הדיון על זנות, שלב המחקרים:
אתחיל בסיכום של מהלך הטיעונים.
הבסיס הוא השאלה הבאה - במידה ולא מניחים שקבלת כסף ליחסי מין בפני עצמו זה דבר רע, מדוע מניחים שבהכרח זה מוביל לרוע נלווה?
תומכים בזנות יטענו כך:
על נשים לא נכפה להיכנס לזנות, הן בוחרות כי זו האופציה הכי משתלמת כלכלית במצבן.
הגבלות על העיסוק אמנם יפחיתו את הזנאים, אך גם יפגעו בהכנסה של אותן נשים.
לרוב, נשים שנמצאות בזנות הן בעלות מיומנות נמוכה במקצועות אחרים (כלומר ממעמד נמוך) ומנגד, צריכות הרבה כסף, כך שלמעשה מדובר בפגיע באוכלוסיה מוחלשת.
מתנגדי הזנות יטענו:
נשים לא בוחרות להיכנס לזנות, נכפה עליהן.
המקצוע יותר פוגע בנשים מאשר מטיב איתן.
אני מאמין שהטיעון הראשון הוא החזק יותר (כי אם הוא מזיק יותר ממטיב למה הן בכל זאת ממשיכות? כמובן כי נכפה עליהן). הבחנתי שמשתמשים בשלושה חלקים כדי לחזקו: מגמות של סחר בנשים, טענה שאותן נשים לא בגירות או בהירות כדי לקבל את ההחלטה והטענה שמפעילים עליהן אלימות.
הטענה בדבר צלילות מסתמכת ממה שראיתי על גיל הכניסה לזנות ועל אחוז הנשים שנכנסות לזנות לאחר טראומה.
לטענת המתנגדים, חלק אינהרנטי מהמקצוע הוא כניסה תחת חוסר צלילות או כפייה ולכן הוא שונה ממקצועות אחרים.
לפני שאגש לנתונים, אני רוצה להתייחס לפרוהיביציה של זנות.
במדינות רבות הזנות לא חוקית ולכן קשה לאסוף עליה נתונים. העובדה שהיא לא חוקית פירושה שכדי להתנהל בתחום, על הנשים לעבור על החוק ואולי יותר חמור: להסתמך על מישהו שיספק צרכנים בצורה לא חוקית, כלומר על סרסורים ומשפחות פשע. הפרוהיביציה יוצרת קורולציה ברורה בין זנות לפשעים אחרים כגון אלימות וסחר בסמים.
יש תופעה נוספת בשוק של פרובהיביציה חלקית, בה מדינות מסוימות מפלילות רק את הזנאי ולא את הזונה. בעיני זה מהלך פופוליסטי ומטומטם שלא שונה מפרוהיביציה. למה? כי זה עדיין אומר שזונה לא יכולה להיפגש עם הזנאי באמת לקיים את העסקה וזה אומר שהיא עדיין צריכה להיעזר בשירותיהם של גופים חזקים ממנה שמעורבים בפשיעה.
דבר זה אף מחליש את הזונה בעסקה כי בשוק השחור כמובן שאין ממש זכויות בסיסיות לעובד.
זה מהלך שנשמע טוב אולי על נייר העיתון, אבל מעשית הוא זהה להתנגדות מוחלטת.
לסקירת האפשרויות בהתייחס לזנות: (1)
יש תופעה נוספת בשוק של פרובהיביציה חלקית, בה מדינות מסוימות מפלילות רק את הזנאי ולא את הזונה. בעיני זה מהלך פופוליסטי ומטומטם שלא שונה מפרוהיביציה. למה? כי זה עדיין אומר שזונה לא יכולה להיפגש עם הזנאי באמת לקיים את העסקה וזה אומר שהיא עדיין צריכה להיעזר בשירותיהם של גופים חזקים ממנה שמעורבים בפשיעה.
דבר זה אף מחליש את הזונה בעסקה כי בשוק השחור כמובן שאין ממש זכויות בסיסיות לעובד.
זה מהלך שנשמע טוב אולי על נייר העיתון, אבל מעשית הוא זהה להתנגדות מוחלטת.
לסקירת האפשרויות בהתייחס לזנות: (1)
אם הטיעון נשמע לכם מוזר, אני מייעץ לקרוא על הפרוהיביציה על משקאות חריפים בארצות הברית וההשפעה שלה על השוק השחור.
אף על פי כן, להפתעתי גיליתי דווקא כמות מקורות עשירה ולהפתעתי, מסמכת את הצד של התומכים בזנות. כוונתי מחקרים שבוצעו על זנות בתנאים שמאפשרים חקירה (כלומר זנות חוקית או זנות בצורה גורפת). מחקרים שסימכו את הצד של התמנגדים לרוב בחרו לחקור את מקרי הקיצון של התופעה.
לאנשים שהגיבו לי קודם זה אולי ישמע כאילו אני מטה את המידע ולכן אומר חד וחלק: אם אינכם מסכימים, אני יותר מאשמח לגלות מחקרים שישנו את דעתי. באמת.
אז חיפשתי בהתחלה באנגלית מחקרים המסמכים את הטיעונים וגיליתי שאני מאוד מתקשה בכך.
בחיפושים בעברית בעיקר הופניתי למשהו הנקרא מכון תודעה שלא סיפק ממש מאמרים.
כשחקרתי את גיל ההתחלה לזנות גיליתי שהנתון מפוברק(3).
במדינת ישראל, גיל הכניסה לזנות בממוצע הוא 27.3(4) והחציוני 26.0. עשירית מהזונות הבגירות נכנסו לתחום מתחת לגיל 18, חמישית אם מחשיבים גם את הזונות הקטינות. נתון מעניין נוסף אגב שרוב הנשים בזנות בארץ עם ילד. 66% ציינו מצוקה כלכלית כסיבה שנכנסו לזנות לעומת 5% שציינו פגיעה מינית (לא פוסל עדיין את האפשרות שזה עדיין סיבה לכניסה).
בהולנד(5), רק כ-5% מהנשים התחילו לעסוק בזנות בתור קטינות. יש לציין שכמחצית מנערות הליווי התחילו מתחת לגיל 20.
אני מאמין שהפרכתי לא רע את הטענה שרוב הזונות התחילו בתור קטינות. עבור הטענה השנייה, שהן החלו בטראומה, נראה לפחות בישראל, גם אם זה נכון, זו לא הסיבה שזונות מציינות לכניסתן לתחום. אף על פי כן, אחקור יותר לעומק את הטיעון שרובן התחילו לאחר הטרדה מינית. אזניח מחקרים שהתבצעו רק באוכלוסייה קטינה או שעוסקים בזנות לא חוקית בשל הטיעון הקודם שלי על פרוהיביציה ובשל העובדה שזנות קטינות היא דבר זניח.
בהולנד אגב הזנות רגולטיבית.
בישראל היא סמי-פרוהיביטיבית. משמע מרשיעים זנאים, אבל לא זונות.
ההמלצה הראשונה שקיבלתי הייתה לקרוא טקסט של ד"ר ענת גור(2). ענת גור מסתבר הביאה את הנתון על גיל הזנות לארץ בספר 'מופקרות - נשים בזנות'. ענת היא דוקטור לפסיכולוגיה.
טוב, אז בדקתי את המחקרים שהיא הביאה במאמר וכך מצאתי:
"מחקרים מראים כי לרוב הנשים שעוסקות בזנות יש היסטוריה של התעללות מינית בילדות (Belton, 1992; Simons & Whitbeck, 1991; Giobbe, 1990; Bagley & Young, 1987; Silbert & Pines, 1981, 1983; James & Meyerding, 1977 )"
Belton 1992 ו-Giobbe, 1990 אינם מחקרים
Simons & Whitbeck, 1991 חוקר את דפוסי ההתנהגות של מחוסרי בית, לא קשור אלינו ממש. כשמאוזכרת שם זנות נטען שנערות מחוסרות בית בנטייה קלה גבוהה יותר לפנות לזנות מאשר מחוסרות בית מבוגרות. לא ממש נתון שתומך באף אחת מהטענות שלנו.
Bagley & Young, 1987 סוף סוף עוסק בזנות. הוא מחקר תגובה למחקר אחר שהראה שאין סימנים שזנות ילדים קורולטיבית עם התעללות. יש בעיה מתודולוגית עם המחקר - הם השתמשו ב-45 נבדקים, שזה כלום, רובן התחילו מגיל מאוד צעיר ועבדו ברחוב. זה המחקר הראשון שתמך בטיעון של גור אבל לא מבסס טענתה.
Victimization of street prostitutes, Silbert & Pines חלק ארי מהמדגם היה זנות רחוב לא חוקית של ילדות.
Early sexual exploitation as an influence in prostitution. Social
Work, Silbert & Pine אותה בעיה. זונות צעירות. הצעירה ביותר הייתה בת 10. מדגם של 200 זונות.
James & Meyerding, 1977 היה יותר מעניין וחיפש קורולציה בין זנות לבין סוג ההיכרות הראשונית עם סקס. זה מאמר דעה.
ענת ממשיכה לכתוב על המאמר של סילברט ופיינז, מניחושי זה השני העוסק בקליפורניה, אבל הוא לא בודק מצבים אחרים של זנות.
לא הייתי מסופק מענת בשל הרמה של המקורות שהיא ציטטה. ההמלצה השנייה שקיבלתי העמיקה את אי העניין שלי בה(6)(7)(8). אני מוכרח לציין שבדקתי את המחקרים לפני שניגשתי להמלצה השנייה. אף על פי כן, מדובר בסקירה מקיפה של הסימוכין שהיא נתנה. בעיני ניכר שהיא שרלטנית.
אני לא פוסל את חשיבותם של המחקרים שלמעלה כמו כותב כתבה (6) כי הם כן מצביעים על מגמה מטרידה. היא פשוט לא 'זנות זה רע' או 'זנות אינהרנטית רעה' כמו שהם מעידים ש'זנות רחוב/זנות קטינים רעה', דבר שדווקא מחזק את הקביעה בעיני שיש להטיל רגולציה על התחום.
את הספר של ענת גור לא קראתי, אבל ב-(8) נטען:
"בספר של ענת גור, שממנו לקח גם מכון המחקר של הכנסת את הנתונים. גור טוענת: "רוב הנשים נכנסות לזנות בגיל צעיר מאוד, שהוא מתחת לגיל ההסכמה לקיום יחסי מין על פי החוק", כלומר לפני גיל 14. כדי להוכיח זאת, היא מביאה נתונים משבעה מחקרים. בארבעה מתוכם גיל הכניסה הוא בין 18 ל-20.4, כלומר הרבה מעל 14.
בשלושת המחקרים האחרים הגיל הוא אכן בין 11 ל-14, אבל כל המחקרים האלה נעשו על זונות קטינות. כמו שגוּר עצמה כותבת: אחד היה "מחקר על 82 מתבגרות", והשני נערך על ידי "הוועדה לבחינת ניצול מיני מסחרי של קטינים בישראל", ובדק קטינים בלבד. השלישי, "מחקרים בסן-פרנסיסקו", הוא מחקר של Silbert and Pines, ש-60% מהמרואיינים בו היו מתחת לגיל 16, כלומר מחקר שגם בו רוב הנחקרים היו קטינים (וגם הוא מוכיח שרוב הזונות הבגירות התחילו לעבוד אחרי גיל 18). "
אשמח מי שברשותו ספרה ולא מסכים, יסכים לסמך את ענת.
במחקר על מדגם מיצג בקנדה(9) נמצא ש10-14% סבלו מהתעללות מינית בילדותן. המחקר בוצע על 219 עובדות מין. בקנדה מתקיימת סמי-פרוהיביציה.
נטען בפני שזנות רגולטיבית רעה כי היא מעלה טראפיקינג(10). אותו מחקר גילה גם שבמדינות עם פרובהיביציה יש עליה באלימות כנגד זונות. הבעיה העיקרית מבחינתי היא היעדר בידוד משתנים. המחקר מתייחס למדינות פרוהיביציה כגון מדינות הבלקן ומדינות רגולטיביות כגון הולנד וגרמניה. קשה לשלול שמדובר במעבר למדינות עשירות יותר כי שם העסקים טובים יותר. במיוחד מאחר והסקירה של האיחוד האירופאי(5) מראה ש70% מההגירה למדינות אירופאיות עבור זנות מקורה ממדינות הבלקן.
עוד היבט חשוב הוא השאלה כמה מההגירה היא סחר בנשים כעבדים וכמה ממנה היא יוזמה של הנשים עצמן מרצונן. קשה לדעת בהתחשב בכך שהחוק מגדיר את שניהם כלא חוקיים ומקבץ אותם יחדיו. דמיינו את אותה בעיה שיש עם אריתראים בארץ. ראשית, קשה לדעת כמה מגיעים לארץ מאלו מניעים ומאיזה מקור. שנית, קשה לשלול שהם מגיעים לארץ ולא למשל למצרים בשל החוסן הכלכלי של ישראל והתעשיה היותר מפותחת, דבר המבטיח את האינטרס הכלכלי שלהם.
הטיעון השני שעלה בפני הוא המקרה של הזנות בהולנד, בה סגרו רבים מהחלונות האדומים בשל עליה במקרי האלימות. אבל בעיני זה מובן מאליו. הרי כל הרעיון של רגולציה זה להגדיר חוקים ברורים למשלח וכשעוברים אותם, להחיל בענישה. אותו מחקר ב-(10) אף טען שסביר מאוד שהאלימות נגד נשים בזנות כנראה קורולטיבית עם מידת הפיקוח של הרשויות יותר מאשר השאלה האם הזנות חוקית או לא.
כנגד שתי טענות אלו אף אציע את המחקר האינטנסיבי על ניו זילנד (11), בה הזנות חוקית. המחקר מקיף היבטים רבים של זנות בניו זילנד אבל לא מוצא תופעות ייחודיות לה. הוא כן רומז לסיכוי להתעללות בילדות, אבל טוען גם שלא נבדק בהשוואה לאוכלוסייה נורמטיבית (כלומר לא הייתה קבוצת ביקורת).
הממצאים קרובים מאוד לישראל. רוב הזונות נכנסות ממניעים כלכליים, יש להן ילד. לא חלה עליה במקרי הזנות מאז פתיחת ההגבלים על התעשיה. לא התגלתה עליה באלימות או מעורבות בפשיעה החריגה מזו של 'מקומות בילוי' אחרים (חיי לילה). נטען בידי מבקרים מסוימים שהמחקר מוטה.
האישוש הכי חזק למתנגדים היה קיים לו זנות התחילה מגיל צעיר. מאחר ולא, ניתן היה לעבור ולהראות שהיא נובעת ממניעים לא ראציונלים. אבל היא כן, רוב הזונות בוחרות במקצוע עבור כסף.
המזור השלישי הוא הטענה שזנות ראציונלית אבל נובעת ממצב של חוסר ברירה.
ואמנם זה עשוי מאוד להיות נכון (ואני מפנה לסקירה הישראלית), אבל זה גם נכון לרוב העבודות ובמיוחד במעמד הסוציו אקונומי הנמוך.
בשלב זה יטען שזנות היא מקרה חריג כי מדובר בחדירה לגוף האישה.
אז אשאל: מה האלטרנטיבה?
יענו לי שצריך לתקצב אותן אבל אני לא יודע כמה זה ריאלי. הפונות למקצוע עושות זאת לרוב תחת נטל כלכלי מאוד מאוד גדול. הטיעונים נגד תקצוב זונות יהיו אותם טיעונים כמו נגד תיקצוב נכים ולכן לא אתייחס אליהם כעת, רק אטען שזה דורש תקצוב בסקאלות שאין ממש למדינה בלי קיזוזים משמעותיים בתקציב הביטחון, החינוך והתרבות (ולגרד מחרדים או מח"כים לא יסייע).
וגם אז, למה לעשות את זה במקום זנות? אם אישה פונה למקצוע, סביר שהיא עושה את זה ממניעיה ההגיוניים. גם אם נידבו לה הרבה כסף והיא עדיין פונה, זה מסיבות כלכליות שהיא רואה לנכון וקשה לבקר.
זה כמו להוריד קיבוע לשבר כי החלטנו לטפל בו עם משחה במקום. המעבר החד לא בטוח.
אבל זה חוזר למה שכתבתי אתמול:
https://www.facebook.com/DK1995/posts/10209910377492240?pnref=story
זה לא שאלה של מטיב לא מטיב אלא גישות. האם הזונות הן אדונות או שפכות. וזה לא נמדד לפי הון. אישה שפונה לזנות והיא אדם נבון ושקול, עושה את זה ממניעים כספיים והיא לא תיפגע כי היא יודעת מה היא עושה. שפכה עושה זאת מבורות והחלטותיה יראו בהתאם(12).
בכל עסקה אליה מגיע אדם טיפש הוא יפגע.
המתנגדים לזנות לא יקראו לזונות 'טיפשות' אבל הם רואים בהן אנשים חלשים ולא נבונים שמנוצלים בידי מנגנון חכם יותר. אנשים אלו יצפו מהמדינה לנהוג כהורה אחראי ולחנך אזרחים סוררים.
מה הגישה שאני מקבל? לא יודע. אני מקוה לבחור לתמוך בשיטה היותר אפקטיבית. אני מאמין שהמחקר מראה שהראשונה פותרת את הבעיה יותר. הוא לא ימנע פגיעה בזונות, אבל שום דבר לא ימנע פגיעה בעובד ממעמד סוציו אקונומי נמוך וזה א משנה אם הוא זונה או מנקה רחוב.
(1) https://www.youtube.com/watch?v=vc-n852sv3E
למרות שהסרטון תומך בזנות, השתמשתי בו רק כי הוא סקירה מקיפה ונוחה של האפשרויות הקיימות כרגע.
(2) http://wtc-anatgur.co.il/%D7%94%D7%A1%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%9C%D7%99-%D7%9C%D7%90-%D7%94%D7%99%D7%94-%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%93-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99-%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9D/
(3) http://www.politifact.com/oregon/statements/2013/mar/02/diane-mckeel/Is-average-age-entry-sex-trafficking-between-12-an/
זה אינו מאמר מדעי אלא מאמר של פוליטיפאקט. זה בתור התחלה.
(4) http://www.molsa.gov.il/CommunityInfo/ResearchAndEvaluation/tb_ResearchesAndPublications/%D7%A1%D7%A7%D7%A8%20%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%A9%D7%A2%D7%A8%20%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%9F%20-%20%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A9%20%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%20-%2030-5-16.pdf
(5) http://www.europarl.europa.eu/RegData/etudes/etudes/join/2014/493040/IPOL-FEMM_ET(2014)493040_EN.pdf
(6) http://workofsex.blogspot.co.il/2017/02/blog-post_11.html?m=1
(7) http://workofsex.blogspot.co.il/2015/08/blog-post.html
(8) http://www.tapuz.co.il/blogs/viewentry/2596526
(9) http://www.understandingsexwork.com/sites/default/files/uploads/Team%20Grant%20Working%20Paper%201%20CBenoit%20et%20al%20%20September%2018%202014.pdf#page=10
(10) http://www.europarl.europa.eu/RegData/etudes/etudes/join/2005/360488/IPOL-JOIN_ET(2005)360488_EN.pdf
(11) https://www.justice.govt.nz/assets/Documents/Publications/sex-industry-in-nz.pdf
(12) https://www.facebook.com/gal.boger/posts/10153985488481930
