יום שבת, 24 ביוני 2017

סקירה מקיפה של זנות

הדיון על זנות, שלב המחקרים:
אתחיל בסיכום של מהלך הטיעונים.
הבסיס הוא השאלה הבאה - במידה ולא מניחים שקבלת כסף ליחסי מין בפני עצמו זה דבר רע, מדוע מניחים שבהכרח זה מוביל לרוע נלווה?
תומכים בזנות יטענו כך:
על נשים לא נכפה להיכנס לזנות, הן בוחרות כי זו האופציה הכי משתלמת כלכלית במצבן.
הגבלות על העיסוק אמנם יפחיתו את הזנאים, אך גם יפגעו בהכנסה של אותן נשים.
לרוב, נשים שנמצאות בזנות הן בעלות מיומנות נמוכה במקצועות אחרים (כלומר ממעמד נמוך) ומנגד, צריכות הרבה כסף, כך שלמעשה מדובר בפגיע באוכלוסיה מוחלשת.
מתנגדי הזנות יטענו:
נשים לא בוחרות להיכנס לזנות, נכפה עליהן.
המקצוע יותר פוגע בנשים מאשר מטיב איתן.

אני מאמין שהטיעון הראשון הוא החזק יותר (כי אם הוא מזיק יותר ממטיב למה הן בכל זאת ממשיכות? כמובן כי נכפה עליהן). הבחנתי שמשתמשים בשלושה חלקים כדי לחזקו: מגמות של סחר בנשים, טענה שאותן נשים לא בגירות או בהירות כדי לקבל את ההחלטה והטענה שמפעילים עליהן אלימות.
הטענה בדבר צלילות מסתמכת ממה שראיתי על גיל הכניסה לזנות ועל אחוז הנשים שנכנסות לזנות לאחר טראומה.
לטענת המתנגדים, חלק אינהרנטי מהמקצוע הוא כניסה תחת חוסר צלילות או כפייה ולכן הוא שונה ממקצועות אחרים.

לפני שאגש לנתונים, אני רוצה להתייחס לפרוהיביציה של זנות.
במדינות רבות הזנות לא חוקית ולכן קשה לאסוף עליה נתונים. העובדה שהיא לא חוקית פירושה שכדי להתנהל בתחום, על הנשים לעבור על החוק ואולי יותר חמור: להסתמך על מישהו שיספק צרכנים בצורה לא חוקית, כלומר על סרסורים ומשפחות פשע. הפרוהיביציה יוצרת קורולציה ברורה בין זנות לפשעים אחרים כגון אלימות וסחר בסמים.
יש תופעה נוספת בשוק של פרובהיביציה חלקית, בה מדינות מסוימות מפלילות רק את הזנאי ולא את הזונה. בעיני זה מהלך פופוליסטי ומטומטם שלא שונה מפרוהיביציה. למה? כי זה עדיין אומר שזונה לא יכולה להיפגש עם הזנאי באמת לקיים את העסקה וזה אומר שהיא עדיין צריכה להיעזר בשירותיהם של גופים חזקים ממנה שמעורבים בפשיעה.
דבר זה אף מחליש את הזונה בעסקה כי בשוק השחור כמובן שאין ממש זכויות בסיסיות לעובד.
זה מהלך שנשמע טוב אולי על נייר העיתון, אבל מעשית הוא זהה להתנגדות מוחלטת.
לסקירת האפשרויות בהתייחס לזנות: (1)
אם הטיעון נשמע לכם מוזר, אני מייעץ לקרוא על הפרוהיביציה על משקאות חריפים בארצות הברית וההשפעה שלה על השוק השחור.
אף על פי כן, להפתעתי גיליתי דווקא כמות מקורות עשירה ולהפתעתי, מסמכת את הצד של התומכים בזנות. כוונתי מחקרים שבוצעו על זנות בתנאים שמאפשרים חקירה (כלומר זנות חוקית או זנות בצורה גורפת). מחקרים שסימכו את הצד של התמנגדים לרוב בחרו לחקור את מקרי הקיצון של התופעה.
לאנשים שהגיבו לי קודם זה אולי ישמע כאילו אני מטה את המידע ולכן אומר חד וחלק: אם אינכם מסכימים, אני יותר מאשמח לגלות מחקרים שישנו את דעתי. באמת.

אז חיפשתי בהתחלה באנגלית מחקרים המסמכים את הטיעונים וגיליתי שאני מאוד מתקשה בכך.
בחיפושים בעברית בעיקר הופניתי למשהו הנקרא מכון תודעה שלא סיפק ממש מאמרים.
כשחקרתי את גיל ההתחלה לזנות גיליתי שהנתון מפוברק(3).
במדינת ישראל, גיל הכניסה לזנות בממוצע הוא 27.3(4) והחציוני 26.0. עשירית מהזונות הבגירות נכנסו לתחום מתחת לגיל 18, חמישית אם מחשיבים גם את הזונות הקטינות. נתון מעניין נוסף אגב שרוב הנשים בזנות בארץ עם ילד. 66% ציינו מצוקה כלכלית כסיבה שנכנסו לזנות לעומת 5% שציינו פגיעה מינית (לא פוסל עדיין את האפשרות שזה עדיין סיבה לכניסה).
בהולנד(5), רק כ-5% מהנשים התחילו לעסוק בזנות בתור קטינות. יש לציין שכמחצית מנערות הליווי התחילו מתחת לגיל 20.
אני מאמין שהפרכתי לא רע את הטענה שרוב הזונות התחילו בתור קטינות. עבור הטענה השנייה, שהן החלו בטראומה, נראה לפחות בישראל, גם אם זה נכון, זו לא הסיבה שזונות מציינות לכניסתן לתחום. אף על פי כן, אחקור יותר לעומק את הטיעון שרובן התחילו לאחר הטרדה מינית. אזניח מחקרים שהתבצעו רק באוכלוסייה קטינה או שעוסקים בזנות לא חוקית בשל הטיעון הקודם שלי על פרוהיביציה ובשל העובדה שזנות קטינות היא דבר זניח.
בהולנד אגב הזנות רגולטיבית.
בישראל היא סמי-פרוהיביטיבית. משמע מרשיעים זנאים, אבל לא זונות.

ההמלצה הראשונה שקיבלתי הייתה לקרוא טקסט של ד"ר ענת גור(2). ענת גור מסתבר הביאה את הנתון על גיל הזנות לארץ בספר 'מופקרות - נשים בזנות'. ענת היא דוקטור לפסיכולוגיה.
טוב, אז בדקתי את המחקרים שהיא הביאה במאמר וכך מצאתי:
"מחקרים מראים כי לרוב הנשים שעוסקות בזנות יש היסטוריה של התעללות מינית בילדות (Belton, 1992; Simons & Whitbeck, 1991; Giobbe, 1990; Bagley & Young, 1987; Silbert & Pines, 1981, 1983; James & Meyerding, 1977  )"
Belton 1992 ו-Giobbe, 1990 אינם מחקרים
Simons & Whitbeck, 1991 חוקר את דפוסי ההתנהגות של מחוסרי בית, לא קשור אלינו ממש. כשמאוזכרת שם זנות נטען שנערות מחוסרות בית בנטייה קלה גבוהה יותר לפנות לזנות מאשר מחוסרות בית מבוגרות. לא ממש נתון שתומך באף אחת מהטענות שלנו.
Bagley & Young, 1987 סוף סוף עוסק בזנות. הוא מחקר תגובה למחקר אחר שהראה שאין סימנים שזנות ילדים קורולטיבית עם התעללות. יש בעיה מתודולוגית עם המחקר - הם השתמשו ב-45 נבדקים, שזה כלום, רובן התחילו מגיל מאוד צעיר ועבדו ברחוב. זה המחקר הראשון שתמך בטיעון של גור אבל לא מבסס טענתה.
Victimization of street prostitutes, Silbert & Pines חלק ארי מהמדגם היה זנות רחוב לא חוקית של ילדות.
Early sexual exploitation as an influence in prostitution. Social Work, Silbert & Pine אותה בעיה. זונות צעירות. הצעירה ביותר הייתה בת 10. מדגם של 200 זונות.
James & Meyerding, 1977 היה יותר מעניין וחיפש קורולציה בין זנות לבין סוג ההיכרות הראשונית עם סקס. זה מאמר דעה.
ענת ממשיכה לכתוב על המאמר של סילברט ופיינז, מניחושי זה השני העוסק בקליפורניה, אבל הוא לא בודק מצבים אחרים של זנות.
לא הייתי מסופק מענת בשל הרמה של המקורות שהיא ציטטה. ההמלצה השנייה שקיבלתי העמיקה את אי העניין שלי בה(6)(7)(8). אני מוכרח לציין שבדקתי את המחקרים לפני שניגשתי להמלצה השנייה. אף על פי כן, מדובר בסקירה מקיפה של הסימוכין שהיא נתנה. בעיני ניכר שהיא שרלטנית.
אני לא פוסל את חשיבותם של המחקרים שלמעלה כמו כותב כתבה (6) כי הם כן מצביעים על מגמה מטרידה. היא פשוט לא 'זנות זה רע' או 'זנות אינהרנטית רעה' כמו שהם מעידים ש'זנות רחוב/זנות קטינים רעה', דבר שדווקא מחזק את הקביעה בעיני שיש להטיל רגולציה על התחום.
את הספר של ענת גור לא קראתי, אבל ב-(8) נטען:
"בספר של ענת גור, שממנו לקח גם מכון המחקר של הכנסת את הנתונים. גור טוענת: "רוב הנשים נכנסות לזנות בגיל צעיר מאוד, שהוא מתחת לגיל ההסכמה לקיום יחסי מין על פי החוק"כלומר לפני גיל 14. כדי להוכיח זאת, היא מביאה נתונים משבעה מחקרים. בארבעה מתוכם גיל הכניסה הוא בין 18 ל-20.4, כלומר הרבה מעל 14.
בשלושת המחקרים האחרים הגיל הוא אכן בין 11 ל-14, אבל כל המחקרים האלה נעשו על זונות קטינות. כמו שגוּר עצמה כותבת: אחד היה "מחקר על 82 מתבגרות", והשני נערך על ידי "הוועדה לבחינת ניצול מיני מסחרי של קטינים בישראל", ובדק קטינים בלבד. השלישי, "מחקרים בסן-פרנסיסקו", הוא מחקר של Silbert and Pines, ש-60% מהמרואיינים בו היו מתחת לגיל 16, כלומר מחקר שגם בו רוב הנחקרים היו קטינים (וגם הוא מוכיח שרוב הזונות הבגירות התחילו לעבוד אחרי גיל 18). "
אשמח מי שברשותו ספרה ולא מסכים, יסכים לסמך את ענת.
במחקר על מדגם מיצג בקנדה(9) נמצא ש10-14% סבלו מהתעללות מינית בילדותן. המחקר בוצע על 219 עובדות מין. בקנדה מתקיימת סמי-פרוהיביציה.
נטען בפני שזנות רגולטיבית רעה כי היא מעלה טראפיקינג(10). אותו מחקר גילה גם שבמדינות עם פרובהיביציה יש עליה באלימות כנגד זונות. הבעיה העיקרית מבחינתי היא היעדר בידוד משתנים. המחקר מתייחס למדינות פרוהיביציה כגון מדינות הבלקן ומדינות רגולטיביות כגון הולנד וגרמניה. קשה לשלול שמדובר במעבר למדינות עשירות יותר כי שם העסקים טובים יותר. במיוחד מאחר והסקירה של האיחוד האירופאי(5) מראה ש70% מההגירה למדינות אירופאיות עבור זנות מקורה ממדינות הבלקן.
עוד היבט חשוב הוא השאלה כמה מההגירה היא סחר בנשים כעבדים וכמה ממנה היא יוזמה של הנשים עצמן מרצונן. קשה לדעת בהתחשב בכך שהחוק מגדיר את שניהם כלא חוקיים ומקבץ אותם יחדיו. דמיינו את אותה בעיה שיש עם אריתראים בארץ. ראשית, קשה לדעת כמה מגיעים לארץ מאלו מניעים ומאיזה מקור. שנית, קשה לשלול שהם מגיעים לארץ ולא למשל למצרים בשל החוסן הכלכלי של ישראל והתעשיה היותר מפותחת, דבר המבטיח את האינטרס הכלכלי שלהם.
הטיעון השני שעלה בפני הוא המקרה של הזנות בהולנד, בה סגרו רבים מהחלונות האדומים בשל עליה במקרי האלימות. אבל בעיני זה מובן מאליו. הרי כל הרעיון של רגולציה זה להגדיר חוקים ברורים למשלח וכשעוברים אותם, להחיל בענישה. אותו מחקר ב-(10) אף טען שסביר מאוד שהאלימות נגד נשים בזנות כנראה קורולטיבית עם מידת הפיקוח של הרשויות יותר מאשר השאלה האם הזנות חוקית או לא.
כנגד שתי טענות אלו אף אציע את המחקר האינטנסיבי על ניו זילנד (11), בה הזנות חוקית. המחקר מקיף היבטים רבים של זנות בניו זילנד אבל לא מוצא תופעות ייחודיות לה. הוא כן רומז לסיכוי להתעללות בילדות, אבל טוען גם שלא נבדק בהשוואה לאוכלוסייה נורמטיבית (כלומר לא הייתה קבוצת ביקורת).
הממצאים קרובים מאוד לישראל. רוב הזונות נכנסות ממניעים כלכליים, יש להן ילד. לא חלה עליה במקרי הזנות מאז פתיחת ההגבלים על התעשיה. לא התגלתה עליה באלימות או מעורבות בפשיעה החריגה מזו של 'מקומות בילוי' אחרים (חיי לילה). נטען בידי מבקרים מסוימים שהמחקר מוטה.

האישוש הכי חזק למתנגדים היה קיים לו זנות התחילה מגיל צעיר. מאחר ולא, ניתן היה לעבור ולהראות שהיא נובעת ממניעים לא ראציונלים. אבל היא כן, רוב הזונות בוחרות במקצוע עבור כסף.
המזור השלישי הוא הטענה שזנות ראציונלית אבל נובעת ממצב של חוסר ברירה.
ואמנם זה עשוי מאוד להיות נכון (ואני מפנה לסקירה הישראלית), אבל זה גם נכון לרוב העבודות ובמיוחד במעמד הסוציו אקונומי הנמוך.
בשלב זה יטען שזנות היא מקרה חריג כי מדובר בחדירה לגוף האישה. 
אז אשאל: מה האלטרנטיבה?
יענו לי שצריך לתקצב אותן אבל אני לא יודע כמה זה ריאלי. הפונות למקצוע עושות זאת לרוב תחת נטל כלכלי מאוד מאוד גדול. הטיעונים נגד תקצוב זונות יהיו אותם טיעונים כמו נגד תיקצוב נכים ולכן לא אתייחס אליהם כעת, רק אטען שזה דורש תקצוב בסקאלות שאין ממש למדינה בלי קיזוזים משמעותיים בתקציב הביטחון, החינוך והתרבות (ולגרד מחרדים או מח"כים לא יסייע).
וגם אז, למה לעשות את זה במקום זנות? אם אישה פונה למקצוע, סביר שהיא עושה את זה ממניעיה ההגיוניים. גם אם נידבו לה הרבה כסף והיא עדיין פונה, זה מסיבות כלכליות שהיא רואה לנכון וקשה לבקר.
זה כמו להוריד קיבוע לשבר כי החלטנו לטפל בו עם משחה במקום. המעבר החד לא בטוח.
אבל זה חוזר למה שכתבתי אתמול:
https://www.facebook.com/DK1995/posts/10209910377492240?pnref=story
זה לא שאלה של מטיב לא מטיב אלא גישות. האם הזונות הן אדונות או שפכות. וזה לא נמדד לפי הון. אישה שפונה לזנות והיא אדם נבון ושקול, עושה את זה ממניעים כספיים והיא לא תיפגע כי היא יודעת מה היא עושה. שפכה עושה זאת מבורות והחלטותיה יראו בהתאם(12).
בכל עסקה אליה מגיע אדם טיפש הוא יפגע.
המתנגדים לזנות לא יקראו לזונות 'טיפשות' אבל הם רואים בהן אנשים חלשים ולא נבונים שמנוצלים בידי מנגנון חכם יותר. אנשים אלו יצפו מהמדינה לנהוג כהורה אחראי ולחנך אזרחים סוררים.
מה הגישה שאני מקבל? לא יודע. אני מקוה לבחור לתמוך בשיטה היותר אפקטיבית. אני מאמין שהמחקר מראה שהראשונה פותרת את הבעיה יותר. הוא לא ימנע פגיעה בזונות, אבל שום דבר לא ימנע פגיעה בעובד ממעמד סוציו אקונומי נמוך וזה א משנה אם הוא זונה או מנקה רחוב.

(1) https://www.youtube.com/watch?v=vc-n852sv3E
למרות שהסרטון תומך בזנות, השתמשתי בו רק כי הוא סקירה מקיפה ונוחה של האפשרויות הקיימות כרגע.
(2) http://wtc-anatgur.co.il/%D7%94%D7%A1%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%9C%D7%99-%D7%9C%D7%90-%D7%94%D7%99%D7%94-%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%93-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99-%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9D/
(3) http://www.politifact.com/oregon/statements/2013/mar/02/diane-mckeel/Is-average-age-entry-sex-trafficking-between-12-an/
זה אינו מאמר מדעי אלא מאמר של פוליטיפאקט. זה בתור התחלה.
(4) http://www.molsa.gov.il/CommunityInfo/ResearchAndEvaluation/tb_ResearchesAndPublications/%D7%A1%D7%A7%D7%A8%20%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%A9%D7%A2%D7%A8%20%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%9F%20-%20%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A9%20%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%20-%2030-5-16.pdf
(5) http://www.europarl.europa.eu/RegData/etudes/etudes/join/2014/493040/IPOL-FEMM_ET(2014)493040_EN.pdf
(6) http://workofsex.blogspot.co.il/2017/02/blog-post_11.html?m=1
(7) http://workofsex.blogspot.co.il/2015/08/blog-post.html
(8) http://www.tapuz.co.il/blogs/viewentry/2596526
(9) http://www.understandingsexwork.com/sites/default/files/uploads/Team%20Grant%20Working%20Paper%201%20CBenoit%20et%20al%20%20September%2018%202014.pdf#page=10
(10) http://www.europarl.europa.eu/RegData/etudes/etudes/join/2005/360488/IPOL-JOIN_ET(2005)360488_EN.pdf
(11) https://www.justice.govt.nz/assets/Documents/Publications/sex-industry-in-nz.pdf
(12) https://www.facebook.com/gal.boger/posts/10153985488481930

יום שבת, 10 ביוני 2017

נמאס לי. להתראות

יום רביעי, 7 ביוני 2017

אגוסופראיד

סופר אגו: "אמתי תציג את עצמך לבחורה היפה שנכנסה לך לפרופיל"
אגו: "איך אתה יודע שהיא יפה? היא יכולה להיות סתם שמנה ששמה תקריב עין פילטר שחור לבן טקסט מסתורי כדי להסתיר את זה"
"מחמאה לא תכאיב לך"
"מה?! זה בודי שיימינג! וגם... וגם החפצה! למה רק יפה? אולי היא חכמה?"
"זה משהו נחמד שעושים. בהיכרות ראשונית חשוב לשמור על רושם של אדם לבבי וחייכן"
"פגשת אי פעם אדם לבבי ונחמד שרצית איתו קשר שלא הייתה מעורבת בו שיחת סקייפ ומרחק של כמה קילומטרים?"
"*פגשנו"
"מה?"
"חשבנו שזה יהיה הומוריסטי ומושך לנהל דיאלוג פנימי, כמו שאנחנו אוהבים לעשות כי אנחנו כותבים הרבה *אהמאהמ*, אז למעשה אנחנו ייצוגים,שונים שלך"
"זה רעיון מפגר, אתה חשבת עליו? בדוק אתה חשבת עליו"
"נו אל תהיה אגו-איסט"
אגו:
סופר:
אגו: "איפה איד?"
"איד לא משחק איתנו היום"
"למה לא? הוא טוב בדברים האלה"
"הוא יקלקל הכל. צריך ליצור רושם שאנחנו אדם רציני שמוכן למחויבות ולא מחפש סקס מזדמן"
"איד!!!!!"
"כן?"
"תאמר משהו לגברת הנחמדה"
"הוא רוצה לזיין"
סופר: "נו אתה רואה?! ככה בחיים לא נמצא מישהי נורמאלית!"
איד: "הוא סתם חושב שהוא לא כי הוא קרא ג'יין אוסטין לאחרונה וזה נכנס לו לראש"
סופר: "הו זה מזכיר לי ציטוט של שופנהאואר שאמר: מרכז החשיבה הוא בראש, אבל מרכז הרצון באיברי המין"
אגו: "אני לא יודע מה הוא רוצה"
איד: "זוכר שהוא חשב שהוא אדג'י כי הוא קרא לאבקרפט?"
סופר: "אגו, אם לא תרשום על עצמך משהו נורמאלי אני אצא סופר סאחי ואתחיל לכתוב על מתמטיקה מופשטת והעבודה שלך בתור מתכנת וההתעסקות שלך באומנויות לחימה"
איד: "*יצא"
אגו: "לא, הוא צודק, זה אצא"
איד: "זכרתי אחרת"
אגו: "כי פשוט אי אפשר לאיים תוך תקין האותיות איתן, זה כמו לנסות לכתוב על עצמך באמצעות דיאלוג"
איד: "איזה הומו אתה"
אגו: "וגם חסר הערכה עצמית"
סופר: "אז למה שמישהי בכלל תרצה לדבר איתך?"
אגו: "לא'דע, לפחות יש תוכן בידורי"

יום שבת, 3 ביוני 2017

הפטריארכיה ושאלת קיומה



הפטריארכיה הוא מושג שעולה כל כמה זמן בשיח הפמניסטי. למרות שהוא נדבך חשוב בתפיסה, מעטות הפעמים שעוסקים בו ישירות. אולי כי מסתמכים על הראיות המצטברות לאפליית נשים.
 מנגד, יש בעיה בעיסוק עקיף. יש ראיות, שאף פמניסטיות מציגות, לאפליית גברים באותה מידה. אף על פי כן, על ראיות אלו נטען ש'גם גברים מדוכאים בידי הפטריארכיה'.
 אולי מודל חשיבה אחר עדיף. בהחלט לא מטריארכיה, אלא פשוט חברה בה גברים ונשים מתועדפים ומופלים באופנים שונים. החלטתי לנסות לחשוב על פטריארכיה לעומק.
 אני הולך לאמ;לק כבר בהתחלה מתוך הבהרה: אני טוען שלא אפקטיבי לנתח את המושג פטריארכיה בצורתו המודרנית ומציע הגדרה חדשה יעילה יותר.
חייבים להבין שהמושג פטריארכיה מקורו בימים בהם היה לו מובן אחר, משמעותי יותר. הייתה תקופה בה בעלי ההון וההנהגה נקבעו במנותק מביקוש העם. בימים אלו, גם אם האישה לא הייתה רוצה להביא ילדים ולהישאר בבית, היא הייתה מחויבת. המלוכה מתה, אבל האפליה נשארה, באו הגלים הראשון והשני של הפמניזם והשוו כמעט לחלוטין בין גברים לנשים וכעת נראה שהבעיה אחרת. המושג נשמר, אבל המשמעות שלו התפוגגה.
פטריארכיה היא שלטון בו הכח ממורכז בידי גברים.
 אין בכלל ספק שתחת הגדרה זו, מוסכם בידי כולם שהיא קיימת, בהתחשב בכך שגברים הם הכח הדומיננטי גם בהנהלה וגם בהנהגה. אבל כמדומני שזו לא הבעיה.
הטענה המרכזית היא שמאחר וגברים ונשים זהים ביכולות האינטקלטואליות, הנדרשות להנהגה, ומאחר ונשים רוצות הנהגה שיוויונית, הדרך היחידה בה המצב הנוכחי יכול היה להיווצר היא דיכוי מאורגן.
 הבעיה העיקרית עם הטיעון הזה היא שנשים לא רוצות לעבוד באותה תדירות כמו גברים. זאת ניתן לדעת לפי מחקרים על כמות שעות עבודה בין גברים לנשים.
 פערי ההשקעה בעבודה נובעים כנראה מהעובדה שנשים נוטות יותר בחברתינו להישאר בבית ולטפל בילדים.
 פמניזם יטען: נשים מחונכות מגיל צעיר לטפל בילדים, ולכן זה סממן של דיכוי נשים שלמעשה רוצות לעבוד הרבה שעות.
 אבל בעיני זה לא טיעון קביל. קודם כל כי הנורמה שנשים מגדלות את הצאצאים לא מתחילה רק בחברה הפטריאכלית, אף בחברות המטריאכליות המועטות שיש כמו המוזו, העוללים גדלים בידי הנשים. נשים מולידות ומניקות. הקשר המתפתח בין עולל לאימו חזק יותר מזה של האב לצאצא. אוקציטוצין, הורמון האהבה, שחשוב ליצירת קשרים בין ההורה לעולל, נמצא באחוז גבוה יותר אצל נשים(1). היא אף הדמות הראשונה שהוא מזהה. הטיעון שגוי, החברה לא מחונכת לכך כאקט דיכוי, אלא זה ברירת המחדל לחברה האנושית.
 הטיעון אמור להיות הפוך, לדעת הפמניסטיות צריך לחנך את החברה לשיוויון בין המגדרים בניגוד לאינסטינקט הביולגי. אבל השאלה היא אם בכלל האפשרות קבילה. האם אפשר לחנך אנשים לפעול כנגד האינסיקנט הראשוני שלהם וליצור חזקה שיוויונית על הרך. ולשם מה? כמובן כדי לקדם שיוויון. אבל למה לקדם שיוויון ולא מבנה משפחתי שנח לשני בני הזוג כראות עינם, כאשר, מאחר והאישה היא היולדת והמניקה, לרוב הנח יהיה בדיוק המצב הקיים?
 כמובן שאין זה אומר שצריך לאסור על נשים לעבוד. אבל יש לשים לב שנשים עובדות הוא רעיון שהתחיל עם התפתחות טכנולוגיות שהפחיתה משמעותית את הזמן והאנרגיה שיש להשקיע בבית ובכך בכלל התאפשר מצב ששני בני הזוג עובדים.
אפשר לסיים את הטיעון פה: יש פטריארכיה, אבל היא נובעת בעיקר מרצון הנשים לא לעבוד. אבל זו תהיה עצלנות. זה לא יסביר מדוע נשים מתוסכלות היום מהחברה.
 וזה לא יתמודד עם טיעוני עומק אחרים, אז בואו נצלול פנימה. בואו נתחיל מכך: במידה וההתפתחות הטכנולוגית תהיה גבוהה מספיק, לנשים לא יהיה יתרון מיוחד מגברים בטיפול בעוללים. שני אפיקים מהם יכולה ההתקדמות להגיע יהיו הפריות חוץ גופיות ותחליפי חלב יעילים משמעותית יותר.
 ואז נשאלת השאלה: האם אז גברים ונשים יהיו שווים בשעות עבודה? האם אז הפטריארכיה תנותץ?
ואז נפנה למחקרי פערי השכר, למשל העדכי של מכון טאוב(22). פערי השכר לא נובעים רק מפערים בשעות עבודה אלא גם בחירת מקצוע, ואפילו הבחירה במסלול המתמטי. פה מסתתרת האפליה בין גברים לנשים?
ההישגים של נשים במתמטיקה נמוכים יותר מאלו של גברים עוד ביסודי.
מנגד, ההישגים שלהן באנגלית גבוהים יותר.
 המגמות המוגברות בהן נמצא רוב נשי הן ספרות ואמנות, בעוד גברים דומיננטים במדעי המחשב ופיזיקה.
 אמנם נשים פונות יותר לתארים אקדמאיים, אבל הן מיעוט זניח במדמ"ח, מתמטיקה ומקצועות ההנדסה.
והאם אלו נובעים מהתניה חברתית? הרי זו שאלת המפתח, לא?
 יש סיבה טובה לחשוב כך, מאחר וההבדלים בין גברים לנשים במבחנים מתמטיים נגלים רק בגילאים מאוחרים (במחקר של טאוב בכיתה ה', במבחני פיזה בגיל 15). מחקרים מראים השפעה של סטריוטיפים על ביצועי נשים במתמטיקה, שיש נטייה לעודד ילדים ללימודים מתמטיים, ושהפערים מתעמקים עם הגיל.
אבל גם פה יש ראיות שהפערים ביולוגיים.
 כי מחקרים מראים שבנים מעדיפים צעצועים מכניים כמו משאיות ובנות מעדיפות בובות עוד בין גילאי 3 עד 8 חודשים(3), ואולי יותר חשוב: אותן העדפות התגלו גם בקופי מקוק(4) וגנון(5). זאת ועוד, התגלתה קורולציה בין הורמונים זכריים ונקביים לבין אותן העדפות(6).
 כך שנשים מתעדפות מקצועות פחות רווחיים שעוסקים יותר בבני אדם, בעוד גברים אוהבים הנדסה. לו גברים ונשים היו עובדים אותה כמות שעות, זה לא היה משנה דבר כי ההעדפה הנשית עדיין נוטה למקצועות פחות רווחיים.
אבל אז נשאלת שאלה אחרת, חשובה יותר מבחינתי לצרכי הדיון, שאולי עשויה לשנות הכל.
למה מקצועות נשיים פחות רווחיים?
 אני הולך לעבור לשיח מאוד דיכוטמי בו מקצוע 'גברי' יהיה הנדסי והתוצר שלו יהיה מוצר צריכה כל שהוא בעוד מקצוע 'נשי' יהיה זה העוסק בבין אישי והתוצר שלו הוא רעיון כל שהוא, ערכי או אנושי.
 ראינו שגברים מצליחים יותר במקצועות הנדסיים מנשים, יש יותר כסף במקצועות הנדסיים ולכן גם בשיוויון בשעות העבודה, גברים יצליחו מנשים.
 אבל נשים משמעותית מוצלחות יותר, על פי מחקרים, באמפתיה וכישורים בין אישיים. למה הביקוש לכך לא גבוה יותר בתעשיה?
למה שווקים כמו חינוך או פסיכולוגיה לא מרוויחים כמו המקצועות ההנדסיים?
 הטענה הראשונה היא שלרוב השווקים הללו מולאמים. השחקן היחיד בשוק הוא המדינה ולכן הוא זה שקובע את המחיר ויכול לעשות מה שהוא רוצה. מורה שלא מרוצה מהתנאים יכול לכל היותר לעבור לבית ספר אחר, בניהול מדיני, או להתאגד למחאה.
במידה מה זה נכון. אבל זה לא מפריע לעובדי נמל להרוויח הרבה.
מעבר לכך שגם בשווקים מופרטים, השכר במקצועות נשיים נמוך יותר.
 טענה שניה היא ששווקים העוסקים בחומר אנושי לא מייצרים תוצרים שאפשר לשווק בצורה גלובאלית, ולכן מוגבלים בכמות הרווח שלהם.
 אבל זה חלקית נכון. מה לגבי ספרים? כנסים? ליבא צורות מחשבה בתשלום למדינות אחרות? וזה לא שהקונספט זר. הוא פשוט לא נפוץ כמו מוצר הנדסי מצליח.
 הטענה השלישית, ואולי החשובה יותר לדעתי, היא שגם נשים, ואולי אפילו במיוחד נשים, צורכות את המוצרים של התעשייה(7). האם הצרכן לא מכתיב את אופי התעשיה?
 ניתן למתוח את הטיעון הזה יותר לעומק. נשים מייצגות מחצית מקהל הבוחרים ובוחרות בעיקר ראשי ממשלה.
 אבל מה אם הצרכן והיצרן חושבים אחרת על היסטואציה? מה אם הראיה המכשירית של גברים, שנתמכת במחקרים, מובילה ליצירה של מוצרים עם נטיה מכשירית ובשל כך המוצרים שאנו צורכים סובלים מאותה הטיה גברית? מה אם אישה צורכת מוצר גברי, כי אין היצע רחב של מוצרים נשיים?
 והרי כך ניתן לטעון שהביטוי של הצרכן ביחס למוצר, חלש יותר מהביטוי של היצרן, ואם היצרן מגיע מהתעשיה ההנדסית הנשלטת בידי גברים, המוצר עצמו יהיה 'גברי'. יהי הוא מוצר טיפוח, טלפון חדש או אפילו, למרבה השעשוע, שמלה.
 ובכך ניתן להבין אולי בעיה יותר גדולה שמפריעה לנשים. אולי הבעיה היא לא בכך שנשים לא שולטות במרכזי הכח, כי ראינו סטטיסטית שאין להן עניין בכך, אלא העובדה שמוצרי הצריכה, או יותר נכון אופי המרחב מותאם יותר לגברים בשל כך.
 כן, זה פועל יוצא של התופעה, אולי עשוי אפילו להסביר למה רוב האנשים במוסדות הפוליטיים הם גברים ואפשר לומר אפילו שזה מעגל שמזין את עצמו.
מקור הטענה מתחום הנקרא אפיסטמולוגיה חברתית.
גברים ונשים תופסים את המרחב בצורה שונה(88). בעוד גברים עוסקים יותר בתכונות של זמן ומרחב, נשים עוסקות יותר ברגשות, תחושות ואסוציאציות.
 אם רוב הטקסטים המדעיים למשל נכתבים בידי גברים, או רוב הטקסטים בכלל, האם זה לא אומר שרוב הקריאה שנצרך תהיה גברית ותכוון לתפיסה גברית?
בעוד אני לא מסכים עם רוב הרעיונות של התחום, אין ספק שיש דברים בגו.
 הפטריארכיה אינה עוסקת בשיוויון בין גברים לנשים, אלא בתפיסה נטולת פניות של גברים ונשים. אם עיסוקינו בפמניזם, בהגברת התפיסה הנשית במרחב.
כמקרה בוחן אציג דוגמה מצעדת השרמוטות:
https://www.facebook.com/SlutWalkTA/photos/a.1445224729137732.1073741829.1385777355082470/1804805689846299/?type=3&theater
 תגובתי הראשונה הייתה שמדובר בשטויות. כשמבקשים מקומיקאית להתלבש בשחור, זה נובע מאותן סיבות שמבקשים מקומיקאים להתלבש בשחור - כדי שהצופה יתמקד בתוכן המילים של היוצר ולא גופו. האין מסר יותר פמניסטי מזה? מה יש בביקורת שלה?
 אבל זאת לא הנקודה. נשים מבטאות את עצמן יותר עם הויזואלי. יש תוכן במראה שגברים לא עוסקים בו. זה אמנם יהיה שיוויונאי לבקש ממנה את אותן בקשות כמו גברים, אבל זה לא בהכרח יהיה הוגן. שיוויונאי והוגן יהיה שגברים ונשים כאחד יוכלו להתלבש כרצונם כל עוד הם לא חורגים מסטנדרטים שנכונים לשני המגדרים.
כשעוסקים בבעית הנשים במרחב, זו לא הפטריארכיה החברתית שבעייתית, כי אם קונספט חדש שיש להבין, הפטריארכיה הקונספטואלית.
 העובדה שנשים מרגישות מנותקות מהמרחב כי רוב יצרני התוכן הם גברים.

ערפילי הדמיון

אנחנו מניחים שזה נידון להיות. כמו תנודת השעון, מחוגת הירח.
בן לסהרורית ואב מנוכר, ילד מנותק, בלי הרגשי, לא בוכה, לא מתלונן, לא צוחק ולא מחייך. רק חושב, יומם וליל, מהרהר על פלאי תבל, מנתח עצב וכאב. בוהה כזר על כל איש, רק חושב ומהתל.
הוא נפצע מגופה, נמלך בידי המרצים, להנהיג את הליצים, נמשך בדם אויביו, לתפארת, לרוממות, תמו ימי הדלות, זו שעתו וזה נידון להיות.
היא קרבה לו עם הצבע האדום, שהרי נועד לעטר מצחו, אך הוא הבחין בצד החורש בניפמה מתרוצצת. והוא בא לרדוף אחריה, אך הם בלמו אותו, חנקוהו, אך נבצר מדעתו, בפעם הראשונה הייתה לנחלת ליבו, והוא שמט ידיהם, מקושט בצבעי אדום המלחמה אך נמנע, בפעם הראשונה נמנע, מלהביע דעתו.
היא יצאה מהחדר והוא נגלה למסדרון ארוך, הריצה לעולם אינה תמה, והיא נעלמה מהעין, אך עליו להאמין, הכל תלוי בכך. והוא רץ עוד ועוד עד שהם בולמים אותו, והוא נמלט דרך הפינה. לפתע ראה אותה מזדנבת, שם ראה אותה שוב, שטה לכוכבים, ועיניו נצצו, והעננים ריקודו, והם לפטו אותו חזק, שמו כתר לראשו, רוממו אותו חזק, השליכו ספריו באוויר. 'הידד למלך הפילוסופים, יחי בעל זבוב', אין מפלט, הקיפו אותו מכל עבר, ידיהם אוחזות בו כשריד לעולם נושן, והוא מביט השמיימה, יודע שהיא נמצאת שם, בין ערפילי הדמיון.