ההכתרה

אבי שבבולגריה, מה נשמע?
יש לי מספר קושיות להקשות עליך.
מי יעלה את אחי הקטן לתורה? מי יפטר מעונשו של זה? אני או אתה? ינאם בטקס שלו על כמה שהתבגר וגדל והפך לגבר לנגד עיניי?
למד טוב ורע וחונך היטב? מי ילמד אותו טוב ורע אם אתה לא יכול אפילו להיכנס לארץ? ועוד בשל הרע שלך.
מי ילווה את אחי הגדול לחופה? ישא ברכה, יתן לו עצה טובה לנישואים, ישרה בו ביטחון וידע עמוק של שנים רבות בזוגיות?
ומי יהיה הסנדק של בנו?
אתה כנראה מבין לאן אני חותר ואם לא רצוי שאפרוס כעת את הקלפים.
מי מנהיג את המשפחה? מי הגבר, דמות האב, המחנך והמעניש? תחת דרכו של מי ילדיך ילכו?
התשובה ברורה לכל מטומטם כנראה. ואם היא כה ברורה, איך אתה מעז לקרוא לעצמך אבא שלהם? איך אני מצטנע וקורא לעצמי אחיהם הבכור? אתה לא אבא מעז שאתה לא איתם. יש להם אבא אחר. ואני לא אח מאז שהלכת. אין לי את הפריווילגיה ללמד אותם שטויות או להוליך אותם שולל. אני דמות שכולה טוב כעת.
ואם אתה לא אב אז מה אתה? אתה בני. הבן שאני מאוכזב ממנו כשאני שומע אותו מתקשר בטלפון שיכור הביתה. הבן שאני לא מבין מה נהיה ממנו. וזה עושה את זה מחובתי לחנך אותך.
האם אתה מבין כעת למה אני מעניש אותך? כי אתה ראוי לעונש. ואם אתה נכשל, האם זה אומר שנכשלתי בעבודתי? לא. עשיתי כל שיכולתי.
כעת אני לא מרגיש שום בושה שהוכתרתי. אתה הפלת את עצמך מכס המלכות. סבי טעה. כלום לא נחרב. כך נראית הנפילה של עריץ אחד והעלייה של אחר. אתה מגורש. אל תחזור אלא בהסכמתי. וכל פעם שאתה מטייל בגינה שלי, שהמחשבות עלי יטרידו אותך. תבין מה הפסדת ומי המלך החדש.