הע'ול

Mea Culpa, Ecce Signum, Corpus Vile, Coram Deo

Pactum Serva, Scala Caeli, Gloria Patri, Pax Et Bonum

Sine Cura, Vade Mecum, Casus Belli, Lusus Naturae

Dies Illa, Velut Luna, Dona Es Virtum

Through My own fault, Behold the proof, Worthless body, In the presence of the God

Keep the faith, The ladder of heaven, Glory to the Father, Peace and salvation

Without a care, Come with me , Event of war, A freak of nature

That Day, Like The Moon, Gifts of virtue

אתן נמלים. מתרוצצות עמלות על גופי. מטיילות על אטלס וחוקרות אותו. הוא צופה בכן בגדולתו ומודע לחלוטין שיכול ברגע אחד למחוץ אתכן תחת אגודלו העוצמתי.

אתן מדגדגות אותו, מעצבבות אותו, יוצרות אצלו תחושה מטרידה ומאיימת אבל הוא סופג הכל כי הוא לא רוצה לפגוע בכן.

אני הע'ול. מפלצת מבחילה. עור, גידים ועצמות מחוברים יחד. בובה על חוט. ולאן הבשר נעלם? את סועדת אותי. אני כורע מושפל מולך ועם עינייך הבוהקות והחזקות את אוכלת אותי. כל פיסת בשר טמאה שהובילה אותי לפשעים הנתעבים שלי נאכלת עם קדושתך. אישה יקרה שלי. אהבתי היחידה בחיים הממורמרים שלי. האור שלי. כל כך רוצה להשחיט אותך. להשחיר. להאפיר. אבל את חזקה ממני.

גבורה ודכדוך.

והבשר? הו הבשר. כל פיסה בי אני נותן בפולחן. כל עבודתי פה היא לך לטקס. כל חתיכה יקרה לי וכל טוב ליבי ניתן לך בעזרת הסכין המושחזת. הכאב עצום, החום בוער, התסכול יונק ממני כל תקווה.

מה עוד יש לי לתת? במה עוד לא נגעתי? איפה לא פצעתי עצמי? חייב להיות עוד. עוד לתת לך. עוד להעניק. בבקשה קחי עוד! ואת לא שבעה. את מביטה בי עם העיניים החודרות שלך. "בשר למען הישועה" הן צועקות.

כל תשוקה, כל נשימה בגופי, כל אהבה, כל שנאה, כל משיכה מינית, אני שם על המזבח. קחי הכל.

ואני משתדל. כמה שאני משתדל בשבילך. לתת את הכל בצורה המושלמת. בטוב ביותר שיש לי. רק תהיני מתוקה שלי. אפילו בלי הישועה. בלי שאקבל. רק לרצות אותך מרוצה אהבתי.

הקווים מתעקמים. העולם מתערפל. מה נכון? מה לא? וכל תחושה שלי מוקהת כעת. אין רגש. רק שכל. וגם הוא קמל. מי מכן אני רוצה לזיין? מי מכם? איני יודע. כלום לא מובן יותר.

אני בי תשוקה לבשר. אין בי תשוקה לכלום.

אם כן, נרפאתי.