אחד הטיעונים כנגד האקדמיה הוא חוסר מקוריות, חוסר יכולת לחשוב על חדש כי הם מתמסרים למבנה, מבנה לטענה, הוא הנאבק במקוריות, הוא מצמצם אותה למעט אפשרויות ביטוי.
לחילופין, האקדמאי, לטענתם, מתנגד למבני ידע שמאתגרים את שלו.
נחלק את השאלה לבור, שאין לו שום מבנה חלופי, ולרב, שיש לו אבל נראה שהאקדמיה זונחת אותו.
בטיעון, הבור מדומיין כאדם שהשפה הדלה שלו מאפשרת לו יותר חופש יצירתי, כי הוא מסוגל לחשוב על דברים שהאקדמאי לא חשב עליו.
למעשה, זה מעבר למבנה האקדמי. אותו לעג מופנה גם כלפי השף אל מול המטבח העממי, המוזיקאי המקצועי אל מול מוזיקת פופ (כמו גם רב הזמר המזרחי והראפ למשל) וכן הלאה.
היצירתיות פה מדומיינת כדבר בעל יכולת סינטוז אקראית, שנעלמת עם הזנה של אינפורמציה.
כשאנו מתבוננות אמפירית במציאות, התמונה נראית שונה כמובן. האחראים על המהפכות היצירתיות ביותר החזיקו בידע עשיר בתחומם.
למעשה, הדוגמה הכי טובה היא ילדים, שאמנם נראה שההתנהלות שלהם מאד יצירתית, אבל ההיכרות הדלה מובילה לכך שהם לרב מתכנסים להיות מבוגרים עם דפוסים די צפויים.
זה נראה שהיצירתיות אינה פועלת באופן אקראי, היא עוקבת אחר דפוסים די צפויים, וכשהיא נולדת כל פעם מחדש מאפס, כמו בפייסבוק, היא לרב עוקבת אחר אותם דפוסים די צפויים.
היכרות עשירה עם העבר מאפשרת לנו לייצר דבר חדש בדיוק מאחר והיא מאפשרת לנו לא לחזור על הדפוסים הקודמים ולהתקדם בדפוסים חדשים.
עניין יותר חשוב הוא שהדבר החדש תמיד נוצר בעזרת שפה קיימת שמאפשרת לנו לתקשר אותו.
יצירתיות במידה מה היא שילוב של השפה הקיימת בצורה חדשה כדי ליצר משמעויות חדשות, לקדם דפוסי מחשבה חדשים מהקיימים. תהליך היצירה הוא בעצם שילוב של אלמנטים בשפה בצורה חדשה, קליטה שלהם בידי אחרים, ואז הם כמו גם היוצר מסוגלים לצורות תקשור יותר עשירות.
גם הבור מסוגל ליצור דברים שעבורו ועבור סובבים לו, חסרי השכלה גם הם, חדשים ביחס לשפה שלהם, אבל זה לא מייצר משהו חדש למציאות. במצב זה עדיף ללמוד את השפה הקיימת, את היצירות שלה, ובכך לצעוד קדימה.
התהליך הזה אפילו בעייתי כשזוכרים שהפייסבוק בנוי על דמנציה. פוסטים פה נעלמים ונשכחים מהתודעה מהר, בכך, השפה מתחילה מאפס כל פעם מחדש.
לכן הדמות היותר חשובה היא הרב.
אבל... גם הוא טועה.
האקדמיה לרב מכילה את העבודה של הרב. כשאנחנו מסתכלות למשל על היהדות, יש חקר עשיר מאד שלה באקדמיה. הדיסוננס או הקושי של הרב הוא בדיוק מכך שהאקדמאי לא דובר את השפה שלו. אבל זה כי הרב דובר שפה דלה יותר, הוא לרב חשוף לפחות מידע.
לא הכוונה שכל אקדמאי דובר שפה עשירה יותר או מכיל את כל השפה של הרב, אלא כמוסד, האקדמיה, שגדולה בהרבה וחוקרת בצורה רחבה יותר, דוברת שפה עשירה ויתר מהרב והרבנות. כמובן שפרטיקולרית זה לרב אומר שהענף שעוסק בחקר היהדות באקדמיה לרב מורכב יותר ובוגר יותר מזה של הרבנות.
