אין לי כלל מחשבות מיניות אליה! אני נשבע! אני כמעט צועק למבטים המתבוננים עלי ועל המשקית חינוך. לא מתוך שקר, מתוך כנות מלאה.
אין לי תשוקה מינית אליה בשום צורה ובכל זאת יחסינו קרובים. זה מצמרר אותי קלות כי היא לא סגנון האנשים שלי - הפסימיסטים המתעבים את העולם.
הבחורה שיצאתי איתה לאחרונה? לדייט ראשון? דווקא זה משונה. עוד לא מוכן לגבש דעה כנה עליה.
למה איבדתי תשוקה לכתוב בבלוג? אין לי מושג אך כעת יש לי צורך קל לכך.
זה לא שהפסקתי לכתוב. האמת רחוקה מכך! היא מעסיקה אותי יותר מכל. הנוירונים מדגדגים, המח שלי מעקצץ יותר מאי פעם. אני כותב ספר. יותר הוא כותב את עצמו. על מה? קשה לי לומר אם להיות כנה. הוא עוסק באומנות, במדע, באמת, בתפיסות שלי אותה. משם הוא נוגע בתפיסות היותר קשורות לחיי היומיום שלי. המדע העליז שלי. הכל כתוב בווארסות שכל אחת עוסקת בנושא המתקשר לרעיון הכללי בכתיבה קלילה סמי פרוזאית שלי. המון פיתולים ומאבקי כח עם הקורא.
הקטע הוא שזה אמנם הפן התודעתי שלי אבל הספר לא בורח מהרגש. הוא מכיל אותו מצוין.
זו חדוות היצירה שלי במיטבה, כל התפיסה שלי שנכתבה פה רק יותר טוב על הנייר. מקווה שהפרויקט יפעל.
נעזרתי במשקית חינוך לווארסה אחת, אני מחפש כעת קריאות סיוע לכתיבה. ייתכן שזה מה שאני מחפש. לו סלומה שכזאת מינוס תשוקת האוהבים. אין ספק שאני נחשף רק לנשים. גברים לא מעניינים אותי. נשים יפות בכלל מחרפנות אותי. בבסיס סגרתי לאחרונה עם אחת שהתפתיתי כל כך לפרוש עצמי כלפיה.
מנגד, עם המשקית חינוך אנחנו מתדיינים בענייני הרוח בתענוג רב.
הכתיבה שלי גועשת כמו בכתיבת הספר.
מה לגבי המשקית? ובכן אם זה היה אפשרי הייתי כותב את הספר הזה איתכ אבל משהו מת אצלנו. אצלי, אצלה, אצל שנינו. נראה מה יהיה בחודשיים הקרובים.
השיחות עם הפסיכולוג שלי נהיות סוף סוך אפקטיביות. זה עובד על היחסים שלי עם סבא שלי, על פתיחות, על הבנת הרגש, ייתכן שבעתיד גפ על היחסים עם אמא שלי.
אני רוצה לרכוש שני ספרים נוספים בפסיכולוגיה שנראים מצוינים. זו תקופה של מין רנסאנס רגעי כזה בחיי.
יש לי עבודה איתו, פרויקטים לחשוף אותם כלפיו. אך כנראה שזה הרגע לקטוע את הכתיבה.
אם כן לילה טוב לכולם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה