יום ראשון, 28 במאי 2017

לטל במקום החסימה בווצאפ

אויאוי בדיחה סופר מצחיקה ששמעתי:
מה הקשר בין אייל גולן לדוד המלך?
שניהם הזדיינו עם בת שבע
נזכרתי בך כי את אוהבת משחקי מילים מפגרים (מי שלא בוטחת, לא פותחת, בטח של בתחת) וכי אייל גולן
אני עוד מתגעגע אליך
מתאפק לא לשלוח לך הודעות.
אני יוצא עם מישהי היום. קארין שמה. חמודה. קצת ערסית, שומעת אייל גולן וזה אבל גם זפלין. קצת סטלנית. עושה ירוק בבסיס. יש לי חששות קלים. אבל חמודה ושנונה.
אני כבר יודע מה יהיה עם קארין. אני עשוי להנות ממנה, אבל היא לא תבין אותי. לא אחלוק איתה את המורכב יותר, היא לא תדע את הפחדים שלי באמת, היא לא... את.
על כן אהבתי אותך. לא הייתי בודד איתך. ידעת אותי. זה הפחיד אותך לפעמים, עיצבן ותיסכל אבל מצאת בזה את הקסם של זה.
קארין לא תבין, איש לא יבין. זה למה אני אומר שלרוב העל אדם יסבול מבדידות, גם את. משום מה נערות חכמות לרוב באות עם אופי יבש, משעמם ומציק. עסקת חבילה כזאת.
חלמתי חלום בו התקשרתי אליך. זה היה מחדר מלוכלך. מסתבר שנסעתי עם חברים מהצבא ליוון וזה מלון וגברים כגברים לא ממש מסודרים. בקיצור דיברנו אחרי תקופה ארוכה שלא על כלום למעשה ואז אמרתי לך שהפסקנו לדבר כי את מפחדת שאוהב אותך יותר מדי ואפגע בך ולא הסכמת ועשינו את הקטע הזה ששנינו מנתחים את הסיטואציה פסיכולוגית כדי להכניס נפח ראציונלי לנושא למרות ששנינו יודעים שאין לנו את זה.
ואז חתכתי לבדיחה ההיא על אייל גולן. צחקת והמשכנו לדבר על כלום. היית על ספיקר והחבר'ה התחילו להתעורר. דווקא השיחה על כלום ריפאה את הפצע יותר מכל.
אני כרגע בולם את עצמי מלהתקשר רק מהמחשבה על מה שמיה ואת כתבתן לי -להפסיק כי את לא רוצה. אני שונא את מיה אגב. עוד משהתחלתי לדבר איתה. הביקורת שלה על הטקסטים חביבה אבל מתמקדת בשולי. בלי קשר לזה, היא לא מקצועית וזה קצת שיגע אותי כשעבדנו. אני מרגיש שהפסקנו לדבר בגלל המכתב ההוא ששלחתי לך ממנה ושהיא הוסיפה חומר בערה למדורה.
בקיצור... הגעגועים.
אני לא מאמין שחשבת שאני נותן לך מתנה בשביל עצמי, איזה רעיון מפגר.
אני אדם נותן. אני לא רוצה שום דבר בחזרה ממך כי אני נהנה לתת לך. הנאה, זה מה שהרווחתי מלתת. אני אוהב לתת לאנשים שאני אוהב כי ככה אני חש קרוב אליהם. כשמיה אמרה שהמתנה מהסוג הראשון מתמקדת בי יותר צדי ערכתי אותה ואז במקום הכנתי משהו אחר.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה