ובבת אחת שבתי למציאות.
סאנה שאלה אותי מה דעתי על איזה ציטוט של אלבר קאמי
המשכתי עם המתמטיקה
אלה כנראה תכתוב לי על משהו שהיא חוותה
קתי תאמר לי שאני קוקסינל שלא באתי לכנס היום
אבל אני חושב לעצמי שאולי כל זה היה חלום. זה כל כך שונה מהשיגרה שזה לא רלוונטי, מה כבר רלוונטי? למה לחשוב על זה בכלל? למה לרצות? מה זה עשה לי טוב?
אז אני לא יודע מה אני עושה עם התחושה הזאת. אמשיך לענות לאנשים בחיי ואשמור על זה בליבי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה