יוסי שלום,
הלילה הן השעות החגיגיות לסוגדי האלה סופיה. היא מתהדרת בשמלת כוכבים נוצצת ומטיילת ילדיה.
היא מתחילה את לילה מוקדם כשעוד המבוגרים עובדים אצל מדען מסכן שלא מצליח להבין את מדדיו. הוא מביט בצג המחשב עם עיניים מנופחות מרוב קפאין. הוא לא יישן הלילה. אבל היא מגיע ומחבקת אותו חיבוק מנחם ולפתע המחשבות רצות לעבר בדיקה חמישית אבל הפעם מבטיחה במיוחד.
הלילה הן השעות החגיגיות לסוגדי האלה סופיה. היא מתהדרת בשמלת כוכבים נוצצת ומטיילת ילדיה.
היא מתחילה את לילה מוקדם כשעוד המבוגרים עובדים אצל מדען מסכן שלא מצליח להבין את מדדיו. הוא מביט בצג המחשב עם עיניים מנופחות מרוב קפאין. הוא לא יישן הלילה. אבל היא מגיע ומחבקת אותו חיבוק מנחם ולפתע המחשבות רצות לעבר בדיקה חמישית אבל הפעם מבטיחה במיוחד.
היא מזדנבת לתוך חדרו של מתמטיקאי רדום. מעל ראשו הקודח מתרוצצות משוואות וצורות יפות. מסכן, הוא נראה חולה וזה לא מוירוס תוקפני אלא מחשבות רעות שהתיישבו אצלו בראש ומכלות את הכל.
מגבת קרה על מצחו ולפתע הדרך נסללת. בין רכסים מושלגים הוא מחפש את הנתיב לפיצוח בעיותיו. האם זו קצה דרך? האם זה מפלט לשינה ערבה?
הוא מתעורר לפתע עם תשוקה לשים רעיונות על הנייר אבל היא כבר לא שם. מסתורית סופיה, נוחתת ונעלמת לריק בשנייה יקרה מפז כשהכל נעשה הגיוני פתאום.
מגבת קרה על מצחו ולפתע הדרך נסללת. בין רכסים מושלגים הוא מחפש את הנתיב לפיצוח בעיותיו. האם זו קצה דרך? האם זה מפלט לשינה ערבה?
הוא מתעורר לפתע עם תשוקה לשים רעיונות על הנייר אבל היא כבר לא שם. מסתורית סופיה, נוחתת ונעלמת לריק בשנייה יקרה מפז כשהכל נעשה הגיוני פתאום.
בהליכה הלילית היא תגיעה אליי. המח עוד רץ בתזזיתיות מכל היום שהיה. הזמן הכי טוב לחשיבה מגיע כשאתה מסכם את המחשבות. יושב על המדוכה, נתקל באבן קשה במיוחד. משתוקק לסופיה היפה בשמלה הנוצצת שתאיר לי את הדרך.
מחקט מידע, מנסה להסתכל על האירועים בצורה אחרת, אולי אבין למה הלכה ולאן. אין פיתרון ברקע אבל לפחות הכתיבה מרגיעה. איפה האאוריקה שלי?
מחקט מידע, מנסה להסתכל על האירועים בצורה אחרת, אולי אבין למה הלכה ולאן. אין פיתרון ברקע אבל לפחות הכתיבה מרגיעה. איפה האאוריקה שלי?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה