חמש נשים מחרמנות אותי.
המשקית (חינוך), המלצרית, החוליית מחשב...תית, דוייטש והקצינה.
ככל שאני מתעמק יותר וחובט בעצמי כך אני מאמין יותר שהתשובות מוחשיות יותר.
אני מזדהה במגדר השלישי. גוף אידאלי עבורי, כזה שאני משייך לעצמי בפנטזיות מיניות הוא גוף מתוח, שרירי אבל לא נפוח. מהסוג של נערות פילטיס. ללא שיער. לבקן. שטוח בחזה, לא ציצים, לא אישה. שיער ארוך בלונדיני גולש. איבר מין קטן.
הפנים באישה האידאלית צריכות להיות משהו מיוחד. אני כבר די משוכנע שהפנטזיה היא בחורה וממש לא בחור. כשאני מנסה לדמיין בחור זה לא צולח. אבל היא מהמגדר הרביעי.
עלמה צעירה. עיניים גדולות של חתול. חיוך שמסמם אותך. שיער בריא, רצוי לא ענוד בצורה משעממת אלא משהו מעניין, לא שדיים גדולים כל כך, רגליים ארוכות.
היא מחזיקה סיגריה ויש לה מבט בעולם שמשכנע אותך שהיא רואה דברים עמוק יותר ואנשים בצורה מרוחקת וקרה.
אנחנו שנינו מתכנסים איפה שהוא במרכז בספקטרום הגברי נשי. באנדרוגיניות. בזמן שאני מנסה לפנות יותר לכיוון הנשי שלו, היא לכיוון הגברי.
היא דומיננטית וחזקה. זה נובע מהרקע הפסיכולוגי שלי. דעתנית. היא למעלה בסקס. מנחה אותו, מנהלת, מכילה אותי בתוכה.
יש לה תשוקה מינית בוערת ולי פחד של אדם לא מנוסה ומחשבות על אהבה מהסוג ארוך הטווח שלא מתה.
אבל פנטזיות לצד ומציאות לצד. אני אדם דעתן, שמתקשה להתחבר ועם אגו לא קטן. אני אתקשה לתת למישהי להיות השוחטת כל שזה יבוא במאבק. אבל זאת הפנטזיה. חולני? אני אדם חולה. לא התכחשתי לכך. אימצתי זאת באהבה כי זה אומר שלפחות יש לי משהו אחר מכולם.
הגעתי על זה בתהליך שתיארתי בטקסט mushin (שאני ממש חייב לערוך). התנתקות מוחלטת מכל מחשבה, דעה מוקדמת, ידיעה ופשוט התמקדות בעכשיו ולהאגיש מה נכון. זה נכון. זה הטבעי שלי. זה מה שאני מרוצה ממנו.
אני לאחרונה בעל ביטחון עצמי רב. לא נרקסיזם. אני מודה בטעויות וחסרונות. אבל אני מסוגל להתמודד עם אנשים שמנסים לפגוע בי. משהו שלא הצלחתי בעבר. אני עומד על שלי. אני לא משתמש במסכה או במפלץ כבר אף פעם. אני אדם בוגר וחי.
אבל, ברגע שאני מדבר עם נשים שאני חש אליהן משהו, אני לא מתפקד. או מתפקד חרא. עם האחרות אני מדבר מצוין. לשון חלקה, ציניות חדה וחיוך לבבי. איתן? פשוט לא. זה משגע אותי. כאילו אני חושב על זה שעשיתי לדוייטש טובה ואז הכנסתי ביט לפטישון והחוויתי תנועה של אינון. מה אתה מפגר? מי עושה דברים כאלה? התנצלתי על ההתנהגות שלי בכנות גבוה על כמה שאני יצאתי דובאיוב.
אני אדם אחר לידן. טיפש מוחלט שלא מסוגל לדבר כמו שצריך. וזה לא מאהבה. זה לא מהתחושות העילאיות שחשתי. מחילופי התנהגות מהירים, מחשבות מתמידות עליהן, חוסר בשינה כמו הרגשות שהיו לי למשקית (תש) ופשוט נעלמו לאחרונה. זה פשוט מביטחון עצמי שנמס כמו שוקולד בשמש הישראלית לידן. נעלם לשום מקום.
והמשקית? מה אני חש למשקית? זה קשה כי מצד אחד אני לא חווה סימפטומים של אהבה יותר. גם סימפטומים של דיכאון מדחייה אני לא חווה. אבל הלבידו? זה שאני רוצה שהיא תהיה לי לידידה קרובה ברמה של יחסים נשיים? מה זה צריך להיות?
נאמר שאהבה חברותית בנויה משיקולי רווח והפסד. טוב לי איתך על כן אהיה איתך וכשאהיה לי רע אדחה אותה. בכל זאת אקריב למענך אבל עד גבול מסוים.
אבל זה לא זה. במשולש של מתן תמיכה, מיניות והסתמכות אני לא רואה את המיניות בצורה הישירה של סקס. מה אני כן רוצה? זה משולש אחר. אינטימיות, מחויבות ודחף מיני בו אני חש רצון לאנטימיות גבוה מאוד. המחויבות מתעמעמת מבחינת הרצונות הרגשיים למרות שראציונלית אני רצה אותה גם. הדחף המיני לא. אני לא רוצה לזיין אותה עד שזרע יצא לה מהעיניים או מהפה או מהאף או מאיזו צנרת שלא מחוברת משני צידי הגוף.
אז מבחינת נטיות מיניות אני מאמין שאני מגבש פרופיל לא רע בינתיים. אני מאמין שברגע שהוא יתייצב לחלוטין יהיה לי יותר קל לגשת לנשים כי אבין בדיוק איך אני רואה אותן. מבחינת המשקית? זה הדבר הכי מבלבל בינתיים.
אלו בעיתיים כי הנשים והמשקית יותר ממשיים מהדיון שלי על מיניות ולהם אין לי תשובה כעת. נקווה לטוב.
לילה טוב בינתיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה