" בנוסף אמיתי אתה משתמש בסוג של טיעון או היקש מעגלי. אם עשו את זה סימן שזה טוב אחרת למה עשו את זה. אפשר להגיד את זה על כל דבר. אם פעם אנשים חשבו שהעולם הוא שטוח סימן שזה היה נכון..."
זו תגובה שצצה בדיון שהשתתפתי בו היום. עם התעלמות מהקשר התגובה, אנשים נוטים מאוד לזלזל בימינו בידע של הקדמונים. בשתי תפיסות נתקלתי בחיי: האחת טוענת שהחברה תמיד נמצאת בכל נקודה ברצף הזמן בהתקדמות והשנייה טוענת שיש פשוט התחלפות סביבות ובהתאם שינוי ערכים. אנחנו חושבים שהחברה שלנו יותר מתקדמת כי אנחנו רוצים להאמין שערכינו יותר טובים כי האמונה בגדולתם מחזיקה את החברה (דמיון קולקטיבי וכדומה).
לכאורה הדין בנושא מאוד פשוט: ניתן למדוד את רמת הדיוק של הניבויים של חברות שונות ואת יעילות הכלים שהם משתמשים בהם (נגיד גיל התמותה הממוצע שמושפע מהכלים הרפואיים של החברה).
אבל ייתכן שההסברים שלהם למציאות לא היו מונחי אותה תכלית כמו שלנו (דיוק תצפיתי) וייתכן אפילו שגם אם זו אותה תכלית, הנתונים עליהם הם הסתכלו שונים.
נתחיל בחשיבותו של הסבר: אנחנו מין ששורד עי פיתוח כלים. אנחנו לוקחים גופים ומנצלים אותם לטובתנו בצורות שונות. לשם כך פיתחנו כלים מגוונים. אנחנו מין עם מח מאוד מפותח ועם תקופת ילדות של למידה מאוד ארוכה. פיתחנו גם ידיים שמסוגלות לעבוד ברגישות ובעדינות.
לשם פיתוח כלים פיתחנו מח שמיועד לכך. חלק מהביצועים שלו הוא הסברה של המציאות עם תיאוריות.
כעת, אין ספק שההסברים של הקדמונים היו מצוינים לצרכיהם. עובדה, האומנויות שלהם מצוינות ואנחנו עד היום לומדים אותן. אומנות היא ניצול של הטבע למטרות שונות וזו מצריכה הבנה שלו.
עד היום ניתן לזהות להבים יפנים בשל סימנים מזהים מיוחדים.
אין ספק, המדע תרם לנו המון, אבל גם לפני קיומו בני אדם הסבירו את המציאות ועשו זאת מצוין. אבל זה יותר מורכב מזה, הסברנו את המציאות מצויו כשרצינו, כשהמטרה הייתה פיתוח כלים.
תרבויות שהסתמכו על ניווט כוכבים לא טענו שכדור הארץ שטוח. תשאלו את היוונים. הייתה להם תכלית ולכן הם לא יכלו להרשות לעצמם להתעלם מהתצפיות. גם מודל תלמי נוצר מצורך במציאות. הוא תיאר את התנועה של הכוכבים מצוין לצרכיו.
אפשר לומר את זה על הרבה תפיסות יישומיות. צ'י, פלוגסטין, המון מהעבודות של אריסטו. אבל הן כולן שירתו את מטרתם מצויןת כנראה שבזכות זה היוונים הרגישו כפסגת התרבות: הם פתרו לעצמם בעיות בקלות.
ובמה שונה השימוש במכניקה קלאסית ובקשרי ון דר ואלס? גם אלו תיאורים פשוטים של המציאות, מאוד פרגמטיים שמדענים מודעים לכך שהם שגויים ובכל זאת משתמשים בהם להסברת המציאות ופיתוח כלים.
ובכל זאת, בני אדם האמינו בשטויות. לרוב הן היו מטאפיזיות ועסקו באלים ובמעשיות אבל זה בדיוק העניין - ההסברים השטותיים לא עסקו במציאות עצמה. גם בלי המתודה המדעית היה צורך בפרמגטיות בהסברת במציאות כשזה עוסק במשלח יד.
אז מה הצורך בהם?
קאנט כתב זאת יפה בביקורת התבונה. הוא מציג שם את צורת החשיבה האנושית לפי עיניו וממנה גוזר שמכניקה קלאסית והתאולוגיה הנוצרית מחויבות במציאות.
הוא טוען שצורת החשיבה שלנו פועלת בחיבור ובפירוק. בראשונה אנחנו מנסים לצוות כמה שיותר אובייקטים תחת אותה קטגוריה. אם נביא את פעולת הקיטלוג למקסימום נגיע ליש כל הישים - אלוהים. אלוהים הוא פועל יוצא של צורת החשיבה האנושית. אבל הוא טוען שעלינו רק להכיר בקיומו בצורת החשיבה שלנו ולא להשתמש בו אי פעם להסברת המציאות בצורה מיידית.
למה להאמין בו בכלל? מסיבה מוסרית. כדי שנדע לפחד מחטא ולפעול בצורה מוסרית. לא פעם אמונות מטופשות של בני אדם לא מכילות תכלית דל הסברת המציאות אלא לתת עוגן לאידאלים מסוימים. זה נכון ללאומנים, טבעונים ודתיים בימינו. שימו לב כמה הם מנותקים מהמציאות. בעוד שלעומתם, טבח שמתעלם אידאולוגית מתבלינים יבשל חרא וישכח במהרה (דוגמה הפוכה - איש מוסרי שיבין שערכיו שרירותיים לא ישרוד מוסרית ותפיסתו תיכחד).
אבל זה חרטא, אנחנו כן רואים התקדמות בעולם.
אומנים משתמשים במדע. מדע יצר אומנויות חדשות גם. דרכים חדשות לזלוט במציאות. אומנות לא רק מורכבת מלמידה של הגוף אלא גם מחלק מאןד תודעתי ושכלתני ולכן הם יכולים לאמץ ממדענים תיאוריות. אמנם להתאים אותן לצריכהם כמו למשל מה שעושים בהנדסת חשמל, ובכל זאת זה מדע לכל דבר.
מדע מציע הסברים לכלל המציאות המגובשים בתיאוריות כוללות ככל האפשר.
ייתכן שזה נבע מגדילת החברה, דבר שהצריך שימוש רב יותר בכלים ופיתוחים שונים שהוביל לכך שנצטרך הסברים רבים יותר לצורה שאותם כלים עובדים. מדע מספק בדיוק את זה. כלומר, אני גם מאמין שהתקדמנן. זה מטופש בעיני לטעון אחרת.
אבל יש חסרונות למדע בעיני. הכי גדול הוא היעדר החושיות. מדע עוסק בתצפיות רבות שעוסקות בעיקר במספרים. אין שימוש ביתר החושים. כאשר מדען עוסק בדברים חושיים, טעם למשל, הוא מרדד אותם למונחים תיאורטיים כדי שיוכל לגעת בהם. האם המדע שיפר את טעמו דל המזון שלנו? לא מאמין. זו חקירה רגשית לעבר בישול טוב יותר. זו עבודנ של אומן שבוחן כל מצב בו הטעמים של מאכליו השתפרו או הורעו.
עוד נבצר מהמדע לבנות משוואות לבניית יצירות אומנות. פה אומנים עוד נחוצים בעולם. לפחות עד שתפותח תיאוריה מוצלחת להסברת תפיסות החודים במדויק, אם בכלל היא אפשרית.
לעת עתה, אל תזלזלו בחוכמת העבר. ההסברים שלהם למציאות היו מצוינים לצורכם גם אם הם נראים לכם בולשיט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה