מיומנו של רודף שמלות

'השקרנים הטובים ביותר הם אלו שמאמינים לעצמם' קרמנה אמרה לי, היא צודקת. אז למה היא מאמינה לי?
אולי כי לעיתים נראה שאני גרוע בשקרים, אבל האם זה לא חלק מהשקר עצמו? הרי, האם לא עדיף לשקרן לצלול לדמות שנראית כאילו היא לא משקרת?

המטומטמים לא מבינים שנשים הן שוק המניות, ואני בכוונה משתמש במונחים מהעבודה שלה, והמטרה שלך היא להשקיע במניה עד שהיא עולה. אז לא עשינו כלום אתמול כי הייתה לה עבודה ואילו היום אני כותב לכם עוד פעם מתוך שנאה עצמית לכל זה. נגיע אל זה אוטוטו. בולגרים אוכלים לאט. יש מנה ראשונה, אחרי זה עיקרית, אחרי זה קינוח ובין לבין המשקאות וכמובן כל משקה הוא המתנה בפני עצמה ואם תנסה לזרז אותם הם ישנאו אותך.
וככה הם מזדיינים. יום שלם. סקס, מקלחת, סיגריה עם יין או קפה, סדרה, שינה, סקס. לאט, יכול לנוע בין יום לשלושה כוס עמק.

אז חדרתי מתחת לעורה, בצורה שאני מעדיף לא לתאר כי על אף הכל, אני מכבד אותה. אבל כשעצמתי עיניים ודמיינתי משהו כדי להאיץ את הטרוטל, הייתה שם מישהי אחרת. הו אתם מכירים את הדריל. מכיר מישהי, כותב עליה כמה טקסטים מעוררי השראה ואז מפסיק לצאת איתה בגלל הבנה לא נעימה. אבל קשה להתנער מכך שהפעם יש קצת שוני.
ראשית, זו אולי הפעם הראשונה מזה הרבה זמן שהרשיתי לעצמי לשכב עם אחת כזאת. שנית, עם כל חוסר האהבה, אני מעריך אותה, באמת. היא בת עשרים ושלוש ויש אווירה בוגרת נון בולשיט באוויר.
'אני יוצאת איתך כי... אתה שונה.' היא אמרה לי. ובכן, זה בהחלט לא בגלל הסקס. 'שונה' למה זה תמיד 'שונה' איתי?
אבל זה שונה אחר, בוגר, פרוגרסיבי אני רוצה לומר.
למדתי בשבועיים קשר סופר מואץ המון דברים. הייתי שמח אם טל הייתה נחשפת לגדילה. נו מילא.

אולי זה חלק מהבעיה. הוא בוגר אבל מחפש עוד את ההרס העצמי. בוגר אבל מפחד שזה יגמר כל רגע בגלל משהו מטומטם שאעשה. בוגר, אבל אני זורם עם מישהי שאני לא מרגיש אליה כלום. וזה טקסט רווי שנאה עצמית, כי אני מביט לעיניה והיא מחייכת חיוך קצת מוקסם, מוקסם יותר מדי.

אתם לא מבינים, קרמנה היא לא הטיפוס המוקסם. היא אוהבת דוגי כי היא נהנית מהסקס, לא האדם, הבחור הוא פשוט תוסף משוכלל. היא לא אוהבת את האדם כי הגבר חיה בוגדנית. סליחה, רב האנשים. ופתאום בא איזה ישראלי והיא לא שותה אלכוהול כדי להירדם, ויודעת קצת מה היא רוצה לעשות עם עצמה.

אולי זה טוב שאני יוצא איתה. כך טל אמרה לי. היא צודקת במידה מה. פשוט לא באותה צורה.
שמתי לה שיר ישראלי. לילי מרלין... היא לא מבינה את המילים. אני גם לא רוצה שתבין אותן או את הקונוטציות של הילד המאוהב שמתעוררות בהן. אני לא רוצה שתבין שהיא לא תצליח לשכנע אותי להישאר בבולגריה.

כוס עמק אני רוצה לומר.

אפשר לומר שהבלוג הזה עוזר לי לחפש את חוקי היסוד אחריהם עוקבת הנפש שלי. כשהנפש בכתה היה התקדמות אדירה מבחינתי. ביום שלישי עם הסקס היה כך.
אני זוכר שפעם כתבתי שלהבין את ההתנהגות ההרסנית שלי בילדות יהיה כמו לצפות בלהקת ציפורים נודדות. אתה יודע את הכיוון ממנו הגיעו, אתה יודע שקר שם, אינך יודע מה היה שם באמת. וכך, אני יודע שהיה לי רע, אני לא יודע מה.
אולי הדרך להבין סלולה בבעיות שמלוות אותי בהכל. הדמיון שלי. או חוסר ההנאה שלי מסקס.

אישה גדולה פעם אמרה לי שעיקר ההנאה של אישה מסקס נובעת מכך שאומרים לה שהיא מדהימה, שהיא סקסית, שהיא נפלאה. זה עובד. מי היה מאמין?
אבל קשה לה להאמין לי.
'לא לא, באמת גמרתי' אני חוזר ואומר.
'פשוט לא בפנים, בחוץ'.
אולי זה לא שונה אצל גברים. פסיכולוג של אהבה פעם אמר שגברים בסקס חושבים על הכל חוץ מסקס. אולי... אולי הסיבה שאני לא נהנה מסקס היא שאני צריך מישהי שתעשה לי משהו באמת מחוץ לעולם הזה. לא טכני, מנטלי.

אולי זו האישה היחידה שאהיה מוכן באמת להתמסד איתה.

אולי אני הייתי מסוגל לחוש זאת רק פעם אחת ופספסתי.

אולי באמת אעדיף לזיין את קרמה בלי להשקיע בזה סבל ויגון. או במישהי אחרת. שמעתי שנכנסת ביום שני מישהי חדשה למשרד.