אנטרופיה

תרגיל חביב באנטרופיה:

שלושה מתכנתים הולכים לארוחת צהריים במסעדה.

הם מקבלים את החשבון ומתחילים לשלם.

כמות הכסף שאפשר לשים בחשבון היא המחיר הנקוב ומעלה כמובן. גם אם מחיר המנות גבוה, למשל 104, ולהם יש בדיוק את השטר הראשון (100), לרוב ישאר שארית, משמע שההסתברות להשאיר יותר מהמחיר הנקוב עולה.

אז מה עושים? הם מתחילים לשים כסף לקופה ולקחת בחזרה.

אם מנה עלתה לי 17 שקלים, אשים 20 ואקח 2 שקלים מהחשבון.

תופעה מעניינת, אמנם מבחינה מטאפיזית, החשבון טפח, כלומר, הערך הכספי שלו עלה, מבחינה אנטרופית ואפילו כמות כסף פיזית, הוא ירד.

וכמו יהלומים, הסדר המקומי עולה אבל האנטרופיה הכוללת עולה גם כן.

בזמן שכמות הכסף ערכית ירד בכל ארנק, מספר המטבעות עלה.

ואמנם הם יכולים ללכת לבנק ולהחליף את הכסף הקטן לכסף גדול כשהוא מתאגד, אבל בהנחה והבנק לא מייצר עוד כסף, כמות השטרות נמוך משמעותית מכמות הכסף קטן והכמות תצטרך לעלות משמעותית כדי להתמודד עם הבעיה הזאת.

גם אם מזרימים לכלכלה כל הזמן כסף חדש, מספר המטבעות יצטרך לעלות משמעותית כל הזמן, מידת האי סדר, האנטרופיה.