יום שני, 11 בינואר 2016

ברכה אליאור

אליאור,
מעטים זוכים ממנה לברכת יום הולדת. וואלה הרווחת. הייתי מחויב כי אני מרגיש מספיק חיבה אליך כדי לא להתעלם מהפייסבוק כשהוא מנדנד לי שיש לך יום הולדת ואפילו מחבב אותך יותר מדי מכדי שפשוט אזרוק לך "יום הולדת שמח חח P:" ואסיים עם זה.
למה?
הגעתי לחדר בקרה מבואס מהתחת. לא רציתי להיות מכונאי. רציתי קרייה וכדי להעניש אותי בכוונה שמו אותי בתור מכונאי במקום טכנאי קשר. אחרי קורס של חודש עם חבורה של דאפרים סתומים כבר לא פיתחתי ציפיות מאנשים סביבי. למעשה גם מי שהיה פה לא הרשים אותי במיוחד. אבל אז אנחנו מגיעים אליך... פתחת ספר מהפתוחה ופתאום גיליתי עוד בן אדם שפוי איתי פה.
אפשר לומר שריככת את המכה. קפצתי בינך לבין טל כל הזמן שלי פה פשוט כי שניכם הייתם הכי קרובים למה שאני אוהב.
טיפוסים כמוך הם כמו מדענים של כסף. אתם חוקרים, מחפשים ובונים תיאוריות לרווח כלכלי. אתם לא כלכלנים כי לא מעניין אתכם כל כך התיאוריות והזרימה של הכסף, מעניין אתכם איך הוא מגיע אליכם בסוף. המחשבה לקרקע הזאת נורא גרמה לי לחשוב.
מנגד, אתה חנון במובן המלא של המילה. אתה לא אוהב לחשוב את עצמך לכזה אבל אתה חנון כמוני (אולי פחות ממני).
לא משנה אם זה בשמונה בבוקר לפני הקפה, בהפסקת הצהריים כשאני רוצה פאקינג לקרוא ספר או אפילו באחד בלילה כשאני צריך לישון, לדבר איתך היה פשוט כיף. לחשוב, ללמוד, לנסות לאתגר אותך, בדיחות שאנשים כמונו נהנים מהם (ומבריחים אנשים אחרים). אולי הדבר הכי פרקטי שנתת לי זה הבנה איך להתמודד עם הבור המסריח הזה. אני פשוט לא יודע איך להתמודד עם אנשים פה כי לא התמודדתי עם זה בחיים.
לימדת אותי לחפש את הזיק המעניין באנשים ולהנות ממנו. זה משהו מטורף שלא היה לי. איך להבין אותם ולפעמים גם להשתמש בהם לטובתי.
רומן עם המיקוד שלו במטרה או אנטון עם הלב שלו (עם אלי וגיא זה ייקח לי קצת זמן).
לקרוא את שחר, יוסי ואיציק.
אנטון כל הזמן צוחק שברגע שהם יעזבו אני אמות פה. אני לא כל כך לחוץ. בעיני הסמכת אותי בחודשים איתך מצוין למקום הזה.
מה לומר למי ובאיזו צורה, איך לא לצאת פראייר, איך להתנהל בחדר קטן ומצ'וקמק עם אנשים, איך לא ליפול לריבים מפגרים ואיך להשיג את המטרה זלך עם איזה דפאר בלי ללכת איתו מכות.
אז בקיצור תודה על הכל.
כתבתי מה נתת לי אבל מעבר ליחסים הפרגמטיים שלנו, יש לי משהו מעבר לגביך. הערכה אפשר לומר. כמה שאני מתלונן שאין לי כסף ושאני שובר ת'תחת לעצמי, נקודות ההתחלה שלנו שונות לגמרי.
התחלת עם פחות ממני ואתה מאיץ הרבה יותר ממני. אפשר לצחוק לפעמים שאתה עצלן אבל אם מסתכלים על קורות החיים שלך (שאני מנחש שבאיזה שהוא שלב יש מצב שאני אכתוב), אתה מחזיק בהספק מרשים במיוחד.
זה לא כי קנו לך כל שנה ליום הולדת מניות או שהעניקו לך כלים מיוחדים שלשאר האוכלוסייה אין. האנגלית שלך ושלי מעידות על כך שאני קיבלתי יתרון קל מהבחינה הזאת. זה נחישות.
זה מה שעושה אותך למדען של כסף אדיר. אתה חדור מטרה ושום דבר לא יפריע לך להשיג אותה.
אז במקום לאחל לך יום הולדת שמח וכל החרא הזה אני אכתוב לך שתמשיך להצליח ולשגשג ולצמוח ולהשתבח עם השנים ואולי אם אני באמת אצטרך לאחל לך משהו זה שתסתכל גם לצדדים ותהנה מהם. הדרך יפה וגם ממנה אפשר ללמוד על המירוץ לכסף.
יום הולדת שמח,
חורחה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה