ב20 סלד איבדתי את עצמי. המח הולך לכאן או לכאן וזה מצליח לבלבל אותי. היכן הקבוע? היכן האמת? השרירים התאמצו, הרקמה גדלה, המקלחת מנקה, וכשאני עוצם את העיניים והמים חודרים החדר ריק מישויות ואני נותר בין חזיונות, או חלונות של מצבים, מנתח אותן עם זרועי כמנצח עצבני.
שכוב על המיטה, הדם על הרצפה, הניצוצות מרחפים וקווים נמתחים. הרי אני גודל, צומח, מתפתח, לומד. לפתע קרע בקיר ושנינו בביתך. את מעשנת סיגריה ועיניך השחורות מלטשות את נפשי. הקפה הנמס, האווירה המתוקה, ואני כמו רוח במעטפת מביט מרחוק.
אינרציה היא הקרם של חיי, הסיבובים לדקה ואותה נחמה עלובה שזהו, הלקח הבא יפתור המשוואה.
'פשוט נפסיק לדבר' עוד אחת אומרת והניקוטין היחיד הוא נשיפת האוויר, האכזבה המרה, והמשמעות של כאב.
הו המשמעות של כאב, שמאפשרת לספוג את קיפאון הימים, הירהורים תמימים של אדם בודד מתמיד. מהרהר מרחוק, לומד, חושב, אבל לא חי.
שכוב על המיטה, הדם על הרצפה, הניצוצות מרחפים וקווים נמתחים. הרי אני גודל, צומח, מתפתח, לומד. לפתע קרע בקיר ושנינו בביתך. את מעשנת סיגריה ועיניך השחורות מלטשות את נפשי. הקפה הנמס, האווירה המתוקה, ואני כמו רוח במעטפת מביט מרחוק.
אינרציה היא הקרם של חיי, הסיבובים לדקה ואותה נחמה עלובה שזהו, הלקח הבא יפתור המשוואה.
'פשוט נפסיק לדבר' עוד אחת אומרת והניקוטין היחיד הוא נשיפת האוויר, האכזבה המרה, והמשמעות של כאב.
הו המשמעות של כאב, שמאפשרת לספוג את קיפאון הימים, הירהורים תמימים של אדם בודד מתמיד. מהרהר מרחוק, לומד, חושב, אבל לא חי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה