סיכום יומי

בטיול הזה אני צילמתי המון תמונות ועסקתי המון באומנות.
אני רוצה להעצות את כל היצירות יחד כגוש ולחוות מחשבות על כל אחת מהן אבל לפני שאעשה זאת אני מחויב ליצירה הזאת:

היא יפה מאוד ומשכה אותי מיד. נתחיל בכך שהבחורה משגעת ביופיה. עדינה וקטנה. העובדה שהחזיקה ורד מחזקת את התחושה הזאת. פרח שברירי. בלונדינית קטנה.
אבל היא מחזיקה בחיה כל כך עוצמתית בקלות. מאלפת אותו כחיית מחמד. הוא לא מאבד מעוצמתו הפראית, הוא פשוט הולך לצידה.
הרצועה עם הסרט רק מחזקת את העובדה שהיא שולטת בו בעזרת נשיותה. הוא כמובן חזק ממנה בהרבה וחזק גם מכל גבר אחר. אבל הוא רוצה ללכת תחת הרצועה שלו. אמנם יש לה כנפיים אבל היא לא מלאך. האומן הזה ששמו ברח מראשי אוהב מאוד להשתמש בסמליים אייקונים למלאכים בדמויות שהן לא טוב שמיימי. אני לא רואה טוב בשליטה שלה. היא נראית תמימה וטובה אבל היא חזקה מאוד.

ההסבר ברור פה, הגבר נשלט על ידה בעזרת נשיותה. אני מרגיש אי נוחות קלה עבור אותו גבר כי הוא כנראה מרגיש מסורס מאותה שליטה בעזרת רצועה עם סרט. אחרי הכל, תפקיד הגבר להיות דומיננטי ולשלוט. קשה אבל לחשוב שהוא מדוכדך מהמצב.

האם אני מחפש אישה שתשלוט בי? אני בהחלט מחפש אשה חזקה. האם זה כדי שתהווה עזר כנגדי או דמות דומיננטית?
אני נמשך לאחרונה לנשים מבוגרות. לא רק הידידה המבוגרת. מספר נשים מסביבי. אני מצביע על כך שאני מחפש מישהי במקום בשל בחיים ובמיוחד כי בעיני אישה בשלה מסוגלת להתמודד עם גבר בשל ואני בהחלט מאמין שאני בשל.
האם זה יותר מזה? אולי אני לא מחפש רק דמות מאהבת אלא דמות אם נוקשה שחסרה לי תמיד? מחד הפרשנות הגיונית כי אימי נטתה להיות קלה ואני ניצלתי זאת. מנגד, היא הענישה ובצורה אידיוטית לפעמים.
למה אני נמשך לנשים עם כוח?

מנושא לנושא, הכתבה הזאת בעיתון הארץ:
http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.2462319
היא על חיילים טבעונים שמתלוננים שהם מקבלים רק 350 שקל נוספים לרכישת מזון. בכיינים טיפשים. זה מעלה לי את החלסטרה.
חייל בודד מקבל 120 שקל למזון. זה מה שהצבא מאמין שמספיק לו.
אפשר לומר שהחייל הבודד צריך לממן לעצמו בין אפס ארוחות בחודש אם הוא קרבי לבין שתי ארוחות ביום אם הוא גובניק. זה חרטא כי אני מימנתי לעצמי חודשים של שלוש ארוחות מאותו כסף. אני עדיין מימנתי כשהייתי בקרייה לפני הנפילה. יש פתרונות. אתה מגרד מזון ממקומות שונים (סבא וסבתא, חברים, שכנים), משלים מהצבא וצד מבצעים.
גם טבעוני מסוגל לאכול בחדר אוכל. רק חלבון חסר לו והוא באמת צריך לקנות.
טבעוני, בדיוק כמו חייל בודד, יכול להסתפק באוכל פחות בריא אם הוא באמת צריך לשמור על האידאולוגיה שלו. לא צריך קטניות מובחרות אם אתה לא יכול. לך לפחיות שעועית ג'יפה. לך לעסקאות חבילה.
לבסוף, לטבעונים יש מקור השלמת מזון מצוין: פטקינג ההורים שלהם. הצבא לא מצפה מאף אחד לחיות בלי מימון הורי בצבא (חוץ מחיילים בודדים כמובן), הם מסוגלים לבקש קצת מאמא ואבא לשלם על האידאולוגיה שלהם.
בקיצור, שילכו להזדיין ויפסיקו להתבכיין. זה מעלה את הג'ורה.

גיליתי שבאופן כללי יש להם נקודות חולשה מאוד קריטיות לדת הקטנה שהם פיתחו.
אני רוצה לכתוב על כך לעומק כשאהיה על מחשב אבל שמתי לב שתועלתנות מוסרית דוחה אותם. כלומר, כשמקדישים קצת מחשבה על מוסר הם נרתעים.

התחושות שלי למקום הפכו לאהבה קלה. אני באמת חופשי פה לעשות מה שבזיין שלי. הפסיכולוגית מוכיחה את זה מעולה. היא חנונית כמוני. היא מסוגלת למצוא פה בעל חנון ולבנות איתו בית של חנונים. עם שלוש קונסולות, ספרי פנטזיה ומדפי קומיקס ענקיים.
יש חיסרונות. האוכל במיוחד. אבל יש יתרונות. זה הפך להיות מועמד גדול ללימודים בעתיד.
יש פה גם בוהמה אדירה שאני נכנס אליה טוב. אלכוהול איכותי, מוזיקה טובה, אומנות גבוה, ספרים מסחררים.
סן פרנסיסקו. עיר הזחיחות.
אפילו מצאתי קפה טוב פה.

המשקית, כעס הפך לחוסר עניין שהפך לרגשות אשם שפגעתי בה.
ייתכן והקצנתי רגשות. הקו נשאר יציב ואני עדיין מנסה את הרעיון של הערכה חדשה מפרספקטיבה שונה ואת הצניעות. יענו ביטול נרקסיזם.
חלק מזה זה התמודדות שונה איתה. בזמן שהקו הרגיל אומר לי אבל לזנוח אותה, אני מעדיף שלא. יש לה צדדים שאני אוהב ורוצה לשמור.
כנראה שהכעס שלי עליה היה גם השלכת רגשות כעס על עצמי שנתתי לעצמי להתרפס.
כעס גם עליה שדיברה עלי לפעמים בצורה רומסת.

בן הדוד? מעניין. הוא פילוסוף. זה מה שלמד. פה התדיינו המון וקיבלתי המון חומר קריאה. הפתיע אותי שאמר לי שאת הספר שהוא רצה לכתוב כנראה בסוף נכתוב יחד.
הוא יודע שאני טיפוס מעשי. לא פילוסוף. אני נהנה מהשיחות אבל אסיים את מקומי בפיזיקה כנראה. הוא הציע לי המון התבוננויות חדשות אבל. במיוחד לגבי ההוכחה המפורסמת של גודל על מערכות אקסיומטיות.
אני לא מבין אם כן למה הוא חושב שאני בחירה טובה בשבילו לספר. אני לא אהיה פילוסוף ודעתי לא תגע בעולמו.  היא לא תהיה עמוקה יותר בממלכה זו כדי שהיא תהיה תובנה ספרותית.
ייתכן וזה כי מוחנו עובד בצורה מאוד מאוד זהה.
אני מאמין שאני חריף ממנו כי הוא שורף ביודעין את מוחו בסמים. יש ראיות אבל לכך שהוא מאוד חריף וייתכן שיותר ממני.
זאת לא תחרות בסוף כמובן.

אז אני חושב שמספיק לבינתיים.
לילה טוב פיפול.

או בוקר טוב אם אתם מישראל