לפני מספר חודשים טינדר יידע אותי על match.
אני בדרך כלל לא משתמש באפליקציות כאלו או מתחיל עם נשים בכלל. אין לי עניין בכך. בין שתי עבודות לצבא לעריכת הספר, להכניס מישהי להכל זה כמעט בלתי אפשרי. מה גם שהתלאות שהצגתי בספר הוציאו לי כל שאיפה לאינטרקציה מינית.
אבל באותו רגע זרמתי עם הרגע והתחלתי לדבר איתה. בחורה שזופה, חמודה, דוברת אנגלית. היא כתבה עם המון ארס וציפתה שזה יפגע בכבודי אבל המרתי את זה להתלוצצויות. זה גרם לה לחבב אותי.
ביום למחרת נחשף לי פרט בעייתי - היא מרוקאית. לא מרוקאית במובן של אחת שאמא שלה יודעת לבשל, מרוקאית במובן של גרה במרוקו ומגיע לתל אביב לחודשיים כל שנה. היא מוסלמית אדוקה ואנטי ציונית. בחורה מאוד נבונה , סטודנטית באיזו אוניברסיטה במרוקו.
אני בדרך כלל לא משתמש באפליקציות כאלו או מתחיל עם נשים בכלל. אין לי עניין בכך. בין שתי עבודות לצבא לעריכת הספר, להכניס מישהי להכל זה כמעט בלתי אפשרי. מה גם שהתלאות שהצגתי בספר הוציאו לי כל שאיפה לאינטרקציה מינית.
אבל באותו רגע זרמתי עם הרגע והתחלתי לדבר איתה. בחורה שזופה, חמודה, דוברת אנגלית. היא כתבה עם המון ארס וציפתה שזה יפגע בכבודי אבל המרתי את זה להתלוצצויות. זה גרם לה לחבב אותי.
ביום למחרת נחשף לי פרט בעייתי - היא מרוקאית. לא מרוקאית במובן של אחת שאמא שלה יודעת לבשל, מרוקאית במובן של גרה במרוקו ומגיע לתל אביב לחודשיים כל שנה. היא מוסלמית אדוקה ואנטי ציונית. בחורה מאוד נבונה , סטודנטית באיזו אוניברסיטה במרוקו.
לאחרים הדבר יסתמן כבעיה אבל אני אחד שאין לו שום ערך אמיתי לדברים גדולים כמו לאומיות, מדינות או דתות
המשכנו לשוחח, היא הייתה מאוד מתוחה אבל שמה לב בעצמה שהשיחות בינינו תמיד התנהלו כל כך טוב. שנינו הבנו זה את זה. ובכל זאת כל שיחה כמעט הסתיימה עם השאלה המתוחה:
"Don't you have a problem with the fact that we are enemies?"
ובתורי שאלתי אותה:
"Enemies? Are you french?"
בפעמים אחרות השיחות גלשו לפילוסופיה ושיחות על דתות, מוסר והכי גרוע פוליטיקה. היחסים הקצרים שלנו הסתיימו בפעם אחת כשדנו על עמנואל קאנט וזה גלש למוסריות לפי קאנט. לדבריו צריך להאמין באלוהים כדי לייסד תפיסה מוסרית. אחרי שחזרנו שוב לוויכוח המוכר בנושא אתאיזם היא סיימה את השיחה ב:
"It won't work between us."
המשכנו לשוחח, היא הייתה מאוד מתוחה אבל שמה לב בעצמה שהשיחות בינינו תמיד התנהלו כל כך טוב. שנינו הבנו זה את זה. ובכל זאת כל שיחה כמעט הסתיימה עם השאלה המתוחה:
"Don't you have a problem with the fact that we are enemies?"
ובתורי שאלתי אותה:
"Enemies? Are you french?"
בפעמים אחרות השיחות גלשו לפילוסופיה ושיחות על דתות, מוסר והכי גרוע פוליטיקה. היחסים הקצרים שלנו הסתיימו בפעם אחת כשדנו על עמנואל קאנט וזה גלש למוסריות לפי קאנט. לדבריו צריך להאמין באלוהים כדי לייסד תפיסה מוסרית. אחרי שחזרנו שוב לוויכוח המוכר בנושא אתאיזם היא סיימה את השיחה ב:
"It won't work between us."
היא התמודדה עם סתירה קשה. לא הייתי ציוני ואני גם לא מגדיר את עצמי כיהודי אבל אני ניצי וחתכו לי את השמוק. היא מכירה אותי כאויב אבל לא נהגתי כאויב. היא חיבבה אותי על חוש ההומור שלי אבל תמיד הציקה לה העובדה שאם אי פעם ממש נצא... אני כופר ורוצח.
וזה הדבר שהכי מפריע לי במוסריות. אני לא מאמין שיש כל קשר בין אידאליזם למוסר ובכל זאת אנשים מחברים בין השניים.
אתמול מישהי שאני מאוד מחבב כתבה לי הודעות על הקטע שלי על פמניזם. היא כעסה שטענתי שגילוח הרגליים ובכללי סטנדרט היופי מוכתב ממניעים ביולוגים. השתדלתי לא להיות גס או לתקוף. אני מחבב אותה. היא אינטיליגנטית ואדם טוב. היא התקשתה להאמין אבל שאני אדם טוב.
אבל מעולם לא זלזלתי בנשים. אדרבא, רוב האנשים בחיי שאני באמת מעריך הן נשים. אני לא מאמין בשום צורה שנשים פחותות לי ובהחלט שלא אשפוט מישהו בהתבסס על מגדר.
מנגד, אני מחויב לאמת שלי כפי שהיא נגלית במחקרים שאני קורא. אם אקרא שנשים נוטות לתפקוד שכלי נמוך יותר ביחס לגברים אז אצטרך לשנות את התפיסה שלי לגבי נשים. בכל זאת לא אשפוט נשים מולי בצורה זו, פשוט כשארצה לבצע קביעות תרבותיות אשתמש במידע הזה.
זו אחת הבעיות שלי עם אידאליזם באשר הוא: הסירוב לקבל מידע חדש והשיפוטיות לגבי אמונות שונות. פמניסטית שתשמע על ההבחנות שלי בין גברים לנשים יתחלחלו בלי שיפנימו שאין קשר בין זה לבין היחס שלי לבני אדם. פמניסטית שתקרא מחקר על הבדלים נוירוחוגים בין גברים לנשים תתכחש לכך מטעמים אידאולוגים. לא בשונה מאוכלוסיות אחרות שאנחנו אוהבים לבקר: דתיים.
השיחה הסתיימה כשהעירה שהנאצים היו צמחונים וזה בדיוק הקטע: יש הפרדה בין אידאליזם, השאיפות שלנו לצורה שהחברה תראה, לבין ההתנהגות היומיומית שלנו. הנאצים חארות כשזה נוגע לאידאלים שלהם ואנשים נפלאים כשזה נוגע ליומיום. בתור אידאליסטים הם שרפו יהודים ובתור אנשים הם אימצו בעלי חיים וטיפלו בהם.
אני דוגל בכך שכל האידאליסטים גרועים באותה מידה. הם אנשים עיוורים לאמת שפחות חשובה להם התנהגות אנושית, חמה ואוהבת לסובבים אותם כמו שחשובה להם התפיסה שלהם.
ככל שהם יותר אידאליסטים הם יותר גרועים.
במקום לקבל באהבה את השכן שלהם ולתת לו אהבה, הם יצאו למחאות אדירות לשיפור מצבו בצורה שהם הכי רואים לנכון. הם ישנאו אותו אם יתנגד לכך. המחאות האלו טובות רק כשיש להן מספיק כח ליצןר שינוי. אני מדבר בסקאלות של מפלגה גדולה או מהפכה בסגנון הצרפתי. לא איזה גולם כמו דב חנין חסר נשפעה. וגם אז לרוב ההשפעה שלהן מאוד מזעזעת.
אז למה קיימים האידאלים האלו? כי לא ניתן לאגד עדר תחת מטרה משותפת בלי אידאלים חברתיים. לא ניתן ליחס חברה בלי מטרות משותפות. אם לא נאמין בלאומיות, לא נוכל לשכנע בני אדם להקריב את חייהם למען המדינה ולא יהיה מי שיגן עלינו מפני אוכלוסיות עוינות מבחוץ.
"הבחוץ" כמובן לא יוגדר מלכהתחילה בלי הלאומיות אבל תוקף הוא תוקף והחיצוניות הזאת עוזרת לנו להצביע מצוין מיהו החוץ הזה.
במשפחה שלי קורה דבר משעשע שהדודים מאוד מחבבים אותי עד שאני מספר להם שאין לי ערך בצבא או במדינה. אז הם פותחים בבלדה המוכרת על אמתי האינטרסנט חסר הערכים.
תסבירו להם את כמות הפעמים שהשקעתי מעצמי לזולת ברגעים אלו.
וזה הדבר שהכי מפריע לי במוסריות. אני לא מאמין שיש כל קשר בין אידאליזם למוסר ובכל זאת אנשים מחברים בין השניים.
אתמול מישהי שאני מאוד מחבב כתבה לי הודעות על הקטע שלי על פמניזם. היא כעסה שטענתי שגילוח הרגליים ובכללי סטנדרט היופי מוכתב ממניעים ביולוגים. השתדלתי לא להיות גס או לתקוף. אני מחבב אותה. היא אינטיליגנטית ואדם טוב. היא התקשתה להאמין אבל שאני אדם טוב.
אבל מעולם לא זלזלתי בנשים. אדרבא, רוב האנשים בחיי שאני באמת מעריך הן נשים. אני לא מאמין בשום צורה שנשים פחותות לי ובהחלט שלא אשפוט מישהו בהתבסס על מגדר.
מנגד, אני מחויב לאמת שלי כפי שהיא נגלית במחקרים שאני קורא. אם אקרא שנשים נוטות לתפקוד שכלי נמוך יותר ביחס לגברים אז אצטרך לשנות את התפיסה שלי לגבי נשים. בכל זאת לא אשפוט נשים מולי בצורה זו, פשוט כשארצה לבצע קביעות תרבותיות אשתמש במידע הזה.
זו אחת הבעיות שלי עם אידאליזם באשר הוא: הסירוב לקבל מידע חדש והשיפוטיות לגבי אמונות שונות. פמניסטית שתשמע על ההבחנות שלי בין גברים לנשים יתחלחלו בלי שיפנימו שאין קשר בין זה לבין היחס שלי לבני אדם. פמניסטית שתקרא מחקר על הבדלים נוירוחוגים בין גברים לנשים תתכחש לכך מטעמים אידאולוגים. לא בשונה מאוכלוסיות אחרות שאנחנו אוהבים לבקר: דתיים.
השיחה הסתיימה כשהעירה שהנאצים היו צמחונים וזה בדיוק הקטע: יש הפרדה בין אידאליזם, השאיפות שלנו לצורה שהחברה תראה, לבין ההתנהגות היומיומית שלנו. הנאצים חארות כשזה נוגע לאידאלים שלהם ואנשים נפלאים כשזה נוגע ליומיום. בתור אידאליסטים הם שרפו יהודים ובתור אנשים הם אימצו בעלי חיים וטיפלו בהם.
אני דוגל בכך שכל האידאליסטים גרועים באותה מידה. הם אנשים עיוורים לאמת שפחות חשובה להם התנהגות אנושית, חמה ואוהבת לסובבים אותם כמו שחשובה להם התפיסה שלהם.
ככל שהם יותר אידאליסטים הם יותר גרועים.
במקום לקבל באהבה את השכן שלהם ולתת לו אהבה, הם יצאו למחאות אדירות לשיפור מצבו בצורה שהם הכי רואים לנכון. הם ישנאו אותו אם יתנגד לכך. המחאות האלו טובות רק כשיש להן מספיק כח ליצןר שינוי. אני מדבר בסקאלות של מפלגה גדולה או מהפכה בסגנון הצרפתי. לא איזה גולם כמו דב חנין חסר נשפעה. וגם אז לרוב ההשפעה שלהן מאוד מזעזעת.
אז למה קיימים האידאלים האלו? כי לא ניתן לאגד עדר תחת מטרה משותפת בלי אידאלים חברתיים. לא ניתן ליחס חברה בלי מטרות משותפות. אם לא נאמין בלאומיות, לא נוכל לשכנע בני אדם להקריב את חייהם למען המדינה ולא יהיה מי שיגן עלינו מפני אוכלוסיות עוינות מבחוץ.
"הבחוץ" כמובן לא יוגדר מלכהתחילה בלי הלאומיות אבל תוקף הוא תוקף והחיצוניות הזאת עוזרת לנו להצביע מצוין מיהו החוץ הזה.
במשפחה שלי קורה דבר משעשע שהדודים מאוד מחבבים אותי עד שאני מספר להם שאין לי ערך בצבא או במדינה. אז הם פותחים בבלדה המוכרת על אמתי האינטרסנט חסר הערכים.
תסבירו להם את כמות הפעמים שהשקעתי מעצמי לזולת ברגעים אלו.
מה אני מציע במקום? ובכן זה לא יעזור לחברה אבל בחיאת, תעדיפו לבנות מערכת ערכים שתתמקד בסביבה הקרובה לכם מאשר לחברה הגרנדיוזית והבדיונית. תסתכלו על הסובבים לכם, מעתה הם יהיו הערכים שלכם. "טוב" ו"רע" תשפטו לפי כמה שאתם עוזרים להם ומשמחים אותם. אהובתכם תהיה אלוהים, חבריהם יהיה מעמד הפועלים ואפילו הקופאית בסופר תהיה הפרה שאתם כל כך רוצים להציל.
כך תהיו חופשיים לבנות אפיסטמולוגיה המנותקת ממוסר, תוכלו להתמקד בלרצות את הסביבה שלכם באמת ולא סט ערכים וייתכן שיזכרו אתכם יותר לטובה.
את מטרות החברה תשאירו לאידאליסטים הטיפשים ולעשירים שבאמת יכולים לממן את הדברים האלו.
כך תהיו חופשיים לבנות אפיסטמולוגיה המנותקת ממוסר, תוכלו להתמקד בלרצות את הסביבה שלכם באמת ולא סט ערכים וייתכן שיזכרו אתכם יותר לטובה.
את מטרות החברה תשאירו לאידאליסטים הטיפשים ולעשירים שבאמת יכולים לממן את הדברים האלו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה