מתי

מתי היפוכה של סיסיל.

מקורו מבאר שבע והוא מזכיר קצת סטייק טוב על המנגל בחצר ביום שבת.

היה לי חבר בצבא שהזכיר קצת את מתי. ההבדל שמתי לא חבר, הוא המעסיק הישיר שלי. ואף על פי כן, הוא נושא פשטות של הפריפריה. הוא לא אוהב לזיין את השכל סתם, משתמש בשפה מאוד פשוטה. יש שיקראו לו משעמם. אני קורא להם עוגן כי יש לי נטייה לברוח לסיבוכיות, צבעים, רעש סטטי מבולגן, יהירות, בלאגן ואז מתי גורר אותי אחורה ודורש ממני לפשט.

כמו החבר ההוא, תמיד עשרה משפטים הפכו איתו לשלוש מילים.

אידאליזם אפלטוני, אמור פאטי ואיטרנל ריאוקורנס (ומצטער, זין שלי אני מתרגם את זה לעברית כי זה יאבד את הטעם), הפכו לאני אוהב אותך ואולי זה נתן לי את היכולת לתקשר עם בני אדם, עם איך קוראים לה. קרמנה כמוני כזאת. מדברת מסובך, חושבת לא צוללת. מרחב נח, נורא בטוח. לטל אין את הזמן לבולשיט.

אולי אני כותב על מש"ק אפלטוני בולגרי כי מתי קצת משעמם.

בהשקה של מוצר IT נוצץ לאנשי עסקים, כאילו הזמן בו אמור מתתיהו טו שיין, הוא התמהמה על כוס יין לצד אבי שבירבר באנגלית שותפת. מתי אגב מתכנת. 0 ו-1 זה כל שמעסיק לו את הראש. עוד מבאר שבע כשכולם שיחקו כדורגל והוא בנה לעצמו מחשב פרטי ועד היום כשכולם הלכו לשתות אחרי ההשקה עם כמה בולגריות קלות והוא הלך לשחק בפלייסטישון.

הוא כמעט מוחמץ ברקע, שזה חבל.

כשמאכל עומד בחזית, בלי תיבולים, הוא חייב להיות איכותי במיוחד. אסור לסלמון בלי משפרי טעם להיות מקולקל או יבש, בשר קרפצ'יו נא צריך להיות טרי במיוחד. אז הוא לא מחייך ואין לו שום דעה בפוליטיקה, הוא פשוט טוב במה שהוא עושה.

טכניקה חזקה בלי אסתטיקה. מכונה חזקה בלי כיסוי נוצץ.

אם היה אומן לחימה, היה דוגל באגרוף אחד בודד ואפקטיבי.