כשאתה נולד יש שני אנשים שיאהבו אותך ויהיה מה. אהבה שנראית לא ראציונלית. אתה הבן זונה הכי נורא בעולם כשאתה נולד. אתה מחרבן חרא ירוק, צועק באמצע הלילה (ויש שיאמרו שזה כדי למנוע מהם לקיים סקס) ואוכל להם את הכסף.
אתה לא יותר מוצלח כשאתה גדל. שואל שאלות מטומטמות, אוכל חינם, מבזבז להם זמן, משאבים ואנרגיות.
הכי גרוע, אתה בן של זונה קטן. רב איתם כל הזמן, מתווכח ועושה את המוות. אתה לא מחזיר את זה. אתה מוצא מישהי בסוף להזדיין איתה ולהיות מאושר ואז נעלם להם.
אין הסבר לזה. כמות החרא שאתה מאכיל אותם ביחס לכמות האהבה שהם נותנים לך כמעט ולא פרופורציונאלית. פעם אחת במאה שנים יש אהבה חזקה כמו זאת בין שני אנשים תלושים.
אבל היא לא אי ראציונלית, פשוט ביולוגית. הטבע מכריח אותנו לאהוב את בני הזונות כפויי הטובה האלו לטובת המשך החיים. אחת הטרגדיות הגדולות ביותר.
וכשהם לא מפגינים לך אהבה? כשיש לך חסך מהם? כאילו אתה מקבל כמובן מאליו שהיא קיימת אבל היא לא תמיד קיימת לכולם. אותם אנשים חסרי מזל שזה קרה להם מתפצלים לשניים. אלו שמרעיפים אהבה בתקווה שהיא תיקלט ויחזירו להם את אותה אהבה ברמה לא שפויה ואלו שכאילו מאבדים את הצורך באהבה. כמו גוויות מתות.
אנחנו מפתחים מנגנוני הגנה. הם הנשקים שלנו להתמודד עם התהום הזאת. מנתקים את עצמנו מהרגש כדי לא להרגיש, בורחים ממנו, שונאים את האוהבים, מחפשים את האינטרסים של האנשים, יוצרים דמויות ומסכות כדי לא להתקרב אליהם.
או שאנחנו מפחדים לאבד. חרדים על כל שבריר של יחס כלפינו שאנחנו מקבלים גם התעללות ושנאה. רק שתאהבו אותנו. רעבים למבטים שלכם, למגע שלכם.
ואם אנחנו מוצאים מישהו שרוצה לאהוב אותנו? כל כך רוצה לאהוב אותנו שהוא לא מוכן לשנוא?
שהוא אוהב לא משנה מה היחס שלך אליו? שהוא אוהב כשאתה לא מבין למה הוא אוהב.
בטוב וברע, בסבל ובאושר המועט שאתה משדר כלפיו?
האם זה מלחיץ אותך שזה ככה? שאני אוהב בכל מועדי? בלי שיפריע לי מה תעשי?
שאני רעב ליחס שלך?
האם חום הלהבה מלחיץ אותך? הצילינדרים גועשים, הבוכנות רועשות. העשן יוצא ואופף את החדר ואת מפחדת מהרעש אבל למה?
ואני מציב בפניך שאלות קשות. כי גם אני מבולבל. איך את מרגישה? ולמה? אך התשובות שלך תמיד חלשות. את חוזרת על הטיעון החלש שאת משקרת לי, שאת רעה, שאת תפגעי בי אבל אני אוהב אותך בכל מצב. גם כשתשנאי אותי. גם אם תאהבי אותי. לא משנה מה.
הלהבה תחיה. גם בגשם, גם ברוח, גם בשלג, בחורף הכי קשה. כמעט מנוגד לכל חוקי הפיזיקה.
אבל זה לא פסיכותי, פשוט ביולוגי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה