לפני שאני כותב טור דעה, נתחיל בהערה. קיבלתי יומן יפיפה לחנוכה ואני מת לכתוב בו. מנגד, אם אכתוב בו זה קצת יבטל את הטעם לכתוב פה. דעתי חלוקה. זה בהחלט מגניב שיש לך עצם מוחשי עם המחשבות שלך אבל פה הן יהיו יותר נצחיות ומכילות את הפקטור החשוב של חשיפה והודאה.
אשתמש בו כנראה במצב הרוח.
אז... שני סוגים של אנשים מעצבנים אותי כל פעם מחדש והם פוליטיקאים ואנשי תקשורת. nשניהם כאילו מצפים מהם לעשות את התפקיד שלהם בלי שום השכלה בו או הסמכה. גרמן מחזיקה בתואר ראשון בהיסטוריה כללית ותואר שני במנהל עסקים. אני לא יודע מה הם חשבו לעצמם אבל אני מעדיף רופא עם יכולות ניהוליות שינהל את מערכת הבריאות שלי או כלכלן ורופא יחד. אחד הדברים שהכי עיצבנו אותי בגרמן היה כשביטלה את הפלרת המים בישראל בשקט ובניגוד לייעוץ של כל היועצים שלה.
ארדן נלחם בחוות מזור בלי שתהיה לו שום עילה לכך. החווה עצמה לא הפרה שום הסכם בין לאומי או שום חוק. להפך, בעולם היא ידועה כחוות גידול קופים לניסויים מאוד מוסרית (בהחלט יותר מהאלטרנטיבה שהיא לרוב רכישה מסין). בפעמים שניסו להעלות אותה מול בג"צ היא זכתה. לא כי היא מחזיקה בכח עצום כל כך. פשוט כי היא באמת לא עושה שום דבר בניגוד לחוק הישראלי, לערכי המוסר או לכל קוד אחר. העובדה שארדן הפיל את חוות מזור היא ביריונות עלובה.
יותר מזה, הוא פגע בכך במחקר בישראל. אם אין חוות קופים בארץ, צריך לייבא את הקופים מחו"ל. לייבא מחו"ל עולה יותר כסף. כמות הניסויים בקופים שיואשרו תפחת. כמות המידע שנרוויח מקופים תפחת.
לשני הסיפורים יש דימיון רב. מדובר בשני פוליטיקאים עלובים שאידיאליסטים טיפשים הפעילו על המשרדים של שניהם לחץ ולהם לא היה אכפת להיכנע ללחץ. למה? כי הם לא באמת מבינים את ההשלכות של המעשים שלהם והציבור כל כך מטומטם שלא אכפת לו מפגיעה בחוות גידול חיות או הפלרה למרות שזה משפיע עליו מאוד.
ארדן נלחם בחוות מזור כי טבעונים לא רצו אותה. מה שמפריע להם זה לא באמת העובדה שחוות מזור מתעללת בקופים כמו שהם אוהבים לומר. אפילו לא הטענה העלובה שלהם שניסויים בבעלי חיים לא חשובים למחקר המדעי. אכפת להם פשוט בפגיעה בעולם החי. זה גם מעלה לי את החלסטרה. טבעונים לא נלחמים כדי שאנשים יהיו טבעונים. הם לא נלחמים במדע בצורה ישירה או בצריכת בשר. פשוט מזיינים את המוח שייבוא פרות מאוסטרליה זה לא בסדר או שחוות מזור לא מוסרית. זה מאבק חסר כבוד.
זה גם חסר כבוד עבור מדינאי להעדיף את האינטרס שלו על חשבון אינטרס הציבור. אבל הנושא של אינטרסים הוא בעיה ששזורה בפוליטיקה כמו שהנאה שזורה בהתמכרות. מה שמשעשע הוא שגרמן וארדן הם אפילו לא ממש נבחרי הציבור. נבחר ציבור כשמו כן הוא, אדם שהציבור רצה שישכהן ולכן הצביע לו. אבל האם באמת מישהו שם פתק לליכוד או ליש עתיד בשביל ארדן או גרמן? לא! הם שמים פתק לביבי או מר בלורית. נזרום ואפילו נאמר שזה בשביל רשימה חזקה שמורכבת מאנשים שהאזרח אוהב כמו במקרה של העבודה. אפילו שיש ששונאים את המנהיגים שלה, אנשים ממשיכים להצביע לה כי יש לה נאמברים.
אבל גרמן וארדן? הם רטרו וירוסים שנדחפים לרשימה כדי למלא מספרים. הם חסרי חשיבות אמיתית ואף אחד לא באמת מצביע למפלגה בשבילם. אנשים קטנים ועלובים.
אבל מה שמקומם אותי יותר מזה היא העובדה שאין שום דבר מקצועי בניהול התחומים המקצועיים. בפרויקט כלכלי עם רווח בעל סקאלה גדולה אם זה רפואי, כלכלי, אקולוגי וכן הלאה, יבחרו אנשים עם השכלה בתחומים אלו. כי אלו תחומים בהם הנבחר צריך לבחון אפשרויות מקצועיות שונות עבור הטובה ביותר. אפשר לשפוט אותו גם לפי כושר הבחירה שלו ביניהם בועדות מקצועיות. אבל פוליטיקאים, אנשים בורים וטיפשים חסרי השכלה, לא יבחרו בהחלטה המקצועית ביותר אלא בהחלטה הכי נוצצת לציבור, שגם הוא מטומטם. יאיר לפיד לא יבחר בהגדלת ההיצע של הדירות במרכז, הוא לא יפסיק את התמיכה המטומטמת בפריפריה על חשבון המרכז בהטבות מס ושאר השטויות. לא, הוא יציע חוק מע"מ אפס או חוק פיקוח מחירים שאף כלכלן לא ממליץ עליו.
אז יש להם יועצים שאמורים להציע להם פתרונות, אבל הם לא יקשיבו ליועצים. התפקיד שלהם הוא להיבחר. משמע שהציבור יבחר בהם ופוליטיקאים יאהבו אותם. משמע לקבל החלטות שהן פופוליסטיות או מטיבות עם חבריהם.
כשפוליטיקאי, נאמר גברת שלי יחימוביץ', תואר ראשון במדעי ההתנהגות, ממליץ על תרופה, סוצאליזם למשל, היא לא בהכרח טובה יותר. להפך, סוצאליזם במהלך ההיסטוריה מתגלה כאחד הפתרונות המטומטמים בספר עם אין ספור כשלונות, כולל כאלו בישראל. הוא ההומואופתיה של עולם הכלכלה - מי שלמד את התחום מתנגד אליו נחרצות, גם מהשמאל הכלכלי ואתה יכול להיות בטוח שמי שתומך בו הוא אדם מפוקפק.
למה שנבחר ביחימוביץ' בשל משנתה הכלכלית? היא לא למדה כלכלה! למה שנבחר בגרמן בשל משנתה בנושא בריאות?
זה מגיע לרמות חדשות של אבסורד כשחושבים למשל על השר פירון שעבור לא מעט ממצביעי יש עתיד מייצג בדיוק ההיפך ממה שמישהו שואף לחינוך החילוני.
לא. הם לא האנשים שאנחנו רוצים שיגעו לנו במערכות האלו. אנחנו רוצים שמי שינהלו אותן יהיו אנשים מהתחום עם ידע רב בנושא ומיומנות רבה. אנחנו רוצים אנשים שלא יפחדו ממה שפוליטיקאים אחרים יאמרו או ממה שהציבור יצביע אלא מועדות מקצועיות שישפטו אותם על עבודה לקויה.
והנהגת כל המערכת? מה אנחנו מצפים מראש ממשלה? אני מצפה לשחמטאי או אסטרטג. לא לדביל שיצא מהתקשורת. אבל אני גם מצפה שברגע שהמערכת תנוהל על ידי אנשי מקצוע, התפקיד שלו יהיה קטן בהרבה. גובל לנסיך מקיאווליסט.
ואנשי התקשורת? כמובן שהם גם מעלים לי את החלסטרה.
באיזו זכות הם מבקרים אנשי בריאות, כלכלנים ומדינאים?
לאחרונה קראתי רשומה של בלוג שאני אוהב מאוד, דעת מיעוט:
http://blogs.haaretz.co.il/orikatz/453/
אני מצפה שיתנו לתקשורת מרווח כמה שיותר גדול להבעת דעה. אני מצפה שיהיה קל לכתוב עיתון או אתר גם אם אין מאחוריך מולטי מיליארדר. אבל, לצד כל זה, אני מצפה גם שלא יתנו לתקשורת להשמיץ אנשים בטיפשות ובשיקרות. אסור להם להציג גרפים עם כריית ציטוטים וצ'רי פיקינג, לא להשתמש בכותרות הופכיות לחלוטין לתוכן ולא לתעד בצורה הסותרת את המציאות.
כשאורלי וגיא מציגים את מר רודריגז (שלקרוא לו פרופסור או דוקטור זה מחדל) מזיין את המוח שחלב קשור לסרטן המעי הגס כשלמעשה הקשר הוא הופכי ולא חיובי (http://jnci.oxfordjournals.org/content/96/13/1015.long), אני מצפה לתביעה, הבהרה של הטימטומת או כל צורה אחרת של ענישה מידי הממשלה. שלא ישקרו לכם או יזיינו לכם את המוח שמדובר בפגיעה בחופש הביטוי. חופש הביטוי עוסק בחופש לבטא דעה או אמונה. נושאים אותם לא ניתן לבחון באמצעים אמפריים או שניתן אך הם לא סותרים חד משמעית נתון יחיד. רודריגז רשאי להחזיק בדעה שלמרות כל הממצאים, חלב לא בריא ואז לזיין את המוח כמו מטומטם על תיאוריות קונספירציה שמועצת החלב מחזיקה ביקום או משהו מפגר כזה. סוצאליסטים יכולים להאמין, בניגוד לכל תצפית על מדינה שניסתה סוצאליזם אם זו סין, קוריאה, קובה או ברית המועצות ולהמון גרפים ותצפיות, שפגיעה בתחרות זה יעיל. הם ממש לא יכולים לטעון אבל שהעלאת שכר המינימום לא מובילה לגל פיטורים על פי התצפיות או שמחקרים מראים שחלב מסרטן. זו הוצאת דיבה.
זה לא מוביל להתבטאות חופשית או לפלורליזם. זה מוביל לכאוס. כי כל אחד יכול להשמיץ באיזו צורה שרק חפץ את הגופים הגדולים בלי שום עילה ובכך להוביל לחשדנות מיותרת במוסדות, שנאה ולמלחמה העיקשת לא לצאת פראיר. יש ביקורת למוסדות. המון ממנה. לא צריך לתקוף אותם על דברים שהם לא עשו או דברים שאין להם שליטה עליהם.
אני רואה לפעמים טלויזיה. לפעמים מסתכל בפרסומות. יש פרסומת חדשה על איזו תרופה הומאופטית. למה להמליץ לאדם שלא מבין בפרמקולוגיה או רפואה תרופה? האדם בעל ההשכלה לעסוק בכך צריך להיות זה שבוחר את התרופה ולא הבור מהרחוב. הוא זה שצריך לומר לאזרח מה לקחת ולכן הוא זה שצריך לשווק לו תרופות. זה בעולם אידאלי כמובן. בעולם שלנו עדיף לחברה שיודעת שאין לה שום דבר לחדש או לתרום לשווק את המוצר החרא שלה להמון כי הוא לא בוחן את המוצר בהתאם למתחרים שלו בשוק כדי למצוא את הטוב ביותר אלא בורר אותן לפי מידת הפירסום.
כך הם פוליטיקאים ואנשי תקשורת. לבנט לא רצוי לשווק את משנתו בנושא המשבר לאנשים שלמדו היסטוריה של המזרח התיכון או מדעי המדינה. הם יקטלו אותו. עדיף לו לשווק את זה לאנשים שכן יקנו את זה, למטומטמים. אבל המטומטמים לא צריכים להיות אלו שיקנו את זה או אלו שמוכרים להם את זה. זאת צורת שילטון בעייתית.
אנשי תקשורת ישווקו לנו את הפוליטיקאים. הם הפורמט לפרסומת בשבילם. ייתכן אפילו שהם חלק מהמטומטמים שקונים את זה. הם חלק מהבעיה.
כשאני כותב את שורות אלו אני מבין שזה מניפסט נגד הדמוקרטיה. אני יוצא עם אדם בעל יומרה שיש לו איזו צורת שלטון חדשה ויעילה יותר. למעשה אני מאמין שמי שצריך לעסוק בבניית צורות ממשל הוא אדם הלמד תורת המשחקים ומסוגל ליישם אותה למבנים פוליטיים. ממש לא אני. אבל אני מאמין שצורת ממשל שתטיב עם האזרח צריכה לכלול את האלמנט הטכנוקרטי. לא יודע על פי מה האזרח צריך לבחור את המנהיגים שלו. אני יודע על פי מה הוא ממש לא צריך לבחור אותם. אני יודע גם שהבחירה שלו לשר האוצר לא צריכה להיות בין בורים. אם כבר שמפלגות ישווקו לנו כלכלנים לשרי אוצר, רופאים לשרי בריאות וכן הלאה. או שבכלל לא ישווקו. שהשרים יהיו פשוט המוצלחים ביותר, כל אחד מתחומו ויבחרו כמו שבוחרים מועמדים לפרס נובל, בועדות לפי יכולתם. שהאזרח יצביע רק לאדם שינהיג את כל המערכת. נקווה אולי שהוא יהיה מדינאי אמיתי.
ארדן נלחם בחוות מזור בלי שתהיה לו שום עילה לכך. החווה עצמה לא הפרה שום הסכם בין לאומי או שום חוק. להפך, בעולם היא ידועה כחוות גידול קופים לניסויים מאוד מוסרית (בהחלט יותר מהאלטרנטיבה שהיא לרוב רכישה מסין). בפעמים שניסו להעלות אותה מול בג"צ היא זכתה. לא כי היא מחזיקה בכח עצום כל כך. פשוט כי היא באמת לא עושה שום דבר בניגוד לחוק הישראלי, לערכי המוסר או לכל קוד אחר. העובדה שארדן הפיל את חוות מזור היא ביריונות עלובה.
יותר מזה, הוא פגע בכך במחקר בישראל. אם אין חוות קופים בארץ, צריך לייבא את הקופים מחו"ל. לייבא מחו"ל עולה יותר כסף. כמות הניסויים בקופים שיואשרו תפחת. כמות המידע שנרוויח מקופים תפחת.
לשני הסיפורים יש דימיון רב. מדובר בשני פוליטיקאים עלובים שאידיאליסטים טיפשים הפעילו על המשרדים של שניהם לחץ ולהם לא היה אכפת להיכנע ללחץ. למה? כי הם לא באמת מבינים את ההשלכות של המעשים שלהם והציבור כל כך מטומטם שלא אכפת לו מפגיעה בחוות גידול חיות או הפלרה למרות שזה משפיע עליו מאוד.
ארדן נלחם בחוות מזור כי טבעונים לא רצו אותה. מה שמפריע להם זה לא באמת העובדה שחוות מזור מתעללת בקופים כמו שהם אוהבים לומר. אפילו לא הטענה העלובה שלהם שניסויים בבעלי חיים לא חשובים למחקר המדעי. אכפת להם פשוט בפגיעה בעולם החי. זה גם מעלה לי את החלסטרה. טבעונים לא נלחמים כדי שאנשים יהיו טבעונים. הם לא נלחמים במדע בצורה ישירה או בצריכת בשר. פשוט מזיינים את המוח שייבוא פרות מאוסטרליה זה לא בסדר או שחוות מזור לא מוסרית. זה מאבק חסר כבוד.
זה גם חסר כבוד עבור מדינאי להעדיף את האינטרס שלו על חשבון אינטרס הציבור. אבל הנושא של אינטרסים הוא בעיה ששזורה בפוליטיקה כמו שהנאה שזורה בהתמכרות. מה שמשעשע הוא שגרמן וארדן הם אפילו לא ממש נבחרי הציבור. נבחר ציבור כשמו כן הוא, אדם שהציבור רצה שישכהן ולכן הצביע לו. אבל האם באמת מישהו שם פתק לליכוד או ליש עתיד בשביל ארדן או גרמן? לא! הם שמים פתק לביבי או מר בלורית. נזרום ואפילו נאמר שזה בשביל רשימה חזקה שמורכבת מאנשים שהאזרח אוהב כמו במקרה של העבודה. אפילו שיש ששונאים את המנהיגים שלה, אנשים ממשיכים להצביע לה כי יש לה נאמברים.
אבל גרמן וארדן? הם רטרו וירוסים שנדחפים לרשימה כדי למלא מספרים. הם חסרי חשיבות אמיתית ואף אחד לא באמת מצביע למפלגה בשבילם. אנשים קטנים ועלובים.
אבל מה שמקומם אותי יותר מזה היא העובדה שאין שום דבר מקצועי בניהול התחומים המקצועיים. בפרויקט כלכלי עם רווח בעל סקאלה גדולה אם זה רפואי, כלכלי, אקולוגי וכן הלאה, יבחרו אנשים עם השכלה בתחומים אלו. כי אלו תחומים בהם הנבחר צריך לבחון אפשרויות מקצועיות שונות עבור הטובה ביותר. אפשר לשפוט אותו גם לפי כושר הבחירה שלו ביניהם בועדות מקצועיות. אבל פוליטיקאים, אנשים בורים וטיפשים חסרי השכלה, לא יבחרו בהחלטה המקצועית ביותר אלא בהחלטה הכי נוצצת לציבור, שגם הוא מטומטם. יאיר לפיד לא יבחר בהגדלת ההיצע של הדירות במרכז, הוא לא יפסיק את התמיכה המטומטמת בפריפריה על חשבון המרכז בהטבות מס ושאר השטויות. לא, הוא יציע חוק מע"מ אפס או חוק פיקוח מחירים שאף כלכלן לא ממליץ עליו.
אז יש להם יועצים שאמורים להציע להם פתרונות, אבל הם לא יקשיבו ליועצים. התפקיד שלהם הוא להיבחר. משמע שהציבור יבחר בהם ופוליטיקאים יאהבו אותם. משמע לקבל החלטות שהן פופוליסטיות או מטיבות עם חבריהם.
כשפוליטיקאי, נאמר גברת שלי יחימוביץ', תואר ראשון במדעי ההתנהגות, ממליץ על תרופה, סוצאליזם למשל, היא לא בהכרח טובה יותר. להפך, סוצאליזם במהלך ההיסטוריה מתגלה כאחד הפתרונות המטומטמים בספר עם אין ספור כשלונות, כולל כאלו בישראל. הוא ההומואופתיה של עולם הכלכלה - מי שלמד את התחום מתנגד אליו נחרצות, גם מהשמאל הכלכלי ואתה יכול להיות בטוח שמי שתומך בו הוא אדם מפוקפק.
למה שנבחר ביחימוביץ' בשל משנתה הכלכלית? היא לא למדה כלכלה! למה שנבחר בגרמן בשל משנתה בנושא בריאות?
זה מגיע לרמות חדשות של אבסורד כשחושבים למשל על השר פירון שעבור לא מעט ממצביעי יש עתיד מייצג בדיוק ההיפך ממה שמישהו שואף לחינוך החילוני.
לא. הם לא האנשים שאנחנו רוצים שיגעו לנו במערכות האלו. אנחנו רוצים שמי שינהלו אותן יהיו אנשים מהתחום עם ידע רב בנושא ומיומנות רבה. אנחנו רוצים אנשים שלא יפחדו ממה שפוליטיקאים אחרים יאמרו או ממה שהציבור יצביע אלא מועדות מקצועיות שישפטו אותם על עבודה לקויה.
והנהגת כל המערכת? מה אנחנו מצפים מראש ממשלה? אני מצפה לשחמטאי או אסטרטג. לא לדביל שיצא מהתקשורת. אבל אני גם מצפה שברגע שהמערכת תנוהל על ידי אנשי מקצוע, התפקיד שלו יהיה קטן בהרבה. גובל לנסיך מקיאווליסט.
ואנשי התקשורת? כמובן שהם גם מעלים לי את החלסטרה.
באיזו זכות הם מבקרים אנשי בריאות, כלכלנים ומדינאים?
לאחרונה קראתי רשומה של בלוג שאני אוהב מאוד, דעת מיעוט:
http://blogs.haaretz.co.il/orikatz/453/
אני מצפה שיתנו לתקשורת מרווח כמה שיותר גדול להבעת דעה. אני מצפה שיהיה קל לכתוב עיתון או אתר גם אם אין מאחוריך מולטי מיליארדר. אבל, לצד כל זה, אני מצפה גם שלא יתנו לתקשורת להשמיץ אנשים בטיפשות ובשיקרות. אסור להם להציג גרפים עם כריית ציטוטים וצ'רי פיקינג, לא להשתמש בכותרות הופכיות לחלוטין לתוכן ולא לתעד בצורה הסותרת את המציאות.
כשאורלי וגיא מציגים את מר רודריגז (שלקרוא לו פרופסור או דוקטור זה מחדל) מזיין את המוח שחלב קשור לסרטן המעי הגס כשלמעשה הקשר הוא הופכי ולא חיובי (http://jnci.oxfordjournals.org/content/96/13/1015.long), אני מצפה לתביעה, הבהרה של הטימטומת או כל צורה אחרת של ענישה מידי הממשלה. שלא ישקרו לכם או יזיינו לכם את המוח שמדובר בפגיעה בחופש הביטוי. חופש הביטוי עוסק בחופש לבטא דעה או אמונה. נושאים אותם לא ניתן לבחון באמצעים אמפריים או שניתן אך הם לא סותרים חד משמעית נתון יחיד. רודריגז רשאי להחזיק בדעה שלמרות כל הממצאים, חלב לא בריא ואז לזיין את המוח כמו מטומטם על תיאוריות קונספירציה שמועצת החלב מחזיקה ביקום או משהו מפגר כזה. סוצאליסטים יכולים להאמין, בניגוד לכל תצפית על מדינה שניסתה סוצאליזם אם זו סין, קוריאה, קובה או ברית המועצות ולהמון גרפים ותצפיות, שפגיעה בתחרות זה יעיל. הם ממש לא יכולים לטעון אבל שהעלאת שכר המינימום לא מובילה לגל פיטורים על פי התצפיות או שמחקרים מראים שחלב מסרטן. זו הוצאת דיבה.
זה לא מוביל להתבטאות חופשית או לפלורליזם. זה מוביל לכאוס. כי כל אחד יכול להשמיץ באיזו צורה שרק חפץ את הגופים הגדולים בלי שום עילה ובכך להוביל לחשדנות מיותרת במוסדות, שנאה ולמלחמה העיקשת לא לצאת פראיר. יש ביקורת למוסדות. המון ממנה. לא צריך לתקוף אותם על דברים שהם לא עשו או דברים שאין להם שליטה עליהם.
אני רואה לפעמים טלויזיה. לפעמים מסתכל בפרסומות. יש פרסומת חדשה על איזו תרופה הומאופטית. למה להמליץ לאדם שלא מבין בפרמקולוגיה או רפואה תרופה? האדם בעל ההשכלה לעסוק בכך צריך להיות זה שבוחר את התרופה ולא הבור מהרחוב. הוא זה שצריך לומר לאזרח מה לקחת ולכן הוא זה שצריך לשווק לו תרופות. זה בעולם אידאלי כמובן. בעולם שלנו עדיף לחברה שיודעת שאין לה שום דבר לחדש או לתרום לשווק את המוצר החרא שלה להמון כי הוא לא בוחן את המוצר בהתאם למתחרים שלו בשוק כדי למצוא את הטוב ביותר אלא בורר אותן לפי מידת הפירסום.
כך הם פוליטיקאים ואנשי תקשורת. לבנט לא רצוי לשווק את משנתו בנושא המשבר לאנשים שלמדו היסטוריה של המזרח התיכון או מדעי המדינה. הם יקטלו אותו. עדיף לו לשווק את זה לאנשים שכן יקנו את זה, למטומטמים. אבל המטומטמים לא צריכים להיות אלו שיקנו את זה או אלו שמוכרים להם את זה. זאת צורת שילטון בעייתית.
אנשי תקשורת ישווקו לנו את הפוליטיקאים. הם הפורמט לפרסומת בשבילם. ייתכן אפילו שהם חלק מהמטומטמים שקונים את זה. הם חלק מהבעיה.
כשאני כותב את שורות אלו אני מבין שזה מניפסט נגד הדמוקרטיה. אני יוצא עם אדם בעל יומרה שיש לו איזו צורת שלטון חדשה ויעילה יותר. למעשה אני מאמין שמי שצריך לעסוק בבניית צורות ממשל הוא אדם הלמד תורת המשחקים ומסוגל ליישם אותה למבנים פוליטיים. ממש לא אני. אבל אני מאמין שצורת ממשל שתטיב עם האזרח צריכה לכלול את האלמנט הטכנוקרטי. לא יודע על פי מה האזרח צריך לבחור את המנהיגים שלו. אני יודע על פי מה הוא ממש לא צריך לבחור אותם. אני יודע גם שהבחירה שלו לשר האוצר לא צריכה להיות בין בורים. אם כבר שמפלגות ישווקו לנו כלכלנים לשרי אוצר, רופאים לשרי בריאות וכן הלאה. או שבכלל לא ישווקו. שהשרים יהיו פשוט המוצלחים ביותר, כל אחד מתחומו ויבחרו כמו שבוחרים מועמדים לפרס נובל, בועדות לפי יכולתם. שהאזרח יצביע רק לאדם שינהיג את כל המערכת. נקווה אולי שהוא יהיה מדינאי אמיתי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה