שם מרלין מונרו של שייגעצ במחשב בקול רם. הידיים כבר מדממות. כיסיתי את האגרופים עם חבל כדי שלא יזדהם יותר. מזגתי כוס ויסקי. אני רציתי בכלל לחשוב. אגרוף ואגרוף.
הייתי צריך לכתוב לך. דחף הזוי שבא תמיד עם כוס הויסקי. לכתוב ויהי מה. הגוף בער.
"אני כועס" כתבתי לך. הבנתי את זה סוף סוף. אני כועס עליך על היחס הקר. עוד מזיגה. חזרה למאקיוורה ועוד אגרופים. עשרים לפחות. כואב לי. לא, לא מהמכות. כואב לי ממך. את שוברת אותי באמת.
אני כועס אבל לא רוצה לכעוס. כל כך לא רוצה לכעוס עליך. תמיד משקיט את הזעם שלי עליך. תמיד מחפש לנטרל אותו. רק לא לשנוא אותך. רק לא לכעוס עליך יקירתי.
אבל זה מחרפן. איך אפשר לעזאזל שלא?
הטקסטים מתארים את מה שאני לא מצליח להגות בראש לבד. את תחושת הקורבן האכזרית. זה כבר לא ראנדורי. לא ראנדורי ראשון. זה אני נופל שוב ושוב ואת לא תוקפת אותי חזרה. אני מזיע מולך. על הקרקע מביט בך בלי רגש בפנים, בלי להבין את התנועה שלך. עומד שוב ומנסה. אך נופל כל פעם. לא כי את עושה משהו מיוחד. כי אני נע בצורה שמפילה אותי שוב ושוב.
"סליחה" אני רוצה לומר לך. לא רוצה לכעוס. מרגיש רע שכועס. אבל מה אני יכול לעשות?
הדמעה יורדת כשאני ממשיך את הכתיבה לך. כשאני מסביר לך מה אני מרגיש. בלי לחשוב אם זה קוהרנטי. אף פעם לא דאגתי לזה. אף פעם זה לא הפריע לך.
ושוב אגרופים ושוב כתיבה.
שקט עכשיו.
די עם זה לרגע.
זה היה בצהריים.
מה תמיד אומרות לי נשים שאני אוהב, נשים חכמות כשאני שואל אותן למה הן יוצאות עם איזה גבר אחד, בדרך כלל שאני לא מחבב?
"הוא גורם לי להרגיש טוב", "הוא אדם טוב".
זה משגע אותי. הפשטות בתשובה הזאת. אבל יכול להיות שזה באמת כל שהן מחפשות. מישהו שיגרום להן להרגיש טוב. לא כל הנשים כמובן. לא מעט מהן סתומות. יוצאות עם חארות בלי לקלוט את זה. גם אם הן חריפות.
אבל אולי כל מה שאני צריך לעשות הוא לגרום לה להרגיש טוב. לא להשוויץ, לא להתפאר, פשוט זה. להצחיק אותה. לדאוג לה. לבוא אליה הביתה עם פרחים ביד.
לא למשקית. לא אחרי מה שקרה.
או שכן?
אני כבר לא יודע.
כוס עמק.
אני כועס על עצמי.
התבזיתי יותר מדי פעמים. המוח צורב. המאמץ למצוא תשובה. יותר גרוע מכשאני חושב על מתמטיקה ופילוסופיה. בזה אני פשוט לא טוב.
אני רוצה למצוא את מושא אהבתי. מישהי שתקבל אותה ותהיה מדהימה. חכמה, חזקה, ייחודית. אולי בשביל זה אצטרך לתת לה להיות מאושרת. לדאוג לה.
אני רוצה לגרום גם למשקית להיות מאושרת.
אבל אולי אני לא במקום לעשות את זה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה