הטוב והרע

אני רוצה להציב כמה טענות עליהן אני מציב את רוב עמדותיי... אתם יודעים כמו שבמתמטיקה הדבר הראשון שלומדים הוא חפיפה ואז על זה בונים משפטים והוכחות.

אז נתחיל באחד הדברים שיותר מטרידים אותי אצל האדם... הדימויים טוב ורע.

גיליתי שהמון אנשים נהנים לראות את העולם כהמון קטעים שבשני צידם יש הגדרות מאוד ברורות... לדוגמא הכי בסיסית "טוב ורע".

כדי להבין את העולם יותר טוב צריך לצאת מהגדרות שטוחות אלה... שום דבר בחיים לא יכול להיות מוגדר בשני צדדים מכיוון שהעולם טיפה יותר מורכב מזה. שקרן פתולוגי לא משקר כי הוא רשע אלא כי הוא במצב פסיכולוגי קשה וקשה לו לספר את האמת, אדם לא גונב כי הוא מרושע אלא כי זאת דרך קלה להרוויח כסף או כי אין ברירה אחרת, פוליטיקאים לא יתרמו בד"כ כסף לאנשים מתקשים אלא אם כן יש בחירות או שהם צריכים תמיכה אחרת מהסוג הנ"ל וכל ברית פוליטית נוצרת בגלל אינטרס זהה או מצב מסוים של win-win.

מעבר לזה מה שנחשב לאתיקה בסיסית בעולם המערבי יכול להשתנות לחלוטין באזורים גיאוגרפים שונים בעולם או אפילו בתקופות שונות. אחת הדוגמאות היותר מובהקות להבדלים אתיים היסטוריים הוא היחס לנשים שאין צורך להרחיב על ההתקדמות בסולם החברתי שלהן בעשורים האחרונים או הבדלי גזע, בעבר היה מקובל עבור אצילים להחזיק עבדים והיום זה נחשב למעוות ואכזרי.

כנראה שעד עכשיו אתם הקוראים הסכמתם איתי... אי אפשר להגדיר אנשים כרוע טהור. אז עכשיו הרבה מכם יכעסו ויתווכחו איתי: אדולף היטלר לא היה האנטיכריסט אלא פוליטיקאי. אחת האסטרטגיות שהיו מאוד נפוצות בזמנים עברו לטיפול בתסכול ההמון הוא לכוון את הזעם אל עבר שעיר לעזאזל (כמו במגיפה השחורה לדוגמא), מישהו שקל לשנוא להוציא עליו את התסכול. ברגע שהעם הגרמני היה במשבר ענק והדמוקרטיה בו היית מעורערת היטלר תפס פיקוד, עלה לשלטון ומצא את השעיר לעזאזל עבורם. לבסוף היטלר הפסיד וקרס ולכן הוא הצטייר כרוע הטהור והאמריקאים כלוחמים אמיצים שהצילו את העולם.

אני לא תומך בו אידיאולוגית אבל צריך להבין שהוא פוליטיקאי וכרובם הוא התעניין יותר במצבו הפוליטי מאשר קבוצת מיעוט קטנה כי מה לעשות, לפוליטיקה אין גבולות ורגש לא קיים בה (לקריאה נוספת תאתרו עותק של "הנסיך" שנכתב ע"י ניקולו מקאווילי).

עכשיו אחרי שהבאתי דוגמאות וביססתי את טענתי (ואם תרצו להתווכח איתי תוכלו לשלוח תגובות ואני אענה) אני רוצה להביא את משפט "הטוב והרע" (המקביל למשפט החפיפה צ.צ.צ. P:) לויכוח חי ובועט מאוד שבינתיים לא אפרט עליו יותר מדי ורק אביא אותו כדוגמא.

הרבה אנשים רואים את מדינת ישראל ככובש איום ואכזר הרוצח את הפלסטינים המסכנים וממרר להם את החיים ומהצד השני (והקיצוני לא פחות) של המטבע יש את אותם אנשים הסבורים שהערבים הם חיות אכזריות, המשך של הפלשתים שתפקידם למרר ליהודים את החיים.

על אף שאני ימני מובהק אני נחרד לשמוע את 2 הדעות שבעיני מעידות על בורות. יהודים וערבים הם בני אדם ושני הצדדים (למרות שכמובן יש טיפה יותר מורכבות, זוהי הפשטה בשביל בינתיים עד שהיום יבוא ואני ארחיב על עמדותיי) דואגים דבר ראשון לאינטרסים של עצמם.