נפש ערומה

מה הקשר בין WorldVenture לדת?
תמיד השאלה הזאת כנראה נשמעת נורא ביקורתית ותוקפנית אבל גם ללא הביקורת הזועמת, עומד קשר יציב בין שתיהן.

אף פילוסוף יווני לא הצליח לספק טיעונים טובים בעד אלוהים. מדקארט עד שפינוזה ניסו ונכשלו לתת הוכחה ראציונלית לקיום האל. כמובן שגם הוכחה אמפירית לא נראית באופק. המכניזם של המדע מתנגש חזיתית באירוע רב נפגעים עם האמונה הדתית. ההוכחות שיש למחזירים בתשובה ומיסיונרים ברמה נמוכה אף יותר.
כשקאנט חשב לעצמו לסיבה טובה להאמין הוא ענה בפשטות: זו אמונה ראציונלית. הוא לא התכוון שניתן להוכיח את זה, אלא ששווה להאמין בזה לשם קיום האנושות. לשם ייסוד מערכת מוסר וסיפוק תשובה לשאלות הקשות בחיים.
שווה? אבל לא מספיק. אדם המעוניין באמת המלאה לא יסתפק באמונה. אדם כזה יצטרך להעדיף את התשובה המרירה: אנחנו לא יודעים ולחיות את החיים בלי ההנחה שיש מישהו שישמור עליו. ולמה שנסתפק באי ידיעה? באמת? כי אנחנו משתמשים באמונה באלוהים לשם התנהלות ביומיום. זאת הסיבה שכל כך חשוב לספק הוכחה לקיומו מלכהתחילה. ואם אנחנו משתמשים בקיומו כדי לבחור איך להתנהל, ייתכן שאי קיומו יצדיק התנהלות אחרת. אדרבא, ייתכן שהנחת קיומו מעוורת אותנו אל מול המציאות ומובילה אותנו למעשים שלא מסייעים לנו להתנהל בחיים, אלא רק מזיקים לנו.
ייתכן? אמפירי! תנועת הספקנות והמדע צצו עם החילון והביאו כוחות אדירים ושליטה לאדם. ככל שזונחים את ההנחה שיש כח עליון יותר, כך אנחנו מסוגלים להתמקד בטוב לאדם יותר ובכך לשפר עבורו את איכות החיים משמעותית.

אז למה לבחור באל במקום באמת המוחלטת של אי הידיעה?
לפני זמן מה נסעתי עם נהג מונית שכל הנסיעה ניסה לגרום לי להאמין. כשחקרתי אותו לעומק נגענו בעובי הקורה - הוא מפחד מהמוות.
"אני לא יכול לומר לעצמי שכשאמות זה יהיה הסוף להכל, חייבים להיות חיים אחרי המוות." וזה היה זה. לחשוב על מצב בו המחשבה לא חושבת יותר, לא קיימת בכלל. לחשוב שלא נוכל לטעום יותר מהחיים. כל זה עשוי לקרות וזה נורא מפחיד. אולי עדיפה האשליה.

WorldVeture נופל לאותה נישה נוחה.
נערים צעירים מפוחדים מהאמת הזאת שעבודה דורשת הפחתת שעות הפנאי והחופש. הם פוחדים מהסבל ומהקושי ומאי הודאות ששוק העבודה מציע. כל אוטיסט יכול לפתוח גוגל ולראות שזו הונאה *אם הוא רוצה* אבל יש משהו מהנה בכל הסיפור הזה.
מי כמוני מבין אותם. התפטרתי משתי מסעדנות בשנתיים האחרונות פשוט כי זה מוטת אותי. לא הצלחתי להתאמן, בקושי אכלתי, כמעט ולא קראתי ובטח שלא ישנתי. אימצתי מאוד את הגוף אבל זה לא בונה שרירים. המח שלי פשוט התייבש.
כמו חיילים אחרים, לא הצלחתי למצוא איזון בין עבודה לחיים.
ובכל זאת התעקשתי שהעבודה לא תהרוס אותי.

היום קיבלתי נט סטיק מהעבודה שלי בחינם. השבוע באמת הרגשתי בטוח לומר שאני עובד במשרד שלנו. זהו, אני עובד קבוע שם. ויודעים מה? זה פשוט אדיר.
המשכורת עלתה לי מ35 ל40, העובדים אנשים טובים ונבונים, יותר מעניין אותם שתתן תפוקה ועבודה איכותית מאשר שעות וכמובן שאפשר לעבוד מהבית.
אני לא משלה את עצמי, יש לי המון חרא בעבודה. פעמים רבות אני נשאר עד מאוחר בלילה כדי לסיים עבודה, להתעקש לשמור על האיכות שלה גבוה ולהישאר רלוונטי בסביבה שכולפ מנוסים ממני.
אני לא נותן להם עבודה ברמה גבוה. היתרונות שלי בשוק כרגע הן שאני עובד זול וחרוץ. עבודה היא דבר שמצריך השקעת אנרגיה אדירה. ואם לא זה כי אתה איזה ילד פלא עם מיומנות גבוה או מח מבריק שעושה דברים ייחודיים ששווים את המחיר. לא ילד בן 18 לצד מאות כמוך שעובד במכירות.
אבל אלו מחשבות לא נעימות, עדיף לשמוע על איזה ארגון פלא שמבטיח הכנסה פסיבית ועבודה סופר כייפית.
אני מצאתי את העבודה שלי במאמץ ואני נהנה ממנה כי אני מחפש ממה להנות בה.

דת ותכניות פירמידה מציעות פתרון קסם לבעיות הקשות של החיים. לרוב תחת ארגון גדול שממש אומר לך בדיוק מה אתה צריך לעשות בחיים כחלק מהפתרון הקל. לרוב לטובת האינטרס של דמות אחרת.