הפייסבוק ככלי השכלה

רבה אנשים מתמקדים בפינות השליליות של פייסבוק ושוכחים כמה מנקודות האור בחרא הזה ששואב לנו מהחיים. בסופו של דבר, פייסבוק יכול להיות כלי מצוין או גרוע בהתאם לשימוש שלנו בו.

נתחיל מהשימוש המודרני שלי בו ככלי מדיה. הפתיע אותי לשמוע שאני לא היחיד שמשתמש בפייסבוק ככלי העיקרי שלו לחדשות. עודד אותי כאשר התברר לי שהשני שהשתמש בו כך היה אדם אינטיליגנט.
אין מידע שאנחנו צורכים בלי הטיה מסוימת לדעות של איזה כותב. זה בעייתי אף יותר שהכתבים של ערוצי התקשורת העיקריים בארץ חסרי השכלה אמיתית ושרלנטים בכל הנוגע לאיסוף מקורות מידע אובייקטיבים וניתוח שלהם. איך אני יודע? מספר דרכים: קודם כל אני בודק מה הרקע שהכתבים מגיעים ממנו ויכול להסיק מהתואר שלהם בתקשורת שאין להם יכולות איסוף מידע אמיתיות. שנית, אני מסתכל על כתבות שנוגעות יותר לתחומים אובייקטיבים ורואה איך הם עושים סלט מהמידע (או שיש להם ביקורת על השיטה המדעית והכלים המודרנים לאיסוף מידע ואז אני מאוד רוצה לשמוע את דעתם בנושא). דוגמאות מצוינות הן הכתבה על חלב של ערוץ 10, סדרת הכתבות על קנאביס והכתבה של אורלי וגיא על חלב והורמונים. לבסוף, אני מביט בימי סיקור אינטנסיבים, ימי בחירות ומלחמות הן דוגמאות עיקריות, מנסה לחלץ את המידע שהתקשורת קיבלה לרשותה ונפעם מהכיבוס, הפירוש והפיתול של המידע שהם מבצעים.
אז התקשורת בתור כלי להפקת מידע נקי כדי שאוכל לפרש אותו בעצמי עושה את זה חרא. לא יודע למה הם חושבים שאנחנו רוצים שיאכילו אותנו בכפית נרטיבים.
במחשבה שנייה, ייתכן שרובנו באמת מעדיפים שיאכילו אותנו בכפית נרטיבים. מי שגר בחו"ל יודע שההפחדות על אנטישמיות די מגוחכות. יש קסנופוביה באותה מידה שיש פה כזאת נגד זרים רבים ומשונים, אבל לא ראיתי אנשים מפחדים על חייהם. לא בבולגריה, בריטניה או ארה"ב לצורך העניין. מנגד, כל (או לפחות כמות נכבדת, חס וחלילה שאני לא אפול לנרטיב מוטעה) מי ששואל אותי למה ההורים שלי עברו לבולגריה ואשיב בפניו: "כי חיים שם יותר טוב" (וזה נכון שזרים שעולים לשם חיים יותר טוב) ישיב לי: "יופי אז תעבור לחו"ל וישמידו אותך.". נשבע שלא פעם זאת התשובה שענו לי. ייתכן שזה נחמד שיש כלי שמבטיח לך תמיד שאתה נמצא במקום טוב בחיים.
אבל אני לא רוצה האכלה בכפית ואני מכיר גם לא מעט אנשים שאיתי באותה עמדה.
במה הפייסבוק שונה? הייתרון הגדול הוא ש*אני* בוחר את הכתב שלי ישירות ויש לי מגוון רחב.
מקורות המידע שלי היום מורכבים מחבורה של דוקטורנטים בתחומים מדעיים שונים, מכלכלה עד לפיזיקה, שמתארים את העולם שלהם בצורה מהימנה יותר מזו של איזה אורלי או גיא. חשיבה חדה ודעת מיעוט ו-I Fucking Love Science.
יותר מזה, נניח וקיים ספקטרום שטחי של שמאל וימין לדעות פוליטיות. בארץ הוא מורכב מבחינת עיתונים מהארץ, ידיעות אחרונות, מעריב וישראל היום. אולי גם מספר עיתונים חרדים ואתרי קונספירטורים מופרעים של שוברים שתיקה משני הקצוות לאיזון. בפייסבוק? אני מכניס מה שאני רוצה. בלחיצת כפתור לייק אחד אני נחשף לאיזו נקודה בספקטרום שאני רוצה.
זה אולי יותר הכרחי בתחומים פחות אמפיריים שיותר מתקשרים לנושאים החברתיים. כלומר, גם כשנוגעים בהפלרה זה מאוד עזר לי לקרוא פוסט מודרניסטים מטורללים כדי לאזן את התפיסות שלי, אבל בנושאים שיותר נוגעים לסדר החברתי יש נטייה יותר לדוגמות ועיוות המציאות ולכן רצוי מאוד לשמוע את שני הקצוות. ייתכן שזה נובע מכך שאני בא מאומנויות לחימה אבל אני מאמין שהדרך היחידה לשפר משלח יד, אומנות ותפיסה (למעשה, כל פעילות אנושית כמעט) הוא על ידי הצבת התנגדות לפניה, בחינת היכולת שלה להתמודד איתה ולבסוף שיפור שלה עד שהיא הופכת לגמישה וחזקה במיוחד.
זה נכון כשאתה רוצה ללמוד להגן על הפנים שלך ואתה מקבל שני אגרופים פסיכותים בשבוע אחד שמאפסים אותך וגם כשאתה בונה תפיסת עולם.
הדרכים היחידות בעיני לגעת בנושאים חברתיים בצורה נכונה היא על ידי קריאה מאסיבית של היסטוריונים מקצוות רבים ככל האפשר שסקרו את הנושאים לעומק או קריאה של כמה שיותר פובלציסטים קטנים על אירועי היום.
פה אני חייב תודה לחבריי בפייסבוק מהצד השמאלי של המפה הפוליטית. ייתכן שאני מעצבן אותם לפעמים כשאני מגיב להם (למעשה אחת מהמעניינות ביותר עשתה לי אנפרינד בגלל זה) אבל אני מעריך מאוד את התפיסות שלהם בשל התרומה לחיים שלי. הייתה תקופה שהייתי במיוחד פוליטי. אז כשלא הבנתי שלעסוק בפוליטיקה זה כמו להתבונן בכוכבים. העניין האמיתי נוצר כשאתה מנסה לחשב את המסלולים שלהם וחושף את החוקיות של התנהלות החברה האנושית והמוסר האנושי וכשהמתבוננים מתרגשים מאיזה אסטרואיד שנע ודואגים שכולם יראו אותו, הם פשוט לא קולטים שהתמונה הגדולה אדירה הרבה יותר.
אז בקיצור, בתקופה ההיא הייתה אחת שהגיבה לי במיוחד בשצף ופשוט לא הצלחתי להתמודד עם הטיעונים שלה. הם היו מצוינים. מה שעשיתי היה לברוח מהדיון בצורה עלובה. אבל למדתי ממנה והיא מיתנה את הדעות שלי ולבסוף עזרה לי להסתכל על התמונה בצורה יותר רוחבית.
עד היום היא אצלי בחברים ולא מבינה את התרומה שלה לי.
פייסבוק זה מה שאתה עושה ממנו. אני בוחר להשתמש בו כדי להשכיל ולקבל פרספקטיבות חדשות למציאות, אחר יכול להשתמש בו כדי לשכנע את עצמו עוד יותר בנרטיב שלו ושלישי יכול להשתמש בו כמדיה בידורית לחלוטין עם תמונות של חתולים וסרטונים דפוקים.
כל לייק מבחינתי זו הזדמנות פז להיחשף לעוד משהו שלא היה לי מקום אחר להיחשף אליו. דף לחובבי בלוז כדי להתחיל להעשיר את הרקע שלי ודף על היסטוריה ואולי איזה פובלציסט מהימין ועוד אחד מהשמאל.

חשבתם שסיימתי? אני זיין מח אמיתי D:
התרומה השנייה של הפייסבוק הייתה ליכולות הרטוריות שלי. דיברתי לאחרונה עם איזה דיבייטר ועלתה ההשוואה של דיבייטים לאגרוף. אלו תחרויות שאתה יכול מאוד להתמקצע מהן והן יכולות לעזור לך להבין חלקים מהעולם יותר טוב (אגרוף ולחימה ודייבטים ורטוריקה), אבל החוקים הצרים שלהם מונעים מהם ללמד את כל הספקטרום בצורה מקיפה ובכך הופכת אותם לחסרי תועלת בסיטואציות יותר ממשיות עם אדם אחר שכן למד (מתאגרף מול למשל איש MMA ודיבייטר מול פוליטיקאי, כנראה שאיש MMA יפסיד בזירת איגרוף אבל המתאגרף לא ירצה לפגוש אותו בUFC).
היופי בפייסבוק הוא הדיונים. יש לי בין החברים איזו אחת די אינטיליגנטית שכתבה על ניסויים בבע"ח. לא ציפיתי ממנה לתגובה עניינית מההיבט הביולוגי, אלא לתגובה מוסרית. היא פשוט גרמה לי לשאול את עצמי למה אני כותב תגובות מתסיסות בדפים של אנשים אחרים.
אני לא ידעתי האמת. חשבתי על זה קצת.
אני מאמין שזה עזר לי לשפר את היכולת שלי להתמודד עם טיעונים שזורקים לפני. הם גם משתמשים בטריקים זולים לפעמים שלא היו מאשרים בזירת דיבייט. זה עוזר לך לסווג כשלים לוגיים, להיזהר מהם, להבין איך למוטט טיעון וכן הלאה (לא שאני מאמין שאני עושה את אלו טוב, אני מתדיין זוועתי ונהנה לקרוא מתדיינים ברמה גבוה באמת פה קוטלים זה את זה במרחץ דמים). אולי אחת התרומות הכי גדולות שזה נתן לי היא עצמאות השכלתית. הדיונים האלו יוצרים לך תחושה שמעט מאוד תחומים הם מעבר ליכולת ההבנה והדיון שלך. בשלבים היותר מתקדמים מהתקופה שלי בדיונים ממש התחלתי לקרוא מאמרים מדעיים ששלחו לי ולנסות לפרק אותם. היו לי מספר הצלחות מועטות שאני מאוד גאה בהן. פייסבוק הוא בועה שמורכבת מכל הפסיכופתים של הדעה והמגוון העשיר של הדעות שלהם שפשוט אפשר לצלול אליהן ולבחון ולנסות לסתור. זה כמו ולהאלה אדיר בו כולם מתעוררים בבוקר, נכנסים לזירה עד זוב דם ואז חוזרים לחיי החברה האמיתיים שלהם בחוץ רק כדי להתעורר למחרת ולחזור.
אני חושב שלמדתי מכל החרא הזה יותר משלמדתי בבית הספר. זה חשף אותי למקורות מידע כל כך עצומים שבחיים לא יהיה לי זמן לקרוא את כולם.
בגיל 17 התחלתי לקרוא ספרים במתמטיקה שלא הבנתי. התחלתי ללמוד באמת ספקנות ואיך ליישם אותה ביומיום (ואת חובתי הכי גדולה אני חב לאחד ששמו עידו חדי ולשיחות הראשונות שלנו בפלטפורמה הזאת). מצאתי המון ספרים שאני עד היום קורא, לא מעט מהם בהמלצה של אנשים יקרים מפה. פתחתי Coursera, edX, Khun Academy, הרצאות של יל והטכניון והפתוחה. אני חייב את מרבית ההשכלה שלי לאינטרנט וסביר להניח שבעיקר לפייסבוק שהיה הגרעין שריכז את הכל.
מצאתי כנסים אדירים, אנשים מעמיקים ודעות ביזאריות ומרתקות.
זו גם אחת הסיבות שאני לא קונה את בעיית ההתניידות החברתית היום. מי שיש לו אינטרנט יש לו פוטנציאל לכך. למי שיש כח רצון יש את המסוגלות לפתוח Lynda ולהתחיל ללמוד תיכנות או מתמטיקה או כל דבר למעשה. רבאק, אפשר לבנות פה השכלה של תואר ראשון עם קצת רצון.

אז אני לא קונה את זה שפייסבוק הוא צרכן זמן נוראי או שהוא עושה אותנו לפחות סוציאלים. זה פשוט כלי עוצמתי והשימוש שלנו הוא מה שמשפיע על ההשלכות שלו.