סיכום שנתיים

א. אם אצטרך לקרוא בשם לסדרת הפגישות בנות השנתיים שלי עם הפסיכולוג הוא יהיה "הפסיכו בלי האנליזה". בסוף מה שקרה זה שלמדתי לבטא בלי מילים את הדבר החשוב באמת.
ב. הרגע הזה של שתיקה לא נעימה כשמחמיאים לך? היום למדתי לומר תודה רבה בלי לחוש לא בנוח.
ג. טל לא מנותקת מהמפגשים. למעשה היא הייתה הטיימליין המרכזי שלהם והמדד המרכזי להתקדמות. ברקע שלה הסופרלטיבים שקשורים לדברים שקשה לבטא. ההצלחה במפגשים הייתה כשאמרתי לה שהיא חשובה לי. שיכולתי.
ד. ובנימה זו, הבנתי שמה שהפך את הפעם ההיא שנסעתי עד אליה למשמעותית היה התגובה האינטואיטיבית שלא הייתה נהירה לי כשחשבתי אנליטי וניתחתי דברים.
ה. ובאותה נימה, הבנתי שהלילות כשנפרדה מחבר שלה היו משמעותיים עבורי כי חשתי בטוב כשהייתי שם בשבילה לא כי גיליתי לה חסד, זה לא טוב של נדבה, זה הרגיש באמת טוב.
ו. וזה למה אחרים לא יבינו למה לא יצאתי פראייר איתה. אין להם את התחושה הטובה הזאת בעוצמה כזאת למישהו. לא כואב להם ככה כשהוא הולך.
ז. והנה למה 19 שנות בדידות טובות כל כך - כשתמצא אדם חשוב, הוא יהיה חשוב פי אלף. השושנה שמסוגלת לצמוח בלב המדבר. היא באמת נדירה.
ח. חשבתי על זה גם, כתבתי אף בספר בהקשר של אבא שלי. לנו אנלטיקאים קשה לצבוע את המפה ששירטטנו ברגשות. מה עושה לנו טוב ורע. קשה היה לי לתאר מה אני אוהב בה בהתחלה. עמוק יותר, כשהייתי קטן לא הייתי מסוגל לומר מה אני רוצה אף פעם.
ט. זה יצר מצב אבסורד שלמדתי מה אני מרגיש מתוך ניתוח של פעולות שעשיתי במקום בדרך הישירה והפשוטה של להרגיש במקביל. ידעתי שאני כועס כי אני צועק.
י. הספר חשוב לי לפרסם אותו כמה שיותר מהר לאחר השיחרור כי הוא הסיכום של שנתיים וחצי במפקדה.
יא. הוא גם הוכרת תודה שמגיע לה ולו היא לא זכתה. 'מגיעה לך שיר על כל הפעמים שהכאבתי וסלחת'.
יב. טייק שלישי של הספר אחרי שהראשון זנחתי, השני יצא חרא. בשלישי סגרתי באמת את המעגל עם ההבנות. את הספר הראשון לא באמת סיימתי. לא הבנתי למה צריך אנשים בחיים ובטח שלא המסר הכבד יותר.
בשני הבנתי את א ולא את ב.
מה המסר הכבד? שאתה אוהב את הנסיך לא בגלל מה שמנגד עיניך, לא מההנאות החולפות. לא, אני אוהב את הנסיך כי הוא כוכב הצפון. זו לא הבנה שכלית, זה ברגש. גם אם טל באמת תעלם, או שנעלמה, וגם אם, ובבקשה לא אלוהים, תמות, עדיין אדע לאהוב אותה, בלשון הווה. היא מנחה אותי בחיים. המטרה שלי להתקדם לעברה, לעשות הכל שתהיה מאושרת.
אתה צריך ללמוד לשאוב אושר מזה. אפילו מעכשיו, כי מרצה אותה שאתה לא שם.
אנשים אחרים מאמצים את אלוהים כי לעולם לא פגשו אהבה ששינתה חייהם.
היא תלחץ אם תקרא שורות אלו. לא אכפת לי. כפי שכתבתי, ניפוץ של חומה בת 19 שנים זה לא משהו שאוכל לשכוח או לעוות במילים.
יג.
Woe for the philosopher who cannot feel. As he would be a great scientist, a master of philosophizing, but won't understand the art of philosophy