"את רואה אותה?"
ישבה במרחק שני שולחנות מאיתנו בחורה צעירה. תוואי פנים גרמאניים, שיער בלונדיני, עגיל באף, עיניים כחולות. התלבשה כמו הנערות הליברליות החופשיות של תל אביב-שנקין. חבשה כובע, חולצה משוחררת וגינס צמוד.
"היא יפה, מה איתה?"
"אני מחבב אותה. ייתכן ואוכל לאהוב אותה. יש לה חוש הומור שאני אוהב, שכל ותראי איך היא נראית"
"אני יותר יפה."
"כמובן שתאמרי את זה."
"נו אז למה אתה לא עושה כלום?"
"אני מפחד לקום ולהציע לה לצאת."
"למה?"
"כי... תראי איך היא נראית. תראי איך אני נראה"
"אתה נראה רע?"
"טוב, את דירגת אותי ארבע. יחסית מעליב, הייתי צריך להעיף אותך בבעיטה על זה.
אבל דיברתי היום עם הידידה המבוגרת. היא התעצבנה עלי שאמרתי שאני לא נראה טוב.
היא דיברה איתי על הרבה דברים אבל זה אחד מהם. ברגע שבחורה כל כך יפה אומרת לך את זה..."
"ברגע שהיא אומרת לך את זה... מה? תענה על השאלה"
"אז אתה משתכנע. אבל אני לא מאמין בזה באמת. אני אפילו מסתכל על עצמי, רואה שאני באמת נראה טוב אבל לא מצליח לשכנע את עצמי שזה הגוף שלי."
"למה?"
"כי אני מצפה שאם אני באמת נראה טוב, יהיה לי קל עם נשים. שזה פשוט יעבוד בלי שום בעיה. שבנות יבואו אלי בטינדר בלי לחשוב על זה."
"מאמי, זה לא עובד ככה."
"אז אני לא בטוח. כן, זה גם פקטור של ביטחון עצמי שאני מקרין ממנו מעט ותעוזה שאין לי כמעט בכלל."
"אז אתה רואה?"
"אבל אני מצפה שזה עדיין יפול לחיקי בלי מחשבה כי אומרים לי שאני נראה טוב.
רבאק, אם אני נראה טוב כמו שהיא אומרת, למה זה לא עובד עליך?"
"כי סקס אפיל זה משהו סובייקטיבי"
"לא מאמין בחרא הזה."
"אז אתה חושב שאם תשתנה פתאום זה יעבוד בינינו?"
"טוב, כן."
"תאהב את עצמך"
"זה יותר פשוט לומר מלעשות"
"אני יודעת. אבל אתה לא יכול לחפש אישורים חיצוניים לכך שאתה נראה טוב. אתה נראה טוב לא משנה מה הם יאמרו."
"היא אמרה עוד משהו"
"מה?"
"שאני לא יכול למצוא מישהי אחרת כשאני מושקע בך."
דממה קלה.
"נו? אתה מסכים איתה?"
"אני לא רוצה להסכים. אני לא יודע אם זה נכון.
כשאני יוצא עם מישהי אני שם אותה במרכז.
אני מתייחס אליה כאילו היא העולם. זה לא כאילו את מונעת ממני לצאת עם נשים.
למה לא נהניתי מהבחורה שיצאתי איתה? למה אני לא מסוגל להתחיל עם הבחורה הזאת?"
"אתה רוצה להפסיק?"
"ממש לא. את מצחיקה אותי מדי מכדי להפסיק.
חוץ מזה, ברגע שנתנתק תטריד אותי המחשבה של הסיכוי שלי איתך והאם הוא עלה בגלל הדחייה."
"הוא לא יעלה."
"זה לא עובד ככה. זה שאת אומרת משהו לט ישכנע אותי. בדיוק כמו הבעיה הקודמת שדיברנו עליה."
"אני לא אוהבת את השיחה הזאת."
"אני יודע. אבל את יכולה לאחל לי בהצלחה?"
"למה?"
סיימתי בשוט את הקפה שלי וקמתי מהשולחן. דיברתי עם הבחורה, הצחקתי אותה.
המשקית הסתכלה בגאווה. ייתכן והרגישה הזנחה. סימסתי לה "תודה :)" כדי שלא תשכח שהיא נמצאת שם.
גם אם לא בראש המוח שלי. היא נמצאת שם.
והיא לא תוכל לצאת.
שכבתי במיטה. הגרמנייה מאתמול בלילה יצאה מהמיטה והלכה לצחצח שיניים. אני מסתכל על התחת שלה מאחור. איזו בחורה.
היא הופיע במיטה לידי. לבושה בשמלה סגולה.
"שמח עכשיו?"
התמתחתי במיטה עם חיוך של בן זונה.
"שתי נערות יפות במיטה שלי, מה יש לא להיות מאושר?"
היא הדליקה סיגריה ועישנה.
"אז, מה זה מסמל עכשיו?"
"עכשיו? שזיינתי בחורה מקסימה, שאני מרוצה ממני ואני לא מרגיש בשום צורה
רע לשכב לידך כי לכי תזדייני.
את יודעת מה הרגש ששלט בי לאחרונה כלפיך? כעס. כעס אפטי אבל. של חוסר עניין. כעס של, אני לא מאמין שהיא התנהגה ודיברה אלי ככה וקיבלתי את הבולשיט הזה אבל לא אקח את זה לזעם כי זה לא שווה את זה."
"איזה חרא?"
"חרא שנתתי לך לומר ולא הייתה לי בעיה. אבל הייתה לי בעיה, פשוט לא הרגשתי את זה. אני מקבל הערכה חדשה לעצמי בגלל השיחה עם הידידה המבוגרת. אז אני לא מרפה ממך, עדיין לא, אין לי סיבה, אבל משהו במוח שלי הרפה ממך. את לא שם יותר. אולי זה העובדה שאני פה או... לא יודע, אני פשוט לא חש את זה."
"וזה מה שתמיד רציתי"
הסתכלתי עליה משועשע.
"זהו שאני לא חושב. את נהנית מהיחס ואת יודעת את זה. זה הכאיב לך שלא רצית לתת לי את אותו יחס אבל אהבת את זה שמישהו מעריץ את הקרקע שלך אני חושב. זה כבר לא יהיה."
"ומי מחליפה אותה?"
הנדתי בראשי, מצביע איתו לעבר זוג הירחיים היפיפיים שניצבו מולנו שביחד בנו משהו מושלם והיוו חלק של יצירה יותר ממושלמת, אידאלית. השיער הבלונדיני מגיע לה עד לגב התחתון.
היא צמצמה את העיניים כדי לראות יותר טוב.
"מי זאת?"
"זאת הבחורה"
"ברצינות?"
"כן. ואני לוקח את העצה של הידידה. אני אתייחס לעצמי כמו שאני רוצה שהיא תתייחס אלי, כמו שאני רוצה לראות את החברות בינינו. אני משחק במוח עם המחשבה שלי צועד איתה ברחבי רחובות קליפורניה היפים, מחובקים, מתנשקים כמו זוג דביק. היא נהנית מהמגע שלי. כך אני מדמיין זאת. אני טוב לעצמי כדי שאוכל להיות טוב אליה. כך אני מקבל את התחושה הטובה שאני חש כעת."
"אני שמחה בשבילך."
"אני יודע" חייכתי בהערכה אליה. "ועכשיו אני הולך לנסות משהו שתמיד רציתי לנסות"
קרבתי אליה ונישקתי אותה. היא הגיבה בנשיקה בחזרה.
אוויר קר נכנס דרך החלון וקטף אותה. היא התפוררה לחול והתעופפה משם הרחק. נעלמה.
הבחורה חזרה, נשכבה לידי ונישקה אותי.
"אז לאן נלך היום?"
"היום? כל מקום שנלך אליו יהיה מדהים איתך."
"הכי דביק שלך עד עכשיו"
"שמעת שיש אחלה נוף לעיר מגשר גולדן גייט."
"אני אוהבת את הנוף"
"גם אני."
"שתי נערות יפות במיטה שלי, מה יש לא להיות מאושר?"
היא הדליקה סיגריה ועישנה.
"אז, מה זה מסמל עכשיו?"
"עכשיו? שזיינתי בחורה מקסימה, שאני מרוצה ממני ואני לא מרגיש בשום צורה
רע לשכב לידך כי לכי תזדייני.
את יודעת מה הרגש ששלט בי לאחרונה כלפיך? כעס. כעס אפטי אבל. של חוסר עניין. כעס של, אני לא מאמין שהיא התנהגה ודיברה אלי ככה וקיבלתי את הבולשיט הזה אבל לא אקח את זה לזעם כי זה לא שווה את זה."
"איזה חרא?"
"חרא שנתתי לך לומר ולא הייתה לי בעיה. אבל הייתה לי בעיה, פשוט לא הרגשתי את זה. אני מקבל הערכה חדשה לעצמי בגלל השיחה עם הידידה המבוגרת. אז אני לא מרפה ממך, עדיין לא, אין לי סיבה, אבל משהו במוח שלי הרפה ממך. את לא שם יותר. אולי זה העובדה שאני פה או... לא יודע, אני פשוט לא חש את זה."
"וזה מה שתמיד רציתי"
הסתכלתי עליה משועשע.
"זהו שאני לא חושב. את נהנית מהיחס ואת יודעת את זה. זה הכאיב לך שלא רצית לתת לי את אותו יחס אבל אהבת את זה שמישהו מעריץ את הקרקע שלך אני חושב. זה כבר לא יהיה."
"ומי מחליפה אותה?"
הנדתי בראשי, מצביע איתו לעבר זוג הירחיים היפיפיים שניצבו מולנו שביחד בנו משהו מושלם והיוו חלק של יצירה יותר ממושלמת, אידאלית. השיער הבלונדיני מגיע לה עד לגב התחתון.
היא צמצמה את העיניים כדי לראות יותר טוב.
"מי זאת?"
"זאת הבחורה"
"ברצינות?"
"כן. ואני לוקח את העצה של הידידה. אני אתייחס לעצמי כמו שאני רוצה שהיא תתייחס אלי, כמו שאני רוצה לראות את החברות בינינו. אני משחק במוח עם המחשבה שלי צועד איתה ברחבי רחובות קליפורניה היפים, מחובקים, מתנשקים כמו זוג דביק. היא נהנית מהמגע שלי. כך אני מדמיין זאת. אני טוב לעצמי כדי שאוכל להיות טוב אליה. כך אני מקבל את התחושה הטובה שאני חש כעת."
"אני שמחה בשבילך."
"אני יודע" חייכתי בהערכה אליה. "ועכשיו אני הולך לנסות משהו שתמיד רציתי לנסות"
קרבתי אליה ונישקתי אותה. היא הגיבה בנשיקה בחזרה.
אוויר קר נכנס דרך החלון וקטף אותה. היא התפוררה לחול והתעופפה משם הרחק. נעלמה.
הבחורה חזרה, נשכבה לידי ונישקה אותי.
"אז לאן נלך היום?"
"היום? כל מקום שנלך אליו יהיה מדהים איתך."
"הכי דביק שלך עד עכשיו"
"שמעת שיש אחלה נוף לעיר מגשר גולדן גייט."
"אני אוהבת את הנוף"
"גם אני."
לא אתן לקשר שלי עם המשקית לפגוע בי. אצטרך לדעת לעבוד איתו במקביל לבנות אחרות.
אולי אפילו אנסה להתחיל עם הידידה המבוגרת. זה קצת קשה בנינו כי היא מבוגרת אבל ייתכן וזה אפשרי.
העניין הוא כזה, אני צריך למצוא את האיזון. בהדרגה אמצא.
העניין הוא כזה, אני צריך למצוא את האיזון. בהדרגה אמצא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה