יום רביעי, 8 באוקטובר 2014

Cluster Fuck של ספרים


מסתמן כיום לא רע בכלל.
נתחיל בחמשת הספרים שבחרתי לטיסה.
הנסיך, אני חושב שאני מוכן לקרוא אותו סוף סוף. קראתי אותו בפעם הראשונה בגיל 16. אי שם כשהתחלתי להתעניין מאוד בפוליטיקה. העמדה שלי בפוליטיקה התרחבה עם השנים אבל הגיע הזמן להתמודד איתו במחשבה מפותחת.

מה זאת אהבה ואילו יכלו גברים לדבר. שניהם סובבים סביב התודעה שאני מעצב למצבי הנפשי. השני מציע התבוננות יותר היקפית והראשון מתמקד באישה הרביעית, הבחורה וכן הלאה. שניהם מתעסקים בדברים שהעסיקו אותי לאחרונה. בבעיות אתמקד בחו"ל עם הפסיכולוגית.

אליס בארץ הפלאות. תענוג ^^ כמובן שקראתי כבר את הספר יותר מפעם אחת. ההוצאה הזאת ספציפית לא קראתי עדיין ויש שם כמה פרשנויות בצדדים שנראות לי מאוד מדליקות. נקרא שוב.

ידו של אוברון. לא ידעתי אם לקחת את הספר הזה או לא. אני מניח שאבדה כל תקווה לשחזר את יום שישי ההוא בבסיס. אתענג עליו בנסיע אז.

ייתכן ועשיתי טעות. מה הסיכוי שבאמת אקרא חמישה ספרים בנסיעה של 16 שעות + שעה באמסטרדם? נו טוב, העיקר שיהיה לי מעניין. מקסימום אקרא במהלך החופשה. זה יאפשר לי גם מעבר מספר לספר בהתאם למצב הרוח באותו הרגע.


כולם נסעו מלבדי. יש לי את ביתי כמו שאהבתי אותו עד שישי. היאח הידד.
שכחתי כמה אני אוהב להיות לבד.
אחותי רק ביקשה שלא אזדיין על הספות. לא חשבתי להזדיין על הספות. עכשיו אני ממש רוצה להזדיין על הספות.
יום חמישי אפגש עם הבחורה אצלי בבית. נראה לאן זה יילך. בוא נקווה שנדבר גם קצת על לאן זה הולך. יהיה מעניין. היא כנראה פשוט תאמר לי את התשובה שרוב האנשים אומרים לי כשאני שואל שאלות מסובכות שאני סתם שואל כי אני אוהב לסבך דברים: "למה לחשוב על זה? בוא פשוט נהנה". למרות שהיא יודעת שאני לא מחפש להתעסק בשטויות והיא עצמה אמרה לי אותו הדבר.

הגעתי הביתה מהבסיס אחרי לילה מורעב.
לא הייתי אמור לעשות סופר במצב הזה. יש לי נטייה לפתח רעיונות מטורפים כשאני רעב.
אז בקיצור קניתי מצרכים לפסטה עם שמנת וסלט. קניתי גם גבינה צהובה ובלסתי אותה בדרך. בכל זאת אצטרך להכין לעצמי פסטה כי זה הדבר היחיד שיש לי לאכול פה. איך אני חולה על לגור לבד.
ניקיתי קצת את הבית, סידרתי אותו כמו שאני אוהב.

באשר למרווין... הממ... ריסון ומודעות הן שתי התכונות שאצטרך לשמור עליהן היום. שלא להביא את זה לשום מקום שהוא לא אמור להגיע אליו. נהנה היום, אין ספק.

הגעתי לחלק שבו איך פגשתי את אמא מת בו. סוף עונה 6. פתאום זה לא נהיה תוכנית על אנשים שחיים את החיים הניו יורקרים שלהם ונהיה תוכנית על הדמויות. פחות מעניין. זה רק הולך להידרדר מפה כנראה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה