רוח במעטפת

היום בבוקר נמחקו לי הזיכרונות מאתמול הלילה. שכבנו בכפיות, ליטפתי את ידיה וחקרתי את גופה. לפתע יד ניגשה לזין שלי והתחילה ללטף. היא תפסה אותי והנחתה אצבעותיי לעבר הפתח ושיחקה איתו כמו עכבר כאשר היד השנייה שלי מצפה לנשיכה אגרסיבית מפיה.
היא עברה אליי לאחר אנחות כבדות. התקרבה עם גופה לזרג. 'לא, אני רוצה להיות מולך', אבל היא להוטה. כאלכוהול שזרם בגרונה, כפרט סיגריות שהיא חיסלה, היא מחפשת משהו מתגבר, כואב. מתייחסת אליו כמו אל רכב קומוניסטי וכשאני תופס אותה לנשוק לצווארה, היא נאבקת בי.

כבר ארבע שעות אני שוכב לידה בלי שינה. מוכרח כבר להודות שאני פשוט שונא סקס. זה לא קשר עם מי ואיך. קוראים לו אור. הוא ילד מפגר שאוהב מכוניות רועשות, לא קרא אפילו חיים שפירא, שלא לדבר על אתגר קרת. והוא בדיוק מה שטל רוצה.
ייתכן שאני מקנא בו. לא רק בגלל טל, פאק טל, פשוט אין לו את אותם קשיים. הוא לא שואל עצמו בלילות לשם מה הוא חי, הוא מסוגל ליהנות מהעכשיו וסקס... סקס זה תחושה נעלה בשבילו ששום חוויה חושית לא משתווה לה.
בשעות כאלו אני חש כמו רוח במעטפת אנושית. אין לי קשר לחוויה האנושית.
ייתכן שזו הסיבה שלא שכבתי עם אישה כבר שנה שלמה.
את ארבע עשרה השנים הראשונות לחיי השקעתי במאבק בהזיות כאשר העיניים נעצמות ונפקחות מחדש והגוף משותק אבל העור נקרע איפה שהוא ורעשים נמתחים 45 מעלות שמיימה כמו חצי אש בוערים.
את הטיפול הפסיכולוגי הראשון התחלתי לאחר התקף חרדה משתק במסדרונות המפקדה, כאשר משהו בקרבי ניסה לשכנע את עצמי לחתוך אותי. ידעתי שאני צריך עזרה. אבל היא לא אנליטית. טל הייתה המטפלת שלי. זו הייתה מערכת היחסים (לא זוגית) המתפקדת הראשונה שלי. ידעתי מה לומר ואיך לנהוג. כן, זה לקח שנה וחצי לתוצאות הראשונות ופעמים רבות גרמתי לה לסבול, אבל זה היופי והגדולה שלה בתור בת אדם. היא הכילה את החרא שלי והשאירה לי מקום לצמוח מהטעויות. פעם אחת בלבד בזמנו הן התעוררו כאשר רכבתי מהסושייה ולפתע ניצוצות טיפטפו כמו גשם והייתי מוכן להידרס באותו רגע כי העולם היה שליו. כתבתי על כך, אני חושב שזה פה. אבל הנקודה נשארת איתנה, הזיתי פחות והייתי מעורב יותר בחיי אדם.
אילו היום אני שכוב ליד קרמנה ואני עושה את הפעולה הכי ביולוגית לה אנו מסוגלים אך משהו בכל הסיפור מנותק. איני יודע מה.
הם צומחים כפטריות לפתע מהרצפה בכותונת לילית ומבט חלול בעיניהם. טל היה המפלט שלי לעולם אנושי יותר. מה ההסתברות הזאת לעוד קרע במישור האסטרלי לאתר?
אני לא בולשימטר אבל זעומה. את זמני אשקיע בשלוש פעילויות: התבוססות בעולם שלי וכתיבה עליו, ניסיונות לפתוח את הקשר איתה מחדש והעמדת פנים שאני אנושי. אתם יודעים, מעטפת.