כשהרה השליכה הפייסטוס מההר, האימאם צאצאה לפח, ומישש רגליו בחוסר אמון כשהבין שיהיה נכה לכל חייו ולעולם לא יוכל לחוש שוב, והילד עקב אחר הוריד שצילק את שכלו, הביט השמיימה ומשהו סטה.
יד עקבה יד בטיפוס המגומגם של יציר עלוב, עזר חלציים פגום שנעשה בעיוורון של תכנון אקראי כשהמניע היחיד הן טיפות הזיעה שטיפטפו ממלכות שמיים. הטעם המלוח של הסבל כרוך בכס הגדולה.
הוא גדל להיות משהו גדול יותר מכל אל אחר. כי אלו לא מעשיו שהפכו אותו לגדול, אלא המלאכה מעוררת ההשראה כפילוסוף שיזכרו לנצח.
נכותו קירקע אותו, ובזאת למד את האדמה טוב יותר מקודמיו, העיוורון לרגשות הכריח אותו לפרק את המציאות לגורמים.
ולבסוף להפיח חיים בקרקע, להעניק לה משמעות ויופי שאין יתואר.
האם יוכל לשנוא את האימאם זרקה אותו לתהומות? האם לא בזכותה זכה לשם הפייסטוס? אבל אני לא רוצה את אפרודיטה שלי, המטרת זהב או יוקרה, אני רוצה פשוט... את תטיס. שתפסה יד שהרפתה תקווה בקיום והידקה אחיזתה בכלי איזמל, שנשפה לרוחו חיים ותשוקה ואת חדוות היצירה איתה פיסל אותה, שנעלמה לבסוף.
כואב לי. כבכבשן חם כואב לי כשהאלים נוקשים בליבי.
כואב לי כשאני לא מבין את אותו הסבל שאנשים חשים זה כלפי זה.
כואב כשעליי לחשוב כדי לשמוח.
כואב שזה כל כך מרוחק.
כואב ש... שהבחורה היחידה שזה לא היה ככה לא יכולה לסבול כמוני. כואב שזה נקרא כביכול 'כישרון' כשאף התגלמות של האל אינה מחייכת, לעולם לא מאושרת. כי מי רוצה להכין תכשיטים לאלו שהשליכו אותו? מה יותר חשוב מלשמוח כשמי שראתה בך תקווה מאושרת? מה ממלא ליבך יותר מלשמוע הצחוק שלה? מה מכאיב יותר כשהעולם מתרוקן ממנו?
אז אחזור על זה בלי שיהיה למ אכפת איך זה יתפרש, או מה שזה אומר. אחזור עד שאולי זה ישמע בכל פאקינג תל אביב, ואפילו מסופיה ידעו בישראל שאי שם יש אוהב מיוסר.
Wish you were here אומר
Wish you were here
Wish you were here
וכל הקשה עם אצבעותיי בלבד בלי איטרציות מחוכמות
Wish you were here
Wish you were here
Wish you were here
Wish you were here
Wish you were here
Wish yiu were here
Wish.. Wish
עד שהמילים עצמן הופכות למנטרה שאיבדה משמעות.
שתחזור, שתחזור כבר.
מתפלל שתחזור
מתפלל שתחזור
מתפלל שתחזור כי איני יכול לסבול את האנשים בלעדיה
מתפלל שתחזור כי כואב לי כל כך בלעדיה
שתחזור, פאק תחזור, כי איני יכול להביט יותר באנשים הנגעלים ממני והמתרגשים במקביל, בניכור, בשנאה, בחיבה, הערצה, אהדה, למטפחי הנרקיסיזם שבתוכי
מתפלל שתחזור כדי שאוכל לשאול שוב איך לגרום לה לחייך
שתחזור כדי שאשוב למסע שלי להיות שוב אדם טוב יותר, כפי שהיא אוהבת אותו
שתחזור כי מאסתי במרירות
שתחזור כי אפילו באוהבים אותי איני חווה את אותה תשוקה
שתחזור, בבקשה אלים
שתחזור כדי שאדע שיש מישהו מאחורי מול אימי
שתחזור כי אני רוצה להפסיק לכתוב בספר, זה רק כואב
שתחזור כי נמאס לי להיות ער בארבע בבוקר
כי אני לא מסוגל לחסל שלוש כוסות קפה ליליות עוד
שפשוט תחזור
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה