טוב, זה היה שבוע רבוי פעילות. בעיקר ההתחלה שלו.
ביום שלישי אחרי שסיימתי לעבוד וירדתי לבית הקפה של המעסיק שלי אחת המלצריות סידרה לי המבורגר ובירה. ישבתי, נרגעתי, אכלתי וצפיתי במלצריות יפות מתרוצצות מצד לצד וקלטתי שזאת פעם ראשונה השבוע שבאמת התיישבתי ונרגעתי.
יום רביעי היה דומה. חזרתי הביתה ונרגעתי לחלוטין (ואז רצתי לאימון). הייתי אמור לסגור ובסוף בגלל מצב משעשע לא סגרתי.
רכשתי שני ספרים חדשים. אחד קרוי חשיבה חדה והוא אחד הספרים היותר מעניינים שקראתי לאחרונה והשני שאקרא אחריו הוא ספר בסדרת אמבר, ספר פנטזיה שאמור להיות מצוין. אני נהנה מתקופות של קריאה אינטנסיבית.
השתפרתי במפוחית. אני מסוגל לנגן עכשיו תווים בודדים לא רע בכלל ולקרוא ולנגן תווים חדשים ביותר קלות.
עכשיו לנושא הפוסט, הדילמה. זה שם קצת מפגר לסוגיה מפגרת. דילמת השמנה זו דילמה שלא מעט אנשים מתמודדים איתה והיא האם לקיים יחסי מין עם מישהו שאתה לא נמשך אליו מינית רק בשביל הסקס. ארחיב אותה אפילו לקיום יחסי מין עם מישהו שאתה לא רוצה להיות איתו למרות שנראה טוב. היא עולה מהדילמה שעלת בפני. חזרתי לטינדר. תמיד כשאני מתחיל עם נשים שאינן מושלמות עבורי בעיני יש איזה רעש קטן במוח שלי שלא משחרר אותי.
האחת אני לא נמשך אליה כלל והשני נראית מעולה ואפילו מתעסקת בMMA, מה שעושה אותה למגניבה רצח, אבל משהו בה לא מצא חן בעיני.
מעט מאוד בנות המוח שלי לא מרעיש לגביהן או מרעיש חלש דיו כדי לזרום עם זה.
אני טיפוס בררן, אין לי מה לעשות עם זה.
יש שהשוו אותי לטד מאיך פגשתי את אמא שלך. זה לא אמר לי הרבה עד שראיתי את העונה הראשונה והגעתי למסקנה שחוץ מהבעיות שלו עם נשים הוא לא דומה לי בשום צורה.
speaking of which, נורא אהבתי את פרק 21. הוא מדבר שם על טעויות שאנחנו עושים ובכל זאת איננו מרגישים רע עליהן. זה בדיוק איך שאני מרגיש לגבי מכלול הטעויות המפגרות שעשיתי עם המש"קית.
אמרתי לה שאני התחלתי איתה, נתתי לה ברכת יום הולדת, היא יודעת כמה אני רוצה אותה, אמרתי לה שאני רוצה שנהיה ידידים, שלחתי לה משהו מאוד אישי ולא טוב, כתבתי לה שאני לא רוצה שנהיה ידידים והתעלמתי לה מהתחת. כל אלו הן טעויותיי המפגרות שאני מרוצה מכל אחת מהן. הן פגעו בי מאוד אבל אני מרוצה מהן.
אף על פי שניסיתי כל צעד אפשרי, אני עדיין לא מצליח להוציא אותה מהראש שלי.
בקראטה זה עובד לא רע. המחשבות עליה מאפשרות לי להוציא את מלוא הרוע, הכוח והיצירתיות לפגוע שלי. גם באימוני קרדיו ושרירים.
באייקידו זה מפריע לי מאוד. המחשבות עליה מפריעות לי לעבוד לאט, נכון ורציף.
באשר לפיתרון הנוכחי לדילמה, בלעתי את התרופה כמו שוט והצעתי למתאבקת לצאת לפני שיכולתי לשבש את זה. ורק אז ביטלתי את זה. טוב, זה לא הוגן. נודע לי שאני אמור לסגור אז ביטלתי. מה אני יכול לעשות?
צעד חשוב נוסף שעשיתי היה למצוא התנדבות. צעד שעשיתי היום בבוקר למעשה.
הטקסט על התנדבות השפיע עלי לעשות את זה אבל שני דברים נוספים. ראשית, קראתי סטטוס שביקר את העובדה שהתקשורת לא מספקת שירותי בידור בזמנים האלו שפעם האוכלוסייה צריכה מאוד בידור. הבנתי שמצבי לא רע בכלל אבל יש ילדים שחרא להם ועדיף להירתם לעזור להם. זו תהיה התנדבות קשה עבורי כי אין לי בפועל זמן פנוי עם העבודה והצבא והכל לעומת התיכון בו הייתי פנוי אבל אנסה לדחוף את זה ללו"ז הצמוד לייק שיט שלי. הסיבה השנייה היא שאהבתי איך השבוע הזה עבד עם הפעילות האין סופית הזאת והתיזוזים מצד לצד. זה מה שאני רוצה עכשיו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה