נפש ערומה

הספר הראשון שקראתי של חיים שפירא היה על אליס של לואיס קרול. מצאתי את אליס מבעד למראה בבית וחישפתי מישהו שילווה את ידי. הוא היה שם בשבילי. זה היה גם הספר הראשון שלו. לפני שהיה מוכר קראתי חיים שפירא (כן אני היפסטר).
בערוב הימים למדתי לשנוא את שפירא. אני מבין את הצורך בו כמו גם בנח הררי ובשאר החברים. גם לי היה את הצורך בהנחיה סכולניסטית בתיכון. אני מאמין שיש חסך בפילוסופיה לילדים בגיל הזה וברשימת מקורות טובה להתחלה. שפירא וחבריו נופלים לנישה הזאת ומלווים תלמידים כאלו.

הביקורת שלי היא בעיקר שיש יותר טובים ממני בשוק לכך. פייסבוק הוא חיים שפירא אדיר. רשימת הספרים שמצאתי והמלצות שקיבלתי מאנשים יקרים הייתה חשובה.
Philosophy of Life הוא אוגדן מקסים לאובד עצות. מנגד... סביר להניח שאם הם באמת היו מתאימים לנישה הם היו נופלים לנישה.

אני מניח שאני שואף שהספר שלי יהיה חיים שפירא משודרג.  כמוהו רק יותר מאתגר אבל עם אותה נימה מתקתקה שמקסימה את ההמון ובמקביל גם יותר מסר עצמאי משפירא.
אני מתחיל את הספר בהקדשה לעצמי מהעבר שיהיה אוגדן לאובד עצות מהתיכון. אני מקווה שמישהו יקרא אותו וימצא ספריה מצוינת להתחיל לעיין בה.