מחשבות נוכריות

[9/8, 22:41] אמתי: כך ניתקה לי בפרצוף
[9/8, 22:42] אמתי: כבואו של הברק אחרי הרעם, מבקע הצליל, מפריד בין הכוכבים לאנשים ומחזיר את השקט ללילה
[9/8, 22:43] אמתי: אבל זה שקט אחר. של דירה שדייריה זנחו אותה,השקט של אהבה נכזבת.
[9/8, 22:45] אמתי: לא אשכח הנערה הנוכרייה. קולה המתוק מחשבותיה המטיילות בטילטול, סילסול עד לאין קץ של הריק המרדים שמוצא עצמו שכוב על הדשא חצי רדום במרכז יום עבודה עמוס
[9/8, 22:45] אמתי: Wish she was here

שמע הגר, נערה חמודה. הנוכרייה? שתהיה הנוכרייה. מתבאסים זה עם זה שזה כה חפוז ואיזה רומנטי זה שבקושי הכרנו ונשמור על קשר כשאני בחו"ל?
היא רדיו חזק, נמשכת לגברים האנדרוגינים של שנות ה60, הגבוהים, דקיקים שלבושים בחולצות רוק קלאסי.
לומדת אומנות, צלמת במהות ובצורה אין לה פרנסה או מחשבה בדידה לעתיד. אימפולסיבית שדוחה שירות שנתיים כי מה בער לה לתואר באמנות?
חיה על שולי הדרך. הם כולם דוהרים בתאוצה לאן שהוא והיא מתמהמהת על צילום זחל. שנינו מתעוררים בלילות ומדברים על... כלום למעשה. כלום חסר תכלית.
קולה מתוק כקרמל ו... זו בדיוק הבעיה, כי איני אוהב מתוק. אין לי בעיה איתו אבל זו לא פיסת העוגה שלי.
קוראים לה הגר ואם תשאלו למה אני עושה זאת אענה 'כי אני צריך'. זוגיות דביקה ופשוטה ומנותקת מהבחורה. הבחורה...
אני מדמיין את עצמי שוכב עם הנוכרייה, משיל בגדיה, מגונן עליה כשם שרוצה אך איני מסוגל. ובמחשבה שנייה, לעולם לא הייתי מסוגל, לחוש אמפתיה הזדהות לאישה אחרת מלבד אחת...
לעזאזל עם העולם.
זין.