סלידה חיבתית

עבר לידי מישהו במסדרון וניסה לתת לי כיף אז הפניתי לו את הכתף והוא נגע בו במקום וחשבתי לעצמי תלונה מוכרת 'למה אנשים מניחים שאני חבר שלהם?' ואז נזכרתי בתלונה מוכרת אחרת שלי 'למה קשה לי להתחבר לאנשים?' וקלטתי שאולי יש קשר בין השניים וזה קצת מצחיק שאני מצד אחד מנסה להתחבר לאנשים ומצד שני סולד מהם. נגיד ההוא, עצם הקיום שלו בעולם מעצבן אותי, אבל לא הייתה לי סיבה קונקרטית. אולי הוא אפילו גבר פיצוצים. אולי זה לא חד משמעי, עם חלק אני מסתדר וחלק לא או שאני מסתדר אבל לא מספיק. אולי אני צריך להתנתק מהסלידה שלי מאנשים. קיצר, מה אני בא להגיד?
זדיינו לי מהפנים.