יום ראשון, 25 בינואר 2015

אהבתי

אפלס כל דרך כדי למצוא אותך. מקצה תל אביב עד הקצה השני, מהשדות הלא סלולים עד הרחובות העמוסים ביותר. בשרב ובגשם זלעפות. אם תהיה בצרה אעשה הכל כדי לשמור עליך.
אפילו לא אסון, פשוט הצטננות קלה. אפסיק הכל כדי להגיע אליך. אמצא כל דרך ולא משנה מה יהיה בנינו. רק לראות אותך ולודא שהכל בסדר.
ואם תחושי עצב, קושי או כאב, תספרי לי הכל ואנסה להכיל זאת עם מעט הכלים שברשותי.
אתכנס בעצמי לחלוטין, אתבודד מכל הנשים, אלמד להכיר אותי יותר טוב רק כדי למצוא אחת כמוך.
עם עיניים ממוקדות של עיט ושיער חום כמו קרמל. עם צחוק שובב וקטן, עם מגע חם ואוהב. עם שכל טוב בין האוזניים והומור חד על סף הלשון.

אתפור שק מתלאי הזיכרונות שלנו, אמלא אותם בחלומותיי, תקוותיי, שאיפותיי.
אחפוז אלייך במהירות, רק למסור לך אותם ולדעת שזה יתממש.
והכל יתבדה כשאמצא אותך מנשקת את דון ז'ואן שלך. הוא תמיר, מסוקס וחכם ממני.
אזרוק הכל לפח, אעמיד פנים שאני בסדר, לא אתן לך לראות כלום.
אחבק אותך באהבתי, אשמח בשם שמחתך, אתמוך בך גם כשאת לא רואה בי כלום.

ואולי כך זה לא יכאב יותר. כשאהיה איתך גם בריק. גם כשאת לא רוצה אותי.
את מפחדת ממני וזה בסדר, את מרוחקת ממני ואני מבין, את שונאת אותי ואני לא תופס איך אפשר לאהוב.
לכן לא תנשקי אותי, לא תחבקי אותי, לא תרצי אותי, אבל תדעי שאהיה איתך.
אהיה מאושר מכל אדם כשתשחקי את המשחק ותעמידי פנים שאת רואה בי יותר ממפלץ.

אבל אין סבל יותר גדול, או כאב יותר עמוק, מכשאת אומרת לי, שאת לא צריכה אותי ושאת לא מאמינה למילותיי.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה