אני כבר לא יודע אם אני ימני או שמאלני.
קשה לדעת כששני המחנות שונאים אותי. אני ימני מבחינה כלכלית, שמאלני מבחינה חברתית ומבחינת חוץ מאוד מבולבל. לא בשמאל ולא בימין. יש לי דעה מגובשת, היא פשוט לא פייסנית או לוחמנית.
כל אופן, במה זה בעצם משנה כשאני אפילו לא רוצה לחיות פה?
אני כבר לא יודע מה אני רוצה להיות כשאני כבר אהיה גדול.
אני לא רוצה להיות פולטיקאי פה כמו בעבר. אני לא חש אהבה למדינה הזאת. אני לא יודע אם ארצה ללמוד פיזיקה ומדע. אני אוהב אותם אבל הם לא מרוויחים כסף ואני רוצה כסף. אני רוצה לקנות לילדים שלי את העתיד שהם ירצו. אז אני לומד מדעי המחשב כי יש בזה המון כסף מסריח אבל פיזיקה היא אהבת חיי.
אני כבר לא יודע לאן אלך אחרי הצבא.
אני רציתי לעבור לגרמניה אבל מסתמן שזה כבר לא אפשרי. אין כסף או זמן ללמוד גרמנית.
אני כבר לא יודע במי אני בוטח.
במי להאמין בחיים שלי? בהורים שלי כבר אני לא יכול להאמין.
אני כבר לא יודע מה הנטיות המיניות שלי.
טוב זה כבר הרבה זמן. עבר זמן רב מאז יצאתי עפ מישהי. אני נמשך לרעיון של להיות עם מישהי אבל אני לא יודע אם אני נמשך לאותה מישהי. נשים בכללי מסבכות אותי. לא מסוגל לנתח אותן אבל חושב שאני כן. אני חושב שאם אמצא מישהי מהסוג הנכון אמשך לה. אני חושב שאני מחפש נשים חזקות, דומיננטיות, שיודעות מה הן רוצות. הן אבל מחפשות גבר שיעמוד מולן ויתנגד להן. אני? אני פסיבי ורגוע מדי.
אני כבר לא יודע אם אני חכם או טיפש.
פעם ידעתי. ידעתי שאני חכם. היום אני חא יודע. אני מרחף הרבה פעמים ביומיום. אני לא מרוכז. מצד שני אני מסוגל להבין מתמטיקה מורכבת. איך אני מודד חוכמה והאם המדד שווה למציאות משהו?
הרבה אי ודאות. הזהות שהייתה לי בתור ילד נעלמה ואני מקווה שתתגבש זהות חדשה.
כנראה שזה המשמעות של להתבגר. החיים תופסים יותר נפח ומורכבות. האם אקבל בסוף תשובות או שאשאר עם זה אני לא יודע... נקוה לטוב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה