אהבה לעיוור

להסביר לאדם שמעולם לא חווה זאת מהי אהבה זה כמו לספר לעיוור את המשמעות של צבעים וצורות אצלך.
מדוע אנחנו משתאים מול יצירת אומנות ונגעלים מהמעורר סלידה. כך אהבה היא טעם בחיים שנראה לפעמים לא מובן.
להסביר לאדם מהי אהבה נכזבת זה כמו לתאר את הטעם בכאב. הם כולם אומרים לי לעזוב אותה, לשכוח, לחזור לקדמותי אבל אני פשוט לא יכול. נחשפתי לחוש חדש והוא מציע דברים מדהימים.
אין נורא יותר מלחייה הקרה ומנגד אין נפלא יותר מהצחוק שלה.
לשמח אותה ביום סגרירי חשוב לי יותר מכל גדולה אחרת שאני יכול להשיג.
זוהי אהבה. אנשים מאמינים שיש אלטרואיזם בעולם אבל לא, אלו צורות שונות של אהבה שגורמות לנו להשתעבד לאדם אחר. הוא החשוב ביותר בעולם פתאום. היום שהוא נובל עולמך קורס בבת אחת.
ואהבה נכזבת זה הנורא ביותר. יחסים קשים במיוחד. כשהיא מרכז עולמך ואתה פריט בחייה. זה פשוט לא יכול להיות. וזה באמת לא שורד.
אתה מוצא את עצמך בלעדיה פתאום וזה נורא. כמו לטפס הר אדיר ולדעת שהנוף שמתגלה לך יעלם בן רגע. זה אסון.
אני ריק כבר חודשים. ככל שעובר הזמן אני מבין כמה זה חשוב לי יותר. בימים קשים, היא הנחמה. היא העורף. הפוך החם כשבחוץ הכל סוער.
וכשהיא לא נמצאת, אין מי שיחזיק אותי. אין מי שיעשה אותי מאושר. אתה טעמת אושר פעם אחת כשאהבת אותה. לתת לה היה האושר. עכשיו... כלום. אין פורקן, אין נחת, אין שנת ישרים. כל פעילות מסורבלת וקשה.
היא לא תבין את זה.
איש מסביבי לא מבין.
רק אלו שהתאהבו באמת.