יש הבדל בין להנות מנשים ללאהוב אותם. כמו שיש אנשים שאוכלים שוקולד אבל אנשים שמאוהבים בשוקולד חוקרים כל צד בו, מתנסים ומשחקים איתו.
לטרנטינו יש לא מעט יצירות בהן הוא ממש עוסק בנשים ובגברים. קיל ביל היא הדוגמה המוכרת ביותר. הצורה בה ביל מסתכל על קידו היא אותה צורה כנראה שקוונטין מביט על אומה טרומן. דוגמה יותר מצוינת בעיני היא הסצנה הזאת:
https://www.youtube.com/watch?v=JOZl2a0jqSA
אבל יש משהו סקסיסטי בלאהוב נשים. הרי אם אתה אוהב נשים אז אתה כנראה אוהב פחות גברים. אם אתה אוהב נשים אתה רומז שיש תכונות ספציפיות שאתה אוהב. זה לא רק המראה. אולי ציירים ופסלים עוסקים רק במראה (והאולי מאוד חזק פה); הם גם מראים כמה גוף האישה יפיפה בעדינות והעגילות שלה, אבל במאי מספר סיפור וסיפור עוסק בדמויות ולכן כשבמאי שם בפרונט אישה, הוא שם גם את תכונות האופי שהוא אוהב. ביאטריקס אדירה כי היא אישה חזקה ואימהית. האימהיות שלה זה מה שיפה בקיל ביל. זה משהו שגבר לא יכול להיות בחיים.
אם משהו נמצא בכל התרבויות, כמו אי שיוויון בין גברים ונשים, או שהוא נובע מכך שלא היו לחצים סביבתיים שאיפשרו לו לקרות או שזה מושרש בנו גנטית.
זאת תקופה גם שהיא צריכה מזון רב ולכן היא צריכה שמישהו יספק את צרכיה.
זה לא אומר שנשים לא ראויות לתפוס פיקוד. דווקא האנשים הכי מנהיגותיים שפגשתי בחיי היו נשים. אבל כשהידיים של הגבר יותר פנויות לתעסוקה, עבודה וציד מזון בצורה טבעית המאזן יהיה לטובתו.
ואז יש את הנושא של תרבות היופי. גבר בן אנוש מסוגל להתרבות עד גיל מאוחר בהרבה מהאישה. זה אומר שלגבר עדיף למצוא אישה צעירה ככל האפשר בזמן שפקטור הגיל פחות משפיע עבור נשים כשהן מחפשות גברים.
שניהם כמובן צריכים לחפש בני זוג בריאים. יופי הוא אינדיקטור לגיל ולבריאות מצוין. גם כשטוענים שהוא מעוות. אבל אישה צריכה גם למצוא מישהו שיוכל לספק את הצרכים שלה כשהיא בתקופת חולשה. מכאן גם מגיעים המודלים של היופי של החברות האנושיות.
נכון, בכל חברה יופי זה משהו אחר אבל הוא בדרך כלל עוקב אחר הדפוסים האלו. אישה שמנה באירופה של ימי הביניים הייתה סקסית כי יש יותר סיכוי שהצאצאים שלך ישרדו בתוכה בעוד שהשמנה היום יותר נפוצה אצל האוכלוסייה הענייה בעולם המערבי (כלומר השרידות של צאצאיך אצל בת זוג שמנה היום נמוכים יותר). גבר שמן אמנם פחות בריא ולכן יש פחות סיכוי שיביא צאצאים פורים, אבל גבר שמן עשיר יכול לתחזק בית. לכן גם לבוש משחק פה תפקיד. לבוש שמעיד על מעמד חברתי גבוה זה טוב. אופנות שמדגישות את החלקים שמראים שהאדם בריא או פורה זה טוב.
כפי שכתבתי, הסיפור גם מאוד תלוי סביבה. בסביבה המודרנית בהדרגה גם גבר יכול לטפל בילדים וייתכן שאפילו תקופת ההיריון תיעלם בשלב מסוים לטובת מבחנות. גם בעיות פיריון בעולם המודרני מצטמצמות. עם הפיתוחים המדעיים שיוצרים שינויים בחברה שלנו, ייתכן שנגיע לחברה שיוויונית בצורה מוחלטת או אפילו למטריארכיה במידה ולנשים יהיו יתרונות ביולוגיים על גברים (למשל העובדה שיש יותר סטודנטיות מסטודנטים בחברה המודרנית שיובילו לפערים בתפוקה ובעלייה של נשים לנקודות כח ולהפיכתן למפרנסות, העובדה שנשים יותר סוציאליות מגברים ומותאמות יותר לעבודה בצוות שזו תכונה מאוד חשובה בסביבה המודרנית וכן הלאה).
לטעון שאין הבדלים מולדים בין גברים לנשים זה אבסורד. במיוחד כשאנחנו מביטים בעולם ובמציאות ורואים את הפערים ביניהם.
אז לא מעט פמניסטיות מצביעות על איזה דיכוי עוצמתי ביותר או האכזריות של גברים. אבל זה לא זה. זה פשוט ההבדלים הביולוגיים בין גבר ואישה שמניבים אסטרטגיות משחק שונות.
לא כי אני מאמין שצריך לדכא נשים. לא כי אני רוצה לטאטא את זה מתחת לשולחן ולומר "אין מה לעשות עם הדיכוי". אלא כי אני מאמין שזה מטופש לחפש פתרון לבעיה תוך התעלמות מהנותנים. זה כמו לבחון טיפולים רפואיים תוך כדי התעלמות מהבעיות של סמיות ופלסיבו. להטעיות האנושיות הקטנות האלו שבני אדם עושים בצורה טבעית לחלוטין שעולות ברמת הקירבה של התצפיות למציאות.
לסתום אוזניים ולהתווכח שאימפראציזם אומר שהחושים שלנו בהכרח מגלמים את המציאות ולכן אם יש הבדל בין התצפית שלנו למה שנראה במציאות זה נובע מאיזה פאק בחברה שצריך להילחם איתו.
אני לא מאמין ששינוי חברתי יתגלם בחינוך אנשים או במחאות.
אני מאמין שאם רוצים להגיע לשיוויון אמיתי צריך להשפיע על הסביבה בה אנחנו חיים ולא על בני אדם. כי לשנות בני אדם בצורה ישירה זה מלחמה שקשה מאוד לנצח. רובם טיפשים. אין לי פיתרון שאני מציע. אני יודע אבל שאם יש פיתרון הוא מתוך ההבנה שיש הבדלים פסיכולוגיים בין המינים שנובעים מתפקידים ביולוגים שלהם (http://en.wikipedia.org/wiki/Sex_differences_in_psychology).
הפערים בתעסוקה ובשכר נובעים בעיני (וזה מאוד יהיר בעיני לטעון זאת בהתחשב בכך שאיני כלכלן או אנתרפולוג והידע שלי מצומצם) מכך שפחות משתלם להעסיק אישה פשוט כי הן מגדלות ילדים. אין רע באי שיוויון בפני עצמו. בחברה אידאלית לכולם יש את אותה הזדמנות בדיוק להצליח ומה שמפריד בין המצליחים יותר לפחות הם המשתנים הגנטיים ולאן שאנחנו לוקחים אותם. גם לגברים וגם לנשים יש ארגז כלים מצוין להצלחה בו הם יכולים להשתמש.
אבל כולם רואים את השלב הבא. 'תרבות האונס', המלחמה על השפה העברית, מעמד האישה בפוליטיקה וכן הלאה. השלב הבא הוא תרבותי יותר משהוא חוקי. שיוויון חברתי משמע שיוויון בצורה שמסתכלים על זכרים ונשים וביחס שנותנים להם.
משמע אם נולד לי ילד, לא אבחר בשבילו אם הוא מחזר או יחוזר, אם הוא צייד או עקר בית, אם הוא רוצה ללבוש שמלות או חליפות, אהיה נטול קביעות שמושרשות בי ואתן לו להחליט את הכיוון שלו. אם רוצים שהוא יגיע, השינוי צריך להיות בסביבה. ובעיני לפמניזם בצורתו המודרנית אין את הכלים להתמודד עם מאבק כזה. התפיסה שלהם מתכחשת להבדלים מהותיים בין המינים. מנותקת ממדעי הטבע והחברה.
ההבדל יגיע כשיעודדו את הפיתוחים המדעיים שמשנים את פני הסביבה שלנו שציינתי כבר.