבא.
לפני כחודש דיברנו והוא אמר לי שהוא הומוסקסואל.
ייתכן ונמשך אלי. זה נראה כך.
קשה להגדיר את מה שיש לנו כחברות. זה יותר מזה. זה תיאום והבנה.
אבל לא נוכל להיכנס לקשר מיני. אני לא נמשך אליו.
המחשבה רצה בנושא מספר פעמים. אולי פעם אחת רק כדי לתת לו מה שהוא רוצה.
אני נגעל מזה אבל.
בעולם אחר, מימד אחר, אני והוא בזוגיות. אולי הוא אישה, אולי אני נמשך אליו.
אני כנראה האקטיבי. כך זה הגיוני.
אבל בעולם שלנו?
אני מחד מאשים את עצמי שאני מפחד להתנסות. רק לשם החוויה. ומנגד אני מבין את זה. זה חא יקרה. זה פשוט לא הגיוני.
אבל לפחות אני מסוגל להנות מדבר אחד.
טעמתי אהבה אפלטונית. ויש בה דברים נפלאים.
ואם אקח את הנער כבחורה, לא אצליח לראות בה את אותה אהבה אפלטונית. אולי היא תהיה מסוגלת לראות אותה אבל לא הגענו לתחכום כזה של שיחה.
אני מבין את המשמעות של תיאום בלי משיכה מינית. יש בזה אשמה וכאב אבל חיבה רבה. כך לפחות זה הגיע אצלי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה