אני הולך להיות מאוד שאפתן ברשומה הזאת ולחפור על המון נושאים.
מי הם העבדים המודרניים? ובכן, כולנו. לבושים בחליפות שלנו, מברברים על שטויות וחוזרים מתים מהעבודה כל יום בעשר מותשים. בלי אפשרות להשתמש באף שריר, עצב או רגש.
זאת מחשבה שהעסיקה אותי לאחרונה. כולנו רוצים להיות אלפא מיילז ובמירוץ להיות הכלב המוביל אנחנו שוכחים שאנחנו רוצים להיות אלפא כדי להיות מאושרים. או שאנחנו אף פעם לא מבינים שאושר אמיתי, חופש אמיתי, קיימים, אם רק ננסה לגעת בהם.
היא התחילה מהמקום הזה: אני אוהב לקרוא. מכור לפילוסופיה ומדע. אני מוצא את עצמי בלי זמן לאהבותיי בין שתי העבודות, הצבא והמלצרות. האם זה ישתנה? לא. אם זה יראה ככה, אעבוד כמו חמור לכסף והצלחה עד גיל 80 ואז אגלה שהחמצתי את אהבתי. גברת מציאות. אוכל לשלוח את ילדיי לאושר ובמיוחד עושר גם בתור פילוסוף ופיזיקאי. כך אעשה. לא אתן לעצמי למות בהיי טק. אגע רק באהבותיי. בגבול הדק בין ממלכות הפיזיקה, המתמטיקה והפילוסופיה.
אבל לא כולם מרגישים לכודים יש שיאמרו. לא כולם עבדים כי יש אנשים שבשבילם חופש זה לבלות עם חברים. שטויות. אומר בחוסר סובלנות. כולם מתעניינים במציאות ואוהבים אותה. זאת הסיבה שאנשים מאמינים בדתות ואמונות מטא פיזיות. זה למה אנשים מתעסקים בפוליטיקה ומדינה. ענייני היומיום המוכתבים בעיתון הם המוצץ שנותנים לאנשים כדי להשתיק אותם. כדי שלא יהיה להם זמן או מקום להבין שכל הבולשיט המטומטם של שולה זקן או הסכסוך בירושלים הוא משהו קטן מהדבר האמיתי. יותר תיאורטי. המודלים של המדינות והסכסוכים האמיתיים וההתנגשויות בין תפיסות עולם וערכי מוסר ומהי מציאות ואיך אנחנו בכלל יודעים אם היא שם. וכל אלו קיימים ונגישים לכם בני פרעה. פשוט לכו לחנות הספרים המקומית או תורידו אותם באייפון. הכל שם.
אבל הם לא יתעוררו. אין להם את הזמן או האנרגיה לחשוב מספיק לעומק ומעסיקים אותם מספיק עם הזבל הטפל.
אני תמיד מופתע מאנשים שאומרים לי שהם מעדיפים לשבת מול האח הגדול או לראות כוסיות בחוף מאשר לראות את הרי ההימלאיה, את הוטיקן, לטעום מנת מישלן, לשמוע מוזיקה מדהימה או לראות את פלאי הקוסמוס בספר. אני עוד חושב שזה פשוט כי הם לא ראו את זה ואין להם דרך להבין מה הם מפספסים.
לא אהיה עבד.
ואז הלכתי לאימון ואחרי האימון דיברתי עם החבר מהאימון והוא הולך להתפטר מהעבודה. הוא מרוויח טוב. למה? כי הוא רץ בחיים והוא לא מאושר. הוא נהנה יותר מהאימונים. ואחר מהמועדון, איש היי טק מוצלח מאוד, השתגע לאחרונה והתפטר. הפ כולם מגלים שהם איבדו את עצמם שם. זה לא מקום שאני רוצה להיות בו.
אז אלמד שנה פילוסופיה וגרמנית בשבילי ואסע ליפן לחמש שנים ללמוד אומנויות לחימה. לא אהיה פוליטיקאי כי אני שונא אנשים אבל אהיה מחנך. אמצא את אהובתי בחיים. אלו שאיפותיי האמיתיות. השכלה, עידוד השכלה, אומנויות לחימה ואהבה.
ויודעים מה? אהיה טרנסגנדר בשנה ההיא. כשאצא מהצבא המסריח הזה. רק כדי לדעת אם אני נהנה מזה. ואעשה את כל הפאקינג דברים שאני רציתי ולא יכולתי. חלומות רדודים. לאקה בציפורניים, חצאיות, מתיחת עור. אקח את זה עד טירוף. כי אני מטורף. אנשים נורמאלים מחפשים עבודה בהיי טק.
הצווארון הכחול, הלבן, הם לא צווארונים. אלו קולרי חנק.
הכי מצער אותי העובדה שלא מלמדים השכלה אמיתית בתיכון. מלמדים לשנן. אז יש לך מכונות שינון מטומטמות שלא לומדות לסנן מידע ולחשוב בביקורתיות.
ואם מדברים על בחורה... התגברתי על המשקית. חלקית. אני רוצה להיפטר ממנה לחלוטין ממחזור הדם שלי לפני שבכלל אחשוב על לדבר איתה על החיילים שאני רוצה לנדב להם כסף. שזה יהיה קר. שאוכל לדבר איתה בלי שנרגיש לא נעים. אולי אפילו להתחיל בידידות אפלטונית. זה המקסימום וגם הוא קיצוני ורחוק.
אז מי זו מינרווה? היא קיימת. היא בחלומות שלי. פשוט נתתי לדברים לזרום בכתיבה ההיא. כל מה שיוצא מהגוף שלי יוצא. אני אוכל אותו. יצא מוצלח לטעמי. אף אחד לא יבין את זה כנראה.
והגוף שלי? בואו נמשיך על אידאל, טוב וטבעי. טבעי לא מושג בחושים. טוב מושג חלקית. אידאל מושג בצורה מושלמת על ידי אדם כנה לחלוטין לעצמו. על ידי אדם אידאלי מושג אידאל. האידאל אינו גוף אוניברסלי אלא תלוי אדם. המדע מאפשר להגיע לטוב ולטבעי. הוא מכיל את צורת החשיבה הגרועה של האדם ומנגד משיג את תמיכתו בטבע. הוא לא מושלם אבל מספיק קרוב כדי להגיע לטוב שהאדם מחפש. לטבעי תמיד נאשף ולא נגיע. אנחנו גם לא רוצים להגיע. הוא פגום.
ואז יש אומנויות לחימה... ובכן חשבתי על זה. איך משיגים מידע באומנויות לחימה? יש לנו שני אמצעים. אחד מדעי מאוד ולא תמיד מובן לבני אדם כך שהוא לא תמיד בשימוש. את כל העבודה ניתן להסביר באמצעים של מומנט, כוחות, אנרגיה, נקודת שיווי משקל וכו. יהיה מעניין ביום מן הימים לגבש עבודה פיזיקאלית בנושא.
הדרך השנייה היא רגש. בדיוק באותה צורה שאנחנו משיגים נטייה מינית. לראות מה מרגיש נכון ומה לא. זה נכון שיש המון טעויות הנובעות מרקע קודם, פחדים ומחשבה. מי כמוני יודע, אני מסבך לפעמים טכניקות יתר על המידה עם המחשבות שלי. פחדים מונעים מאדם לגשת לאדם אחר שרץ אליו עם אגרוף למרות שזה כנראה הפיתרון הנכון. כלומר נדרשת התנתקות מהמחשבות.
מנגד, גם אי הבנה של עקרונות לוגיים ואמפיריים מובילה לכך. נקודת מרכז הכוח בעיני דוגמה לכך. אנשים חושבים שהם יותר חזקים אם הם עולים על היריב ונמצאים מעליו. דווקא כשאתה מנחית מכה מלמטה אתה יותר יציב ויותר חזק. מה אני בעצם רוצה לומר? שזה יותר מסובך מכל מה שכתבתי פה. ההצבעה השרירותית שלנו יכולה לעזור לנו להבחין בין דברים שאנחנו אוהבים יותר או מעדיפים יותר או כואבים יותר במקרה של אומנויות לחימה אבל לא על יעילים יותר או להסיק מסקנות נכונות.
כלומר, תוכל לדעת איזה טראמיסו (אני מאוד אוהב טראמיסו, בעיני זה הקינוח הכי טוב לארוחה, הוא פשוט מקנח אותה בצורה מושלמת), יותר טעים אבל לא להכין טראמיסו טוב יותר כי בשביל זה אתה כבר צריך להגיע להבנה בנוירולוגיה (איך ליצור מנה שתתקבל יותר טוב ברצפטורים), כימיה (כי בישול זה כימיה) ופיזיקה. או במקבילה המושפטת שלהם, המודל המדעי המוכר לנו שהתגבש משנים של ניסוי וטעייה - בישול. בדיוק כמו שאומנויות לחימה בנויים ממודלים שהתאימו ועבדו למרות שחלקם לא אינטואיטיבים למתחיל, כך גם בישול התגבש באותה צורה. לקחת את ההצבעה שלנו על דברים שנראים לנו שעובדים וסינון ההצבעות המטומטמות ובחירה סלקטיבית של המוצלחות.
בעצם, האם זו לא הדרך שעובד בה מדע?
הלאה ^^ נחזור לאנדורגיניות. ייתכן ואכתוב על קיטסונה היום מנקודת מבט זו.
אני נזכר בפעם אחת שבאתי לבית הספר עם תחתוני נשים. תמיד שיחקתי עם זה אבל אף פעם לא הצהרתי את זה, תמיד לא רציתי לומר את זה אבל אולי כדאי. אני לא בהכרח גיי. אבל אני כנראה, בתשעים אחוז, טרנסג'נדר. אני לא מזדהה עם המגדר שלי. אני לא מזדהה גם עם נשים. אני רוצה את משחק הביניים עם נטיות נשיות חזקות מאוד. אני מפחד אבל לעשות צעד עם זה. אני יודע שלאף אחד לא תהיה בעיה איתי ככה. פשוט אני רוצה להשאיר לעצמי את האופציה לחיים נורמטיבים ואני מרגיש חלש עם זה.
כנראה שזה משהו של המון אנשים בארון.
אני מסתכל על נשים ולצד התכונות האהובות עלי (ואני בהחלט אוהב ציצים עגולים יפים או תחת שזיפי), אני מסתכל על מה הן לובשות, תסרוקת והקוסמטיקה שהן משתמשות בה.
במהלך היום חשבתי על זה מספר פעמיים. שיחקתי עם המחשבות האלו.
ונעבור לילדים קטנים.
אני רואה את עצמי מסתדר היטב עם אחיי הקטנים. אני עכשיו מנסה במיוחד לשחק עם הנושא של התניה חיובית. תעשה טוב ותקבל טוב וכל השיט הזה.
אגב, שמתי לב שאני מתקשה עם הכינויים שלהם פה. אז ניתן להם כינויים חדשים. הרצתי בדיחה באחד מחגי הפסח שבה אנחנו מייצגים את ארבעת האחים כדלקמן: רשע (אחותי), חכם (אני), תם (אחי הגדול יותר) ושאינו יודע לסתום (אחי הקטן). מעתה אלו הכינויים שלהם D:
אז ממש נכנסתי לדמות האב לזה שאינו יודע לסתום. לפני מספר ימים כולם רבו איתו שילבש חולצה מסוימת ולבסוף ויתרו לו. נכנסתי לחדר שלו ודפקתי לו נאום. לא חשבתי שזה יעזור. סתם כעסתי על שהתנהג כמו טיפש. אני רואה אותו יוצא מהחדר לבוש בחולצה. היום הקמתי אותו מהמיטה והוא התעורר בשנייה ועשה בדיוק מה שאמרתי לו. הוא מסדר את התיק לבד ואני לא צריך לומר לו יותר על זה כלום. אני גאה בעצמי.
ואז יש טף... איתם אני לא יודע להתנהל בשום צורה.
אין בדיחות מיניות, אין רוע, אין משחקים. בסיטואציה אחת ילדה בת מספר חודשים התהלכה לעברי מהופנטת משום מה. חייכתי אבל לא ידעתי מה לעשות איתה. חשבתי שיהיה מצחיק לתת לה ללבוש את המעיל שלי. היא בכתה. ובכן... עם תינוקות אני מזעזע. אני מניח שברגע שנולד לך אחד מהדרעקס האלה אתה פתאום נהיה טוב בזה. או שאני מקווה שזה יקרה.
נתתי לתם ספר של עמנואל קאנט ליום ההולדת. הגיע הזמן שיתחיל להחכים.
ונעבור לערבושים.
כתבתי חצי מהרשומה אתמול ורציתי לכתוב את זה גם אתמול. לפני מאורעות היום.
אוי... חבורת נוירונים פזורים שלי.
אז הם שבתו לאחרונה. אני בדרך כלל לא מתייחס יותר מדי לאקטואליה כי הגעתי למסקנה שאני מאבד תקווה במין האנושי ברגע שאני קורא את האימבציליות של ההמון. כך שידעתי שהם שובתים אבל באמת שלא היה אכפת לי למה. אבל הארץ דחף לי כתבה על כך לפייסבוק. אז הם שבתו כי בחור רץ אל עבר ניידת משטרה, פתחו את הדלת, הוא ברח והם ירו בו ורצחו אותו.
ובכן... אני באמת לא מבין מה הבעיה. כלומר, נניח ומשפט השדה של השוטרים לא לגיטימי (ואני בין אלו שחושבים שהוא לא לגיטימי אף על פי כן שאני מבין למה היה להם ורידים נפוחים על הדביל), האם המדינה באיזו שהיא צורה תמכה ברצח? האם הם יודעים מה עולה בגורלם של השוטרים? אם הם עולים למשפט או לא? כי אני מכיר ממש מעט את הנושא של המשטרה ואני יודע שהם עולים למשפט די בקלות על התנהגות לקויה. בטח שעל רצח אזרח שלא במקום ולפי המצלמות בבירור הוא לא היה במקום.
אז המדינה כנראה לא תתמוך בנושא. אז נגד מי הם מוחאים? נגד השוטרים? פשוט תעלו פוסט בסטטוסים מצייצים.
וגם אם זה היה לגיטימי... זה באמת האדם שאתם רוצים לצדד בו? הוא גם לא היה בסדר. אין מה להזדהות איתו. הוא דביל שפאקינג רץ לניידת עם סכין וצועק אללה אכבר.
אתם צריכים לגנות אותו. לומר באופן מוצהר שהוא דביל ולגנות התנהגות כזאת בקרב הקהילה הערבית. כמו שפאקינג קורה בפאקינג החברה היהודית. זה גם יפעל לטובתכם. ככה לא תיראו כמו תומכי מרצחים פרמיטיבים. בעצם, מה אכפת לכם? במלא יש אוכלוסייה יהודית שמצדדת בפעולות האיבה המפגרות האלו. גם בקרב העולם תומכים בפעולות האיבה המפגרות האלו. סליחה הפלסטינים, אתם צודקים. זאת דרך הרבה יותר חכמה. כי החברה היהודית לא רואה מה מסריח בזה שהם רצים לדקור שוטרים ובמקום זה מבקרים את השוטרים.
ואז יש לך נער שנרצח ברכבת ישראל. כי אין בעיה עם הדקירה. יש בעיה עם השוטר.
לא, זה לא הגיוני להנציח את הנכבה, לא הגיוני לא לגנות דבר ראשון את הרץ לדקירה, לא הגיוני לחוש סימפטיה לעזתים וכל גולם מצפון תל אביב שנכבשה מידי הערבים ב48 שמבקר את אלו אומר להם שאכפת לו מיותר מזה מאשר מהעובדה שהם יצאו למלחמה בנכבה עם כוונות ברורות ומוכחות לשחיטת יהודים, שהוא ניסה לבצע פיגוע טרור לכל דבר ושהם הצביעו מרצונם לארגון טרור ולא מחאו לרגע כשנורו טילים.
זה טבעי שהם ימותו על טעויות מנהיגיהם. ככה זה לכל אורך ההיסטוריה. הם צריכים להיות חכמים ולדאוג שזה לא יקרה.
וזה מה שכתבתי שמפריע לי. אני לא יכול לחוש אמפתיה לערביי-ישראל כשהם כל כך מטומטמים בדרך שהם מנהלים את המשא ומתן שלהם. הם צריכים להיות הרבה יותר מקבלים של השלום והרבה יותר מחוברים לתרבות המערב. בדיוק שאני לא חש שום אמפתיה לאותם אנשים שמתבכיינים להגדיל את שכר המינימום כי אם באמת היה אכפת לך מעצמך ומהמשכורת שלך הייתה משקיע בעצמך ומקבל עבודה שמכניסה באמת כסף. לא רוכב על משלם המיסים והמשק הישראלי (אבל רוב התומכים לא מבינים בכלכלה מספיק כדי לקלוט מה שהם עושים, בכל זאת, הם מרוויחים שכר מינימום).
או! ואם אני כבר בשוונג של העצבים! מה זה החרא הזה עם השקיות?! כבר התלהבתי ופתאום בסופר אומרים לי שמבטלים את זה?! סוף סוף עמיר פרץ עושה משהו חכם (ולא, כשבחר את כיפת ברזל הוא יצא דביל, מה שעשה התגלה כטוב בדיעבד) ואתם מזיינים את זה?! עזבו את עמיר פרץ, הדבר היחיד שאני מרוצה ממנו מהממשלה המטומטמת שלנו ואתם הורסים את זה?!
זה כמו שיבטלו את התחרות בסלולר שוב. הדבר החכם היחיד בממשלה הקודמת.
מה זה?! קם ארגון עובדי חברת פלאפון שדורשים מהמדינה שיתמכו בהם ובכך יהרסו את כל מה שעשו בסלולר?! חבורת אימבצלים מהלכים על ארבע! FUCKING CHRIST SAKE מתי תבינו ממברנות שכמותכם שסוצאליזם זה רעיון גרוע?! לא הספיקו לכם 60 שנה כדי להבין כמה זה מטומטם? לא! המדינה לא צריכה לסבסד אתכם. תסבסדו את עצמכם. בכך שפאקינג תעבדו בעבודות משתלמות. בטלנים טיפשים ואוכלי חינם.
יום טוב לכולם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה